עוד עולה מהנתונים, כי עורכות הדין הערביות צמצמו את הפער הבין מגדרי באופן מהיר ביותר. בקרב הערבים שקיבלו רישיון בשנים 1999-1995, רק 9% היו נשים, לעומת 46% בשנים 2019-2015. שיעור עורכי הדין שקיבלו רישיון בגיל 45 ומעלה עלה מ-2% בקרב מקבלי הרישיון בשנים 1989-1980 ל-9% בקרב מקבלי הרישיון בשנים 2019-2010. לעומת זאת, שיעור עורכי הדין בגילאי 29-25 שקיבלו רישיון באותן תקופות ירד מ-67% ל-54% בהתאמה.
בלמ"ס ציינו עוד, כי שיעור עורכי הדין שלמדו במכללות האקדמיות עלה מ-20% מתוך כלל מקבלי הרישיון בשנים 1999-1995, ל-74% ממקבלי הרישיון בשנים 2019-2015 ואילו שיעור עורכי הדין שלמדו באוניברסיטאות ירד מ-65% ל-24% בהתאמה. כ-80% מעורכי הדין שלמדו באוניברסיטאות משנת 2000 ואילך, קיבלו רישיון עד גיל 29, לעומת כ-55% מעורכי הדין שלמדו במכללות האקדמיות.
שיעור עורכי הדין, בוגרי אוניברסיטאות שקיבלו את הרישיון בשנה שבה סיימו את לימודיהם ירד מ-86.5% בשנים 2004-2000 ל-70% בשנים 2014-2010. בקרב עורכי הדין בוגרי המכללות האקדמיות ירד השיעור מ-66% ל-39% בהתאמה.כ-53% מכלל עורכי הדין שקיבלו את רישיונם משנת 2000 ואילך (ולמדו בתיכון בארץ) התגוררו במהלך לימודיהם בתיכון ביישובים מאשכול חברתי-כלכלי 7 ומעלה.
שיעור זה ירד לאורך הזמן, מ-58% בקרב עורכי הדין שקיבלו את רישיונם ב-2004-2000 ל-49% שקיבלו את רישיונם בשנים 2019-2014. עוד עולה מהנתונים, כי 69% מעורכי הדין שקיבלו את רישיונם בשנים 2013-1999 התמחו במשרדי עורכי דין פרטיים.
התרעות פיקוד העורף