הכישלון של נבחרת ישראל במוקדמות היורו מול וויילס ובלגיה נראה כבר כזיכרון ישן, לפחות עד לפעם הבאה, כשהמשחקים יתחדשו ביוני עם משחק החוץ בבוסניה. המשחק הזה צפוי להכריע אם לבוסניה יישאר סיכוי לסיים במקום השלישי (כנראה במקום ישראל), ולכן אלי גוטמן חייב לשבת ולחשוב איך הוא משנה את הכיוון של הנבחרת באופן דרסטי. הנתונים מראים שהנבחרת חייבת להיבנות סביב שחקן אחד, שיהיה המנהיג והאיש המוציא לפועל שלה. והאיש הזה חייב להיות ליאור רפאלוב.
מסיבות לא ברורות גוטמן השפיל את רפאלוב כשפתח איתו על הספסל מול בלגיה. דווקא מול המדינה שרפאלוב מככב בליגה שלה ומוזכר כמועמד לשחקן השנה. אין לנו כוכבים נוספים בקנה המידה הזה, אולי רק ביברס נאתכו בצסק"א מוסקבה. אלא שרפאלוב הוא מושא להערצה בקרב פרשנים, מאמנים ושחקנים בבלגיה, וזו הייתה טעות קשה להשאיר אותו על הספסל.
האם גוטמן יודע משהו שמישל פרודום, אחד המאמנים המצליחים בבלגיה, לא יודע? פרודום נותן את כל הגב לרפאלוב, שהביא לו בתמורה גביע יקר עם בישול ושער, הוליך את הקבוצה שלו לרבע גמר הליגה האירופית ורק השבוע כבש צמד בניצחון על סטנדרד ליאז' בתחילת הפלייאוף הבלגי. כל ילד בבלגיה שאוהב כדורגל יודע מי זה רפאלוב. האם לנבחרת ישראל "שופעת הכוכבים" יש את הפריווילגיה להשאיר בחוץ את השחקן עם הקשת בשיער?
את מה שאחרון האוהדים בשורות העליונות בסמי עופר ובטדי הבינו מזמן, גוטמן לא רוצה להפנים. לכל נבחרת יש את המנהיג שלה, האיש שמושך בחוטים. תארו לכם שאנגליה הייתה מתעלמת מוויין רוני, ארגנטינה מלאו מסי, ברזיל מניימאר, בלגיה מאדן הזאר וגרמניה ממנואל נוייר. גוטמן לא רק שלא יכול יותר להתעלם מרפאלוב, הוא חייב אותו לקראת בוסניה כשחקן שייקח עליו את המנהיגות כמו בקלאב ברוז'.
רפאלוב כבש העונה שישה שערים בליגה האירופית העונה ורשם ארבעה בישולים, ובליגה כבש שמונה שערים. הוא נכשל נגד וויילס כמו כל הנבחרת, אבל באותה מידה אפשר גם לשאול מה עשה ערן זהבי במשחק. אם נעלה שוב עם אותו הרכב נגד בוסניה, אנחנו צפויים לכישלון מוחלט. גוטמן חייב הפעם לשלוף את הג'וקר מהשרוול.