זה היה יכול להיות הקיר שאליו הייתה אמורה להתרסק ממשלת הימין. ועדות המשנה של ועדת חוץ וביטחון חקרו היבטים שונים של צוק איתן (מנהרות, שב"כ מול צה"ל, עימות בין תרחישים ותוכניות למציאות בשטח וכו').
 
הדוח לא היה אמור להרוס את הקואליציה. יש רוב קואליציוני בין חברי הוועדות והם מונו כאשר הממשלה תפקדה כאיש אחד מול ביקורת ציבורית על התנהלות מנהיגי הקואליציה בקבינט, למעט הפרחחות של בנט. הדרך של הפוליטיקאים להציל את עצמם בנסיבות מעין אלו היא להפיל את האחריות על צה"ל (המנדט של הוועדות הוא צה"ל נטו, הדרג המדיני-פוליטי אאוט), והמסקנות היו אמורות להתפרסם בראשית ינואר.
 
בינתיים קרו דברים. כבר במהלך עבודת הוועדות החלו להיפרם התפרים בקואליציה, ואפקט הפרסום היה עשוי להיות בומרנג שיפוצץ אי אילו בועות מוגלתיות גם בממשלה. זאב אלקין, היו"ר העירום של ועדת חו"ב, זיהה את פוטנציאל הנפץ והחל למרוח את הזמן. עובדה: אחרי כמעט חמישה חודשי עבודה, שר הביטחון, מצביא המערכה ממפלגתו של אלקין, לא טרח להופיע בפני הוועדה. בחירות כידוע דוחות הכל, בעיקר את האמת.
 

את המשך חקירת צוק איתן אחרי הבחירות תעשה ועדה אחרת, יהיו שם אנשים אחרים. אם זו תהיה ממשלת ימין, אזי הרמטכ"ל בני גנץ ופוליטיקאים מן השמאל שייקלעו לאופוזיציה יחטפו את האש. אם זאת תהיה ממשלת שמאל-מרכז, ההתחשבנות תהיה גם פוליטית וביבי, בנט ושות' יועלו על המוקד. 

בצד עבודת הוועדה ביצע צה"ל תחקירים משלו. יש להניח שהתחקירים היו מעמיקים ולקוות שהמסקנות בהתאם. אחת החקירות הסבוכות צבאית והרגישות פוליטית היא תפקוד מח"ט גבעתי אל"מ עופר וינטר. לאו דווקא בגלל הדף הקרבי שפרסם לפני הכניסה הקרקעית - כזכור, קרא וינטר "להכרית את האויב המנאץ את אלוקי ישראל" - אלא בעיקר עקב שיקוליו בעת תקרית הירי והחטיפה בפאתי רפיח.
 
התחקיר הצבאי הוא מקצועי נטו. האם נכון היה לשגר את החוליה מול מה שתואר כ"חשד לתצפית" של חמאס והפך להיות מארב בעת הפסקת אש. האם נכון היה להפעיל נוהל חניבעל, כולל הפצצה כבדה שגבתה עשרות קורבנות פלסטינים. ומי בדיוק אמר מה למי לפני שיגור החוליה וההחלטה על חניבעל, תוך כדי ואחרי ההיתקלות. באם המסקנות המקצועיות בתפקוד וינטר ייטו לחומרה, עשויות ההשלכות להיות בעייתיות כיוון שוינטר נהנה ממטרייה אווירית של פוליטיקאים ורבנים. בינתיים הוא לא נכלל בסבב הקידום האחרון, ולא נראה שהרמטכ"ל הבא שונה מהרמטכ"ל הנוכחי.
 
הפצ"ר החליט כי אין לו בעיה עם טיפולו בפרשת ההטרדות של המג"ד לירן חג'בי. וינטר טען שדיווח לאלוף הפיקוד וכאן החליט הפצ"ר, מסיבות של כדור שלג, להפסיק לחפור והשאיר את העניין לרמטכ"ל ל"טיפול פיקודי", שהוא שם קוד לסגירת עניינים בתוך צה"ל. נשארה רק תהייה: אם כולם בסדר, איך זה שעניינו של חג'בי טופל רק אחרי החשיפה של כרמלה מנשה וכניסת מצ"ח.
 
האמת, קשה לשפוט מבחוץ סיפורים שבינו לבינה, ובנושא הטרדות מיניות אין ספק שבשנים האחרונות התשנו הכללים. מה שהיה אך לפני כמה שנים טפיחה מצ'ואיסטית הוא כיום עילה לתביעה וכתם ציבורי. שלא לדבר על כמה עשרות שנים לאחור, כאשר עזר ויצמן טען שאם יניחו גג מעל הקריה בתל אביב, זה יהיה הבורדל הכי גדול במזרח התיכון. קשה לשפוט מבחוץ סיר לחץ קסרקטיני של מצ'ואיזם והורמונים ויחסי מרות, שמהם אגב נוצרו אלפי משפחות נורמטיביות - ועדיין "תפתחי כפתור" זו הטרדה זו הטרדה זו הטרדה.
 
מה שעל פניו שווה טיפול קשוח הוא העובדה שחג'בי יצא לצימר בהפוגה של צוק איתן כשהוא אוסף אליו חיילת. ברמה של יחסי מרות תטפל הפרקליטות, בכל הנוגע להשארת חיילים באוהלים כשהוא הולך לישון בצימר צריך לטפל הרמטכ"ל. 
 
יד המקרה או אצבע אלוהים

הבעיה העיקרית של וינטר כמח"ט גבעתי, על פי עדויות חיילים (באוזני כרמלה מנשה), היא אווירה רעילה. רק לפני שבוע הוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי של פיקוד הדרום נגד חייל גבעתי שהואשם במסירת נשק לאזרח אמריקאי שתכנן לפגוע באתרים המקודשים לאסלאם.
 
וינטר עצמו טיפל בסמג"ד של לירון חג'בי, ב', באורח שהרים לא מעט גבות. ב' בדק תלונות חיילים נגד חג'בי עוד לפני אירוע הצימר והביא את הדברים לידיעת וינטר. במקום לחפור החליט וינטר לסלק את ב' מהחטיבה. ב' הוא בוגר המכינה הצבאית החילונית על שם רבין. וינטר הוא בוגר המכינה הדתית הקדם צבאית "בני דוד". ימנים יסבירו שזו יד המקרה, שמאלנים יאמינו שזו אצבע אלוהים.
 
מה שברור הוא ששניהם, וינטר וב', צבועים בצבעים פוליטיים ואידיאולוגיים ברורים. במכינה הצבאית החילונית ע"ש יצחק רבין באורנים, שממנה מגיע ב', דנים בפתיחות בנושאים של מוסר לחימה, בין השאר. לאחר עופרת יצוקה התקיים שם שיח בוגרים. חיילים ומפקדים שברו שתיקה ודיברו על מקרים שבהם נהרגו פלסטינים ללא הצדקה.
 
העדויות הועברו לרמטכ"ל גבי אשכנזי בצירוף בקשה לבדיקת הנורמות העולות מהחוויות האישיות של חיילים, שנטלו חלק במבצע. בהמשך פורסמו העדויות בעיתון הפנימי של המכינה, דלפו החוצה והזקיפו כצפוי כרבולות פטריוטיות. או בלשונו של אחד מדוברי הימין שמואל קופר: "בעבר הם כונו שמוצניקים והפכו כיום לשטינקרים של ימינו, שנועצים סכין בגב חבריהם הלוחמים ובגב העם כולו, על ידי הפצת שקרים נלוזים המשרתים את התעמולה האנטישמית של השמאל העולמי".
 
דני זמיר, מנהל המכינה החילונית, הסביר אז כי "אין ספק, כי המלחמה בחמאס בכלל ובעזה בפרט היא מלחמה מסובכת מאין כמוה, אך דיון ברמה המוסרית של החיילים אינו מחליש את הצבא, אלא מחזק אותו". אני מעריך כי במכינה של וינטר לא היה מתקיים דיון מעין זה. יגאל בורשטיין, בוגר "בני דוד", סיפר בראיון ל"מעריב-השבוע" על "בני דוד" ובין השאר אמר כי "אין ויכוח שמבחינה לאומית ורוחנית תחיית עם ישראל היא בכל ארצו" - מה שסוגר את הוויכוח על מהות פעילות וינטר בצה"ל.
 
הנכון הוא שהרב אלי סדן, ראש מכינת "בני דוד", חוזר ואומר שמילוי פקודה הוא יסוד השירות בצה"ל, אלא שהמצב בשטח מורה שהוא או תמים או מיתמם או הגולם קם על יוצרו. מי בדיוק יגבה דרג מדיני שיחליט על פינוי התנחלות אחת שהוכח ללא ספק שהיא גזל של אדמה פרטית? ראש הממשלה בנט? הרמטכ"ל וינטר? בינתיים טפו טפו טפו אנחנו לא שם, אבל המצב דהיום מחייב את צה"ל להתמודד עם הכרסום הדתי-לאומני לא פחות מאשר עם הטרדות מיניות. 

לפני שבוע ישבתי באולפן ערוץ 1 מול זאביק דרורי, מוותיקי המח"טים של גבעתי, שהגיע לשידור היישר מכנס החטיבה לדורותיה. דרורי קבל בשם החטיבה על היחס התקשורתי לגבעתי ולוינטר. דרורי, איש יקר, כיום מנכ"ל מכללת כנרת, מה אפשר לומר לו חוץ מזה שגבעתי של היום היא לא אותה חטיבה, צה"ל הוא לא אותו צבא, ואפילו עם ישראל הוא לא אותו עם.