כ-70 אלף עורכי דין פעילים ישנם בישראל וכ-60 אלף מהם קיבלו את רישיונם בשנים 2019-1995. כך מסרה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה נתונים על עורכי הדין בארץ.

בלמ"ס ציינו, כי בשנים 2019-1995 חל זינוק של כ-79% במספר בעלי רישיון עריכת דין. מפילוח הנתונים עולה, כי גיל קבלת הרישיון בקרב נשים נמוך משמעותית לעומת הגברים, כ-75% מהנשים קיבלו רישיון לעריכת דין עד גיל 29, לעומת כ-56% מהגברים. במהלך השנים, יחס גברים-נשים התהפך. בקרב מקבלי הרישיון בשנים 1999-1995, 60% היו גברים וכ-40% נשים, בעוד שבקרב מקבלי הרישיון בשנים 2019-2014, 46% היו גברים ו-54% נשים.

עורכת דין - אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')עורכת דין - אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')

עוד עולה מהנתונים, כי עורכות הדין הערביות צמצמו את הפער הבין מגדרי באופן מהיר ביותר. בקרב הערבים שקיבלו רישיון בשנים 1999-1995, רק 9% היו נשים, לעומת 46% בשנים 2019-2015. שיעור עורכי הדין שקיבלו רישיון בגיל 45 ומעלה עלה מ-2% בקרב מקבלי הרישיון בשנים 1989-1980 ל-9% בקרב מקבלי הרישיון בשנים 2019-2010. לעומת זאת, שיעור עורכי הדין בגילאי 29-25 שקיבלו רישיון באותן תקופות ירד מ-67% ל-54% בהתאמה.

בלמ"ס ציינו עוד, כי שיעור עורכי הדין שלמדו במכללות האקדמיות עלה מ-20% מתוך כלל מקבלי הרישיון בשנים 1999-1995, ל-74% ממקבלי הרישיון בשנים 2019-2015 ואילו שיעור עורכי הדין שלמדו באוניברסיטאות ירד מ-65% ל-24% בהתאמה. כ-80% מעורכי הדין שלמדו באוניברסיטאות משנת 2000 ואילך, קיבלו רישיון עד גיל 29, לעומת כ-55% מעורכי הדין שלמדו במכללות האקדמיות.

משך הזמן בין סיום לימודי התואר במשפטים לבין קבלת רישיון עריכת דין התארך.

שיעור עורכי הדין, בוגרי אוניברסיטאות שקיבלו את הרישיון בשנה שבה סיימו את לימודיהם ירד מ-86.5% בשנים 2004-2000 ל-70% בשנים 2014-2010. בקרב עורכי הדין בוגרי המכללות האקדמיות ירד השיעור מ-66% ל-39% בהתאמה.כ-53% מכלל עורכי הדין שקיבלו את רישיונם משנת 2000 ואילך (ולמדו בתיכון בארץ) התגוררו במהלך לימודיהם בתיכון ביישובים מאשכול חברתי-כלכלי 7 ומעלה.

שיעור זה ירד לאורך הזמן, מ-58% בקרב עורכי הדין שקיבלו את רישיונם ב-2004-2000 ל-49% שקיבלו את רישיונם בשנים 2019-2014. עוד עולה מהנתונים, כי 69% מעורכי הדין שקיבלו את רישיונם בשנים 2013-1999 התמחו במשרדי עורכי דין פרטיים.