למינויו של רנה מולנסטיין למאמן מכבי חיפה יש שני יתרונות גדולים עוד לפני האימון הראשון שלו בכפר גלים: הוא אוהב לעבוד באימונים, ואין לו מחויבות להדליף לאף עיתונאי ישראלי. עזבו את השכלול של כריסטיאנו רונאלדו ואת העבודה הצמודה לאלכס פרגוסון במשך שנים ארוכות, רק בזכות שתי העובדות הללו - כבר יש לו סיכוי טוב להצליח.
על מולנסטיין אפשר לכתוב גיליונות שלמים. הבן אדם נולד בהולנד ולמד בה את יסודות הכדורגל שלו, אימן במזה"ת (בקטאר), הגיע לקבוצת הנוער של מנצ'סטר יונייטד והעביר בה חמש שנים מוצלחות כל כך, עד שקודם על ידי פרגוסון לאימון קבוצת המילואים. משם הוא ניסה לפתח קריירה עצמאית, אבל הגיחה הקצרה לברונדבי הדנית הסתיימה באינספור סיפורים על גינונים מוזרים שלו, שגרמו לו לאבד במהירות את חדר ההלבשה. ב-2007 חזר מולנסטיין ליונייטד, שקיבלה אותו בזרועות פתוחות. מה זה קיבלה? פרגוסון היה פשוט זקוק לו. ככל שעברו השנים הפך הסקוטי יותר ויותר למפקח־על בכל מה שקורה במועדון. מולנסטיין, שנחשב אז לעוזר הבכיר, היה מעביר את האימונים בפועל. מכאן הדרך להשפעה ישירה על הפריצה בקריירה של רונאלדו והקליטה המוצלחת של ואן פרסי הייתה קצרה.
כשפרגוסון הודיע במפתיע על עזיבה בקיץ 2013, ההולנדי אפילו נחשב לאחד המועמדים להחליפו. אלא שבסופו של דבר נפל הפור על דיוויד מויס, שהתעקש להביא עמו את צוות המאמנים שלו מאברטון, וזמנו של מולנסטיין ביונייטד הגיע לסיומו. אז הוא ניסה את מזלו כעוזר של הידינק באנז'י מחצ'קאלה האוקראינית, אחרי תקופה קצרה קיבל על עצמו את תפקיד המאמן, ועוד באותה שנה הספיק לאמן גם בפולהאם ולהיכשל עמה, מה שגרר פיטורים מהירים למדי. מאז הוא הסתובב בעולם, שימש כיועץ בארה"ב, אבל נראה שחבל ההצלה לקריירה שלו נמצא בסמי עופר – וזה ככל הנראה המזל הגדול של הירוקים.
מעבר ל"מזל" הזה, בחירה של מאמן זר לקבוצה ישראלית היא מלאכה עדינה במיוחד. אתה צריך למצוא מישהו בכיר מספיק כדי שיצדיק את הבאתו, לא צעיר מדי שיעשה ניסיונות על חשבונך ולא מבוגר מדי שבא לנוח לקראת הפנסיה, כזה שיש לו שאיפות לעשות הצלחה קצרה ומהירה, לשדרג את השם המקצועי שלו ולעבור ליעד הבא באירופה. למעשה ההוכחה הכי טובה שהבחירות של ג'ורדי קרויף הצליחו בשנים האחרונות היא שהמאמנים שהוא הביא לישראל עזבו תוך שנה לכל היותר.
אין שאלה לגבי רמת המקצועיות של מולנסטיין. הוא בקיא ברזי האימון יותר מרוב המאמנים באירופה, בוודאי בישראל, ובמשך כל ימי החול בשבוע שחקנים במכבי חיפה עומדים להרוויח בענק. אין גם שאלה לגבי המחויבות שלו לתקשורת. לא הוא ולא המנהל המקצועי שלו זקוקים לכתבים שיקדמו אותם לג'וב הבא במכבי פ"ת או בבית"ר ירושלים. אז חוץ מאימונים טובים, בחיפה צפוי גם שקט תעשייתי – ובדיוק כמו במכבי ת"א לפני ארבע שנים, זה עומד להיות חידוש מרענן.
עכשיו נותר רק לגלות עד כמה מולנסטיין אכן "מוזר", כפי שלא פעם העידו עליו, ואם באמת אין לו כישורים להחזיק חדר הלבשה מאוחד. רגע לפני שהוא מרים ידיים ומתויג סופית כאיש שיכול להיות רק חבר בצוות אימון, ורגע לפני שיענקל'ה עצמו מתייאש מהמועדון הדועך, זה נראה כמו הזיווג המושלם. במיוחד כשממנו לא יוצאים לירח דבש, אלא למלחמה.