אני לא יודע לומר באיזו מידה התפוקות של ערן זהבי נובעות מהליגות החלשות שבמסגרתן הוא מנהל את הקריירה שלו, ומה היה קורה לתפוקות שלו בבונדסליגה, בפרמייר-ליג או בכל ליגה אירופית בכירה יותר או פחות. זו שאלה טובה שטרם התבררה, וספק אם תתברר אי פעם, ובכל מצב זה ויכוח שיוצאים ממנו בדיוק בעמדה שנכנסים אליו. מי שמאמין בזהבי ימשיך להאמין בו בכל ליגה שבה ישחק, ומי שמטיל ספק ביכולות שלו יישאר בעמדתו.

לי ברור דבר אחד: זהבי זה מכשיר שעובד - בכל תנאי, בכל מזג אוויר, בכל עונה מעונות השנה, בכל יבשת. כדי שיעבוד צריך להפעיל אותו. לא תפעיל - הוא לא יעבוד. תושיב אותו על הספסל, תאמר לו "חבוב, כאן אין פריבילגיות, תמתין לתורך, תאבק על מקומך" - השבת אותו. גולים מהספסל גם זהבי לא יכול לתת. שים אותו על המגרש עם הפנים לכיוון השער - תקבל מאה אחוז תוצרת ואחריות לכל החיים. זהבי לא מחליד, לא נתקע, לא מתקלקל. כמו השעונים השווייצרים, כמו המנועים של מרצדס.

"שעון שוויצרי" צילום: אתר הקבוצה גוואנגז'ו"שעון שוויצרי" צילום: אתר הקבוצה גוואנגז'ו

נדמה לי שאני מתחיל להבין מה הסיבה שזהבי - בניגוד לכל כישרון אחר בתחומו - לא חש צורך להוכיח את עצמו בכל מיני זירות ועל כל מיני במות ששם כביכול משחקים הטובים ביותר. מה יש לו להוכיח? הוא מתקתק כמו המנגנון הכי עמיד, הכי משוכלל, אפס תקלות, הרי גם באיטליה - ליגה שבה ניסה וכביכול נכשל - הוא דפק גול לחיבורים כבר בפתיחה בהופעת הבכורה שלו בהרכב. מה הם חשבו שם, שזה מקרה, שהתלבש לו?

אפילו כשנכשל, זהבי מצליח




בהפועל תל אביב, קבוצתו הראשונה, ממנה נרכש על ידי פאלרמו, הוטל בו ספק. תשחק בעמדה הזו, נאמר לו, תשחק בעמדה אחרת, נראה אותך עולה מהספסל. כך גם בנבחרת. מאיזושהי סיבה שלא ברורה לי, זהבי לא תמיד נתפס כהימור בטוח ותמיד יימצא מי שיעלה תהיות ויבקש למשש את הסחורה במו ידיו כי אולי עובדים עליו. והאמת היא שמי שמבקש לבדוק ולבחון ולתהות פשוט לא מקבל אותו. הסיפור הוא עד כדי כך פשוט - זהבי נועד לכך שישתמשו בו.

פה ושם אני רואה את הגולים שהוא נותן בסין: הנסיבות, הדרך, הסגנון, הביצוע - את כל הגולים האלה ראיתי כבר. בהפועל, במכבי, איפה שזה לא יהיה. בדיוק אותם שערים, פשוטים כאלה. מרגליו או מראשו זה נראה כאילו מקומו הטבעי של הכדור הוא ברשת, לשם הוא שייך, צריך להיות קצת מוגבל כדי לגרום לכך שלא יגיע לשם. גם כשזהבי דופק גול מהסרטים - ויש לו לא מעט - אז מה שאצל כל אחד אחר נראה כפעולה מקרית, גרנדיוזית, חד-פעמית, שמתרחשת פעם בקריירה – נאמר המספרת של ארבייטמן בבאר שבע – אצלו זה נדמה לפעולה סטנדרטית, יומיומית, כאילו לא ניתן לבצע אותה בשום דרך אחרת. כמו הליכה אצל בני אדם - קודם שמים רגל אחת קדימה, בעוד הרגל השניה תומכת מאחור, וכשהרגל שנשלחה קדימה קונה לעצמה אחיזה בקרקע, מעתיקים קדימה ולפניה את הרגל האחורית וככה מתקדמים. פשוט.

"נראה כמו פעולה סטנדרטית"ף, צילום אתר הקבוצה גוואנגז'ו"נראה כמו פעולה סטנדרטית"ף, צילום אתר הקבוצה גוואנגז'ו

תסתכלו על הגולים שהוא מבקיע, לא משנה איך הוא מספק אותם - ברגל, בראש, מימין, משמאל, מתוך הרחבה, מחוץ לרחבה, עם הפנים לשער, עם הגב לשער, תוך כדי תנועה, מהמקום, בסיבוב, מהאוויר מהקרקע - הרי אין וריאציה אחת של כיבוש שזהבי לא שולט בה. תסתכלו פעם על הפעולות שלו, תבחנו אותן לפרטים - שיא הפשטות, מה כאן כל כך מסובך? כדור עונשין שהוא לוקח עוקף את החומה והולך למסגרת. יכול להחטיא אותה בכמה סנטימטרים, אבל לא טס לשמיים.

אצלו, לא ראיתי אף פעם מה שראיתי מרוברט לבנדובסקי באחד המשחקים המכריעים של פולין ביורו האחרון. לבנדובסקי העצום, מול השער, הכדור מתגלגל לרגליו, הוא בועט, לא מתלבש לו טוב על הרגל, פוגע בקרסול, בטח גבשושית בדשא, עף לטיז אל נאבי. גם לחלוץ האדיר הזה זה קורה - לא מפחית מגדולתו חלילה - אבל לזהבי זה לא קורה. לזהבי הכדור תמיד מתלבש על הרגל, ומשם בדיוק בעוצמה הנדרשת ובמרחק בטוח מידיו או מרגליו של השוער.

יכול לקרות לרונאלדו, אבל לא לזהבי

אני נזכר עכשיו בבישול של רונאלדו לקווארסמה, שמינית גמר היורו נגד קרואטיה, שלוש דקות לפני תום ההארכה. רונאלדו מקבל את הכדור, כדור לרגל, בקצה רחבת החמש, זווית קצת לא נוחה - לא בדיוק מול השער, טיפה בצד - רק השוער מפריד בינו לבין הרשת. רונאלדו מפציץ לפינה הרחוקה, ישר לידיים של השוער, הכדור נהדף, למזלו של CR7 - ישר לראש של קווארסמה שדחק אותו פנימה. לרונאלדו נרשם בישול. הוא הרי היה מעורב.

לזהבי זה לא היה קורה - לא נגד קרואטיה בשמינית גמר היורו בדקה ה-117 ולא נגד אף אחד אחר. אם הוא מקבל כדור כזה, במצב הזה, הוא בועט אותו לפינה הקרובה ולתקרת השער. זהבי יודע שכדורים אוהבים את המסלול הקצר לרשת, לא את המסלול הארוך. המסלול הקצר בא לוודא שהכדור לא ייתקל בדרך במכשולים שיסיטו אותו מדרכו, כמו ידיים של שוער או רגליים של בלם. הפינה הקצרה היא המסלול הקצר. כדור חד לתקרת השער, בעוצמה הנדרשת, שני מטרים מידיו של השוער, שגם אם יודע שהכדור ייבעט לשם, אין לו מה לעשות. זה כל מה שנדרש. שום בישול לא יירשם לזכותך במקרה כזה - כיבוש כן. בסופו של דבר, גולר אמיתי לא מגיע למצבים כאלה כדי לבשל מהם גולים אלא כדי לשים אותם. אני יודע, זה יכול לקרות גם לגולרים עצומים - כמו כריסטיאנו, כמו לבנדובסקי - אבל לא לזהבי.

"לו זה לא היה קורה" כריסטיאנו רונאלדו, צילום: AFP"לו זה לא היה קורה" כריסטיאנו רונאלדו, צילום: AFP

אף פעם לא שמעתי את זהבי מתלונן שהושיבו אותו על הספסל, שהחליפו אותו מוקדם מדי, שלא נתנו ולא אפשרו. זו הרי עוגמת הנפש שמתלווה לשחקני כדורגל מקצוענים באשר הם. אף אחד לא מקבל פטור מהן, בייחוד לא כאלה שמגיעים לקבוצה חדשה וברקורד שלהם יש רק מה שעשו בקבוצתם הקודמת. תמיד הם מתבקשים לשבת קצת על הספסל, להתאקלם, להסתגל, ללמוד – אחר כך נראה.

אני מבין מה הם תנאי הסף, הנהלים, הכללים, הדפוסים המקובלים שנמצאים בבסיסו של כל מקצוע וכל ענף שמכבד את עצמו. יש מספר מצומצם מאוד של שחקנים שמקבלים פטור מתהליך הקליטה. זהבי הוא אחד מהם, איפה שזה לא יהיה. לגביו פשוט אין טעם להחיל את נוהלי הקליטה. מה שמתבקש זה להניח אותו על המגרש, הוא ידאג כבר לכל השאר.

התנאים שזהבי מציב, כביכול, בתוקף היותו מי שהוא, לא מקובלים בענף. הדרישה הזאת שאני מציב כאן בשמו זו דרישה חצופה, מקוממת. פיגורות סמכותיות בתחום האימון והניהול לא ממהרות להיענות לה, זה מובן וזה אנושי. מה, לשים אותו על המגרש עם הפנים לכיוון השער? זה הכל? לא יכול להיות שעד כדי כך זה פשוט. אם זה כל כך פשוט, אז בשביל מה צריך אותם? גם אם בסופו של דבר הם מתרצים, זה רק אחרי החלטה שהם עצמם קיבלו ולא כתוצאה מתכתיב שהונחת עליהם.

אבל מכיוון שיונייטד הולכת לשלם עכשיו איזה 100 מיליון יורו עבור מי שאלכס פרגוסון שחרר בשעתו ללא תמורה, אז אני מרשה לעצמי לקבוע שגם לגדולים באמת - פרגוסון, מוריניו, פפ, סימאונה - יש את המוגבלויות שלהם. קשה להם לקבל את התכתיב ששחקן מסוגו של זהבי מציב בפניהם: כדי להפיק ממנו, צריך לתת לו לשחק, בלי שום תנאים. ברור לי שהמון כוכבי כדורגל מציבים את התנאי הזה ותמיד נתקלים בהתנגדויות, אבל זהבי צודק בדרישתו. אין טעם להעמיד אותו במבחן, אין טעם להטיל בו ספק - לא משום כבודו ויוקרתו, הוא הרי לא אלון מזרחי - אין טעם, כי זה בזבוז זמן. של כולם. הזמן קצר ויש עוד המון גולים לכבוש.

"9 אמיתי" זה מה שכולם מחפשים. זה גם מה שהתגלה ביורו האחרון. אין כאלה יותר, לא מייצרים. כל התפקידים בכדורגל השתנו ברבות השנים, כל התפיסות לגביהם רועננו והותאמו, אף תפקיד לא משוחק היום כפי שהוא שוחק בעבר, חוץ מתפקיד אחד: "9 אמיתי".

סביב זהבי קיים ויכוח שמסרב לגווע: מהו, איזה סוג של חלוץ הוא, איפה מתאים לו לשחק - ליד החלוץ, מתחתיו, מימינו, משמאלו, קרוב לשער, רחוק ממנו, בתוך הרחבה, מחוצה לה. השקפות עולם מתנגחות זו בזו, ניצוצות ניתזים, ואני לא מבין על מה הוויכוח. אולי 9 אמיתי זה דינוזאור שפג תוקפו? אולי זה כבר לא הבחור הגדול והרחב שמיטיב לשמור על הכדור כשגבו לשער, מתיש את הבלמים, סוחט מהם עבירות, מקדים אותם בהגבהות? אולי הדבר החדש בתחום הכיבוש הוא הבחורים הקטנים שכל מה שהם יודעים זה לעשות גולים מכל מצב. כמו גרייזמן, כמו זהבי.