נבחרת איטליה

מקום בדירוג פיפ"א: 12

מה עשו ביורו הקודם: הפסידו לספרד בגמר

הישג שיא ביורו: זכייה ב־1968

מאמן: אנטוניו קונטה

שחקן לשים עליו עין: סטפן אל שרעווי

לפי נבואות הזעם של אנטוניו קונטה, בצ'לסי יכולים להיות רגועים. המנג'ר הבא שלהם יצטרף כבר בקרוב למועדון, משום שקמפיין יורו 2016 של נבחרת איטליה לא יאריך ימים.

על מה קונטה לא התלונן בתקופה האחרונה? הוא אמר שאחרי שנים שבהן איטליה יצרה כישרונות, היא הגיעה למצב של בצורת. רטן על כך שלשחקנים הצעירים אין מספיק ניסיון בינלאומי. טען שהפציעה של מרקו וראטי משנה לחלוטין את תמונת הסיכויים של הסקוודרה אזורה. והזכיר לכולם עד כמה טובה נבחרת בלגיה ולמה בית 5 זכה לכינוי "בית המוות". 

קצת קשה לקבל את כל הטענות הללו ממאמן הנבחרת שהגיעה רק ביורו האחרון עד למשחק הגמר, אבל לא יהיה נכון להתעלם מהן לחלוטין. האיטלקים יגיעו לצרפת עם אחד הסגלים המבוגרים ביותר, אבל לפחות יוכלו לבנות על הניסיון והתיאום של השוער וההגנה של יובנטוס (לצד מתאו דרמיאן). 

הבעיה האמיתית מתחילה בקישור, שם באמת אין שום דבר מיוחד לכתוב עליו. פלורצי מרומא וקנדרבה מלאציו הם שחקנים נחמדים, בערך כמו סטורארו מיובנטוס, אבל מבין כל הנבחרות שאנחנו מזהים כגדולות, זו כנראה תהיה חוליית הקישור האפורה ביותר באליפות. אומנם ההתקפה מלאה בשמות מוכרים יותר כמו סטפן אל שרעווי, צ'ירו אימובילה, לורנצו אינסינייה וגראציאנו פלה (שטען פעם שהוא לא פחות טוב מכריסטיאנו רונאלדו), אבל גם כאן קשה למצוא את הילד הרע והנחוש שיגנוב עבור איטליה את הגול במשחקי הנוק־אאוט, כפי שעשה עבורה באלוטלי ביורו הקודם. 

בהיעדר ברק בהתקפה, האיטלקים יפנו ככל הנראה שוב אל החוליה האחורית שתשמור אותם בתמונה. מאזן נקי מהפסדים ושבע ספיגות בעשרה משחקים של בית מוקדמות מאתגר למדי יכולים לעודד אותם במיוחד לפני הטורניר הקרוב. בשני מחזורי הפתיחה יחכו להם נפילים בדמות לוקאקו וזלאטן, וסביר להניח ששתי תוצאות תיקו 1-1, כפי שעשו מול ספרד וקרואטיה בפתיחת השלב המוקדם של יורו 2012, יספיקו גם הפעם כדי לא ליפול. על פי התסריט הזה, הם יצטרכו להפוך לחלוטין את עורם במחזור הסיום ולנצח את אירלנד כדי לעלות מהמקום השני. בטורניר האחרון זה בדיוק מה שקרה. אם קונטה דיבר בכנות עם התקשורת, סביר להניח שהוא קונה בשתי ידיים גם את השידור החוזר.

נבחרת בלגיה

מקום בדירוג פיפ"א: 2

מה עשו ביורו הקודם: לא העפילו

הישג שיא ביורו: מקום שני ב־1980

מאמן: מרק וילמוטס

שחקן לשים עליו עין: אדן הזאר

במונדיאל עוד היו תירוצים. אמרו שהם צעירים מדי, שאין להם ניסיון בטורנירים בינלאומיים, שהם פזורים בכל אירופה ולא מתואמים מספיק, ושבגדול הם עדיין מתרגשים מעצם ההעפלה והמעמד. כל התירוצים האלה אולי התקבלו על הדעת בברזיל – טורניר שגם בו הבלגים נעצרו רק ברבע הגמר אצל ארגנטינה – אבל הפעם הם כבר צריכים להציג את התוצר הסופי.

לשים עליו עין, אדן הזאר. צילום: אודי ציטיאט
לשים עליו עין, אדן הזאר. צילום: אודי ציטיאט

יורו 2016 תופס את הסגל של מרק וילמוטס ברגע השיא שלו. כל השחקנים שפעם התרגשו רק מעצם העובדה שעברו לשחק בפרמייר ליג ובקבוצות עלית אחרות באירופה הם היום הכוכבים הגדולים במועדונים שלהם. שלושת השחקנים היחידים שמלאו להם 30 לא צפויים בכלל לראות מגרש, וכל היתר נמצאים באחד משני מצבים: או שסיימו לאחרונה עונת שיא (אלדרווירלד, ורטונגן, דמבלה, קראסקו, דה בריינה, נאינגולן) או שכבר הוכיחו לכל העולם את הפוטנציאל שטמון בהם ומתכוננים כעת לעונת המפתח בקריירה שלהם (קורטואה, מיניולה, פלאיני, בנטקה, אוריגי).

מעל כל השמות הנוצצים האלה, מי שצועד בראש קבוצת השחקנים שיש להם מה להוכיח הוא אדן הזאר, שרק לאחרונה הבהיר לעולם את הלך הרוח שהוא שרוי בו. אחרי שכבש את כל ארבעת שערי הליגה שלו רק במשחקים האחרונים של העונה, בשלב שצ'לסי כבר העבירה את הזמן, הוא אמר שלשום כי אין לו שום כוונה לעזוב את הכחולים הקיץ (אחרי שכבר דובר על מעבר אפשרי לפ.ס.ז' ולריאל מדריד). "עזבתי את ליל כאליל וגם אם יום אחד אעזוב את צ'לסי אעשה את זה באותה דרך, כמו בוס", אמר בראיון והוכיח שהוא מבין למה מצפים ממנו גם בקבוצה וגם בנבחרת.

אומנם החיסרון של לומברטס וקומפאני יכול להקשות מעט על ההגנה הבלגית, אבל עם כל הכבוד, הבעיה היא לא באורך הסגל אלא במנטליות שלו. בלגיה היא למעשה תמונת המראה של איטליה – יפה אך חסרת אופי - ואחרי שהחמיצה השתתפות ביורו הקודם בגלל ספיגות מאוחרות מול אזרבייג'ן ואוסטריה, היא עדיין צריכה להוכיח את יכולתה לשרוד גם בבית המוות. ביורו שמתקיים קרוב כל כך לבית, כשאף נבחרת אחרת לא נחשבת לפייבוריטית מובהקת, זו אחלה הזדמנות לעשות את זה.

נבחרת שוודיה

מקום בדירוג פיפ"א: 35

מה עשו ביורו הקודם: הודחו בשלב הבתים

הישג שיא ביורו: חצי גמר ב־1992

מאמן: אריק המרן

שחקן לשים עליו עין: אוסקר לוויצקי

יורו 2016 עוד עשוי להתגלות בדיעבד כטורניר ההזדמנות האחרונה של זלאטן איברהימוביץ'. אומנם החלוץ השוודי הכין השבוע את עולם הכדורגל בעיקר להכרזה על הקבוצה שבמדיה הוא ישחק בעונה הבאה, אבל בגיל 34 ועם נבחרת לא מוכשרת במיוחד מאחוריו, אין שום הבטחה שנראה אותו במונדיאל ברוסיה, לא כל שכן ביורו 2020.

ההיסטוריה מספרת שהשוודים עוברים את השלב המוקדם ביורו אחת ל־12 שנים: ב־1992, בטורניר שאירחו, הם הגיעו לחצי הגמר, בפורטוגל 2004 העפילו לרבע הגמר ועל פי הרצף הזה הגיע כעת הזמן להעפלה נוספת – מה גם שתפיסת המקום השני עשויה לסדר יריבה נוחה יחסית מבית 6 בשמינית הגמר.

ההזדמנות האחרונה שלו. זלאטן איברהימוביץ' במדי נבחרת שוודיה. צילום: GETTY IMAGES
ההזדמנות האחרונה שלו. זלאטן איברהימוביץ' במדי נבחרת שוודיה. צילום: GETTY IMAGES

הבעיה הגדולה של הנבחרת הנורדית היא השלב ההתפתחותי שלה. המאמן אריק המרן לוקח איתו לצרפת סגל שכולל לא מעט שחקנים מבוגרים ששיאם כבר מאחוריהם, לצד כישרונות שזכו רק בשנה שעברה ביורו 2015 לנבחרות צעירות ולא בטוח שכבר הבשילו לדבר האמיתי. אמיל פורסברג, שעלה העונה ליגה עם לייפציג הגרמנית, אמור להיות שחקן הכנף שייצר דברים מצד שמאל, בעוד שמרכוס ברג מפנאתינייקוס יצטרך לאזן מצד ימין.

מבין השחקנים הצעירים, אוסקר לוויצקי בן ה־23 אמור להיות נקודת האור. הקשר של מאלמו, שייצג את שוודיה בכל הנבחרות הצעירות ועבר שנתיים גם במחלקת הנוער של באיירן מינכן, הוא אומנם הצעיר ביותר בחוליית הקישור השוודית, אך גם האיש שיוצב במרכז המגרש לצדו של קים קלסטרום הוותיק.

כמעט כל ההערכות באירופה חוזות לסקנדינבים את המקום השלישי בבית הקשה, ונראה שכבר אחרי המשחק הראשון מול האירים נדע לאן כל העסק הולך. ניצחון של השוודים, שהתקשו בשלב הפלייאוף מול נבחרת עם סגנון משחק דומה יחסית (דנמרק), יפתח עבורם את האפשרות לתפוס גם את אחד משני המקומות הראשונים. הפסד – וכל החישובים יתחילו. אם נזכרים בחשבון הפתוח של האיטלקים, שהודחו מיורו 2004 רק כי השוודים "סגרו" על תיקו 2-2 עם דנמרק, מבינים שאולי כדאי לזלאטן לסמוך הפעם רק על עצמו.

נבחרת אירלנד

מקום בדירוג פיפ"א: 33

מה עשו ביורו הקודם: הודחו בשלב הבתים

הישג שיא ביורו: העפלה לשלב הבתים

מאמן: מרטין אוניל

שחקן לשים עליו עין: ג'יימס מקארתי

בדיוק כפי שקלאודיו ראניירי התאים ללסטר כמו כפפה ליד, כך גם נבחרת אירלנד ומרטין אוניל נועדו זו לזה. המאמן, שהוכיח עצמו בתחתית הפרמייר־ליג והצליח ברוב המקרים להוציא מים מהסלע, עשה זאת גם עם הנבחרת הלאומית, שהגיעה ליורו אחרי טורניר מוקדמות קשה במיוחד. תיקו בחוץ וניצחון ביתי על אלופת העולם מגרמניה ותיקו ביתי מול פולין הביאו אותם למחזור האחרון עם אפשרות להעפיל ליורו מאחד משני המקומות הראשונים. אלא ששער של לבנדובסקי בוורשה שלח את הפולנים ליורו ואת האירים למאבק עיקש מול בוסניה מיודעתנו, שנכנעה 1-3 ללוחמים בירוק.

האמת היא שעוד הרבה לפני ההגעה של אוניל לנבחרת בשנת 2013 היא נהנתה מדנ"א שכולל בעיקר מאבקים פיזיים בהגנה והסתמכות על כדורי גובה בהתקפה. דוגמה לא מוצלחת לכך הייתה ביורו הקודם, אותו סיימו האירים ללא נקודות ועם הפרש שערים 9-1. הדוגמה להצלחת המודל הגיעה במונדיאל האחרון שבו השתתפו, ב־2002, אז ההגנה האירית ספגה רק שני שערים, עלתה לשמינית הגמר והודחה שם רק בפנדלים מול נבחרת ספרד.

מי שצריך המחשה נוספת להבין איזו נבחרת קשוחה אנחנו עומדים לראות בבית 5 היה צריך לקרוא אתמול את הידיעה, שלפיה "רובי קין יחזק את הסגל של אוניל אחרי שהחלים מפציעה בזמן לקראת המשחק מול שוודיה". מדובר, כזכור, בחלוץ בן 35 שמשחק בארה"ב ומצטרף לסגל שבו החלוץ הצעיר ביותר (והמוכשר ביותר) הוא שיין לונג בן ה־29.

האירים יגיעו לצרפת עם צבא שלם של אוהדים שמלווה אותם לכל פינה בעולם, ולעזאזל הסגנון על כר הדשא. ביורו הקודם הנבחרת התבצרה במחנה פסטורלי בסופוט שבפולין וגם שם הופרעה מנוחתה בידי אוהדים נלהבים (מדי?) שהעירו את השחקנים בשירה באמצע הלילה.

הפעם יתמקם המחנה האירי בוורסאי הקורנת בהרבה, ואף שתגיע לשם עם שחקנים־גרזנים מקבוצות כמו סטוק, דרבי קאונטי, אסטון וילה, סנדרלנד, ברנלי, אברטון ונוריץ', היא תקבל תמיכה שתשאיר שוב את כולנו פעורי פה. סביר להניח שבסופו של דבר זה יספיק רק כדי לקלקל לאחת הנבחרות האחרות את ההעפלה לשמינית הגמר, אבל אם יש סיבות טובות להגדלת היורו ל־24 קבוצות, הרי שמשיכת האוהדים האירים לצרפת היא אחת הראשונות שבהן.