החלטת ועדת השחרורים לקצר בארבע שנים את עונשה של אתי אלון, ולשחרר אותה מהכלא אחרי 13 שנות מאסר, נתקלת בהתנגדות עזה של הפרקליטות ולשכת היועץ המשפטי לממשלה. שם טוענים כי מעבר לחומרת המעשה, אשר הוביל לקריסה של בנק בישראל, 270 מיליון השקלים שאלון גנבה מהבנק למסחר הוזרמו לעולם התחתון ו"הפכו קבוצות פשע קיקיוניות לארגוני פשיעה". 



במחוז מרכז של הפרקליטות מחו השבוע על החלטת הוועדה בכל אמצעי התקשורת, ואתמול אף הגישו ערעור על ההחלטה. מה שהם לא הביאו לידיעת הציבור הוא את התנהלותן הבעייתית של המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה ובמשטרת ישראל, דווקא בכל הקשור לטיפול במי שקיבל וניהל אז את מרבית הכסף שאתי אלון גנבה - מנהיג "הכנופיה הירושלמית", גבי בן הרוש. 
 
המשטרה והפרקליטות נסחפו אז להרפתקה משותפת עם עמיתיהם האמריקאים, אשר בסיומה משטרת ישראל התגאתה, כידוע, במעצר של יצחק אברג'ל; אלא שבשקט בשקט האמריקאים הוציאו לחופשי דווקא את בן הרוש, שהפך בארה"ב לעד מדינה בהסדר טיעון חסר תוחלת, המעלה סימני שאלה רבים באשר להתנהלות הצד הישראלי במשוואת שיתוף הפעולה. השאלה הרלוונטית לשבוע זה היא כיצד קרה שראש ארגון פשע שחשוד בגניבה הגדולה בתולדות מדינת ישראל, נותר חופשי אי שם באישור בכירי המשטרה והפרקליטות. ואם כך, מדוע הפרקליטות מייחסת לאתי אלון דווקא את האחריות להתנדפות הכסף, ואף מבקשת כעת להמשיך ולהחמיר בענישתה?

"המאשר" של מקסימוב
בשלהי שנות ה־90 בן הרוש היה אסיר משוחרר, שסיים לרצות 12 שנות מאסר על הריגה כמנהיג "כנופיית הקטמונים" הזכורה לשמצה. במסגרת השחרור המוקדם ותוכנית השיקום, הקים בירושלים חברות בנייה בשותפות עם כמה יזמים ירושלמים. אבל במקביל הזרים מיליוני שקלים מתקציבים של פרויקטים לבנייה לפעילות בשוק האפור. כך התוודע לעופר מקסימוב, שנהג להמר גם בקלובים הגדולים של מזרח ירושלים.
 
לפי כל גופי החקירה הרלוונטיים בארץ ובחו"ל, בן הרוש היה "המאשר" של מקסימוב, הממונה הבכיר ביותר על חובותיו גם לבתי קזינו ולשוק האפור - מפליקס אבוטבול המנוח ועד ריקו שירזי ייבדל לחיים ארוכים. 
 

גנבה 270 מיליון שקל. אלון. צילום: פלאש 90

 
מרבית הכסף שאלון הוציאה מהבנק למסחר, עבור נושיו של אחיה, נמסרו בצ'קים לבן הרוש ואנשיו, אשר פדו אותם בצ'יינג'ים של בני רביזאדה ואחרים בדרום תל אביב. על מגוון שירותיו אלה גבה בן הרוש ממקסימוב עמלות בהיקפים של עשרות אחוזים, משמע עשרות מיליוני שקלים. 
 
לפי החשד, השקיע בן הרוש כספים שנגנבו מהבנק למסחר בחברות הבנייה שלו, אחת מהן הייתה משותפת לו וליזם הירושלמי יאיר ביטון, לימים הבעלים של חברת הבנייה הבינלאומית המצליחה, ב. יאיר, שנעצר לאחרונה בחשד למימון ארגון הפשע של יצחק אברג'ל. נגד בן הרוש נטען גם שהבריח מהארץ סכומי עתק, טרם חשיפת הפרשה ב־25 באפריל 2002.
 
באותו היום התייצבה אתי אלון מיוזמתה בפני חוקרי מחלק ההונאה של משטרת תל אביב והתוודתה על מסכת המעילות שלה, מה שחולל סערה ציבורית בישראל ורעידת אדמה בעולם התחתון. בן הרוש, אשר הוא ואנשיו הסתתרו אז עם אחיה עופר מקסימוב ברומניה, פתח במסע הימלטות חובק עולם. הוא חבר בהולנד לבן טיפוחיו מהכלא, יצחק אברג'ל, שעמד בראש רשת האקסטזי הגדולה בעולם והתגורר לסירוגין בישראל ובלגיה. 
משם נכנס לארצות הברית מספר פעמים בזהויות שונות ויצא ממנה למקסיקו, לברזיל, לספרד ולמרוקו, שם הסדיר את אזרחותו כיליד המדינה, לפני שהסתנן חזרה לארצות הברית.


האינטרס האמריקאי

בן הרוש חבר בלוס אנג'לס לאיש העסקים הישראלי־אמריקאי, חי וקנין, ובאמצעותו החל להשקיע כספים במיזמים שונים, ולהלוות לאנשי עסקים בעלי אוריינטציה  עבריינית מובהקת. הכל במטרה להלבין את הכסף מהבנק למסחר.
ועקנין, סלב הוליוודי מקומי, התפרנס מצוין מתיווך בנדל"ן ושינוע יהלומים, נסחף כהרגלו אחרי עבריינים מפורסמים מישראל. במקרה הזה, מעבר לבילויים ומעורבות בהשקעות, הוא גם מצא את עצמו מעורב בגביית כספים, לא פעם תוך כדי צעקות ואיומים כמיטב המסורת.
 
בהכוונה ישירה של מחזיקי תיק אברג'ל ביאחב"ל, בלשי הדסק "הישראלי" של הרשות האמריקאית למלחמה בסמים (DEA) למדו על החבירה של סוחרי אקסטזי, המזוהים עם אברג'ל בכל רחבי העולם, אל חבורה של עבריינים ישראלים בלוס אנג'לס. במסגרת המעקבים והאזנות הסתר לרשת סוחרי האקסטזי, עלו בלשי ה־DEA גם על העסקים המשותפים של בן הרוש וחי וקנין. כך הם נחשפו לעבירות סחיטה והלבנת הון של השניים ושל אחרים, בהם יצחק אברג'ל בכבודו ובעצמו, שערך אז טיול קצר מחוף אל חוף בליווי כמה מאנשיו הקרובים, בהם יורם אלעל ומוטי חסין.
 
על נתיבי האקסטזי של אנשי אברג'ל ועל מקור הכסף של בן הרוש, למדו האמריקאים מהישראלים. עם חי וקנין היה להם חשבון פרטי. במשטרת לוס אנג'לס זוכרים אותו כמי שזכה במיליון דולר בתביעה נגדם על פגיעה בפרטיותו, כקטין אשר הוחשד לשווא בעבירת רצח של מורה בתיכון. 
 
במשטרה הפדרלית הוא סומן כסלבריטאי הוליוודי, אשר היה מעורב עם כוכב הפוטבול מוריס קלורט בעבירות נשק, ועם עבריינים ישראלים בגביית חובות ברחבי ארצות הברית. חלפו שנתיים עד שבן הרוש נעצר בקנדה, בסיום מצוד בינלאומי משותף של ה־DEA וחוקרי יאחב"ל. וקנין נעצר בלוס אנג'לס, יורם אלעל נמלט לדרום אמריקה, נגד אברג'ל לא היו ראיות. 
 
במקום לדרוש את הסגרתו המיידית של בן הרוש לישראל ולשים יד על נכסיו הרבים, במחלקה הבינלאומית בפרקליטות הסתפקו בכתב האישום שהגישו האמריקאים לבית משפט פדרלי בלוס אנג'לס. וקנין ובן הרוש הואשמו בהלבנת הון של עשרות מיליוני שקלים, אשר נגנבו מהבנק למסחר בישראל, וכן בסחיטות של חייבים.הנחת העבודה בישראל הייתה שבן הרוש יקבל עונש חמור, שכן הלבנת הון היא אחת העבירות החמורות במולדת הקפיטליזם. 
 
הם רק לא הביאו בחשבון את הטינה של האמריקאים כלפי וקנין.בזמן שמודיעין משטרת ישראל המשיך להזרים ל־DEA נתונים איכותיים על רשת האקסטזי של אברג'ל, האמריקאים ניהלו משא ומתן קדחתני עם בן הרוש כדי שישמש עד מדינה נגד וקנין, ואם אפשר אז גם נגד אברג'ל. ללמדך מה היה סדר העדיפויות שלהם. 
 
"מבחינת האמריקאים בעלי היה העבריין השולי בפרשה", אמרה לי סימה בן הרוש לפני שנים אחדות, בתגובה לכתבה בנושא. "מי שרצה את התיק הזה אלה האמריקאים. הם רצו להכניס לכלא את חי וקנין ולא את בעלי". ואכן, בשנת  2006, זמן מה אחרי הגשת כתב האישום, חתמו האמריקאים עם בן הרוש על הסכם עד מדינה. בתמורה לביטול האישומים המקוריים נגדו בפרשת הבנק למסחר, הסכים בן הרוש להעיד נגד וקנין ונגד גורמים אחרים על עבירות סחיטה והלבנת הון. גם עדות נגד אברג'ל הייתה על הפרק, אבל בנוגע אליה הם נתנו לו זמן למחשבה. 
 
במסגרת ההסדר בן הרוש הורשע בהברחה לארה"ב של 40 אלף דולר בלבד, בלי להזכיר את הבנק למסחר. הוא נשפט לשישה חודשי עבודות לתועלת הציבור ושלוש שנות פיקוח, שבמהלכן קיבל אישור שהייה בלוס אנג'לס. על הסדר הטיעון הזה סמכו את ידם ראשי הפרקליטות ומשטרת ישראל. יותר מכך, יחד עם האמריקאים המשיכו גופי החקירה הישראליים לאתר חשודים ולאסוף ראיות בתיקים הרלוונטיים, במיוחד נגד יצחק אברג'ל.
 
במקביל פיקחו האמריקאים על בן הרוש, והאמינו שהוא יקיים את התחייבותו להמשיך לסייע לגופי החקירה ככל שיתבקש - משמע להעיד נגד אברג'ל. ב־2008 נעצר אברג'ל בישראל וב־2010 הוסגר לארה"ב אחרי מאבק משפטי ממושך. אלא שבן הרוש סירב להעיד נגדו, חרף כל האיומים שננקטו נגדו, כולל מעצר קצר שלו ושל אשתו. לפיכך נשפט אברג'ל בהסדר טיעון מקל לשמונה שנות מאסר וחצי, שש מהן חופפות לעונש שהוטל עליו בבלגיה.בעוד כשנתיים הוא אמור להשתחרר.

בפרקליטות טוענים כי בקשת ההסגרה  שהגישו לרשויות הפדרליות נדחתה מתוקף ההסכם של האמריקאים עם בן הרוש, שקובע כי בסיום ההליך הוא יגורש לאיזו מדינה שבה יחפוץ. בן הרוש בחר במרוקו, שם הוא שוהה עד היום, עם גיחות למפגשים משפחתיים ברחבי אירופה. 
 
מדינת ישראל, שבאותם ימים ממש הסגירה לארה"ב את "מיטב בניה", לא השכילה לעמוד על שלה או לעתור לבתי המשפט שם כנגד הסירוב להסגיר אליה את החשוד בגניבה הגדולה בתולדותיה - ורק מול אתי אלון הם מנפנפים באותה כוחנות יהירה.
 
רשימות נוספות של אמיר זוהר באתר www.posta.co.il ,"פוסטה".