אני אמא לשני ילדים, בן ובת. עברתי תקופה די קשה וכבר שנתיים וחצי אין לי זוגיות ואני לבד. מה עלי לעשות כדי למשוך את הזוגיות הנכונה?
על פי התפיסה של הראייה האחרת, כדי לדעת מי אנחנו עלינו למצוא את הנגזרת שלנו. כלומר, עלייךלנסות לזהות מי הכי דומה לך בשרשרת הדורית שלך ולפיו לראות כמה את יכולה להתקדם ברצף. לפעמים אנחנו יכולים למצוא את הנגזרת שלנו דרך ילדינו, אם אנחנו דווקא לוקחים את הבן שלך, אז הקושי שלו בחיים הוא דחיית סיפוקים ולפעמים הוא עושה דברים כי הוא מתקשה להעמיד גבולות ולמצוא משהו שימלא אותו וימנע ממנו להגיע למקומות כאלו ואחרים.
את ובנך שונים אבל דומים, כיוון שבמשך הרבה מאוד שנים גם לך היה מאוד קשה לדחות סיפוקים. סיפוק הוא דבר מאוד חיובי אבל לפעמים, כשאנחנו לא יודעים מהו המינון המתאים שלו, אנחנו יכולים להפסיד בגללו חלקים מאוד משמעותיים בחיים שלנו. את צריכה לשים דגש על דחיית הסיפוקים ולהבין שיש דברים שהם יותר חשובים ממה שאת חושבת. כשאת לא יודעת לבחור או להתאמץ בשביל הדבר הנכון את מפספסת את העיקר ואז אתגם לא מגיעה לאנשים הנכונים. זה שיעור שאת צריכה להתאמן עליו, להבדיל בין העיקר לטפל. אם תדעי לתמצת את הדברים את תוכלי להכיר את בני הזוג המתאימים שיוכלו לתת לך מענה לחברות, שזה העיקר עבורך, ולא סתם יחסים שהם של מה בכך. זאת התמצית של השיעור, ובשביל שתמצאי את בן הזוג המתאים את צריכה בכל יום לחשוב מה לנקות ממנת היתר של הסיפוק, זה גם בדיוק השיעור של הבן שלך".
את מוקפת באופן תמידי באיזושהי אנרגיה זכרית. אותה אנרגיה, שליוותה אותך כל חייך, תמיד הצליחה להצר אותך, כמו נעל צרה שלא מתאימה לכף רגל רחבה. תחילה היה זה אביך שהצר את דרכייךואחר כך בני הזוג שלך הם אלו שצמצמו אותך, ואת לא הצלחת להתגבר על כך. בתעלת עמוד השדרה נמצא נוזל מרכז החיים שלנו אך בגלל אביך ומערכות היחסים שהותירו אותך צרה את אף פעם לא זרמת כמו שרצית. לפעמים הרצונות שלנו הם אלה שממוטטים אותנו בחיים ומה שאנחנו חושבים שהוא הכי מופלא וטוב הוא לא הכי טוב עבורנו. יכול להיות שכל הנפלאות שקיבלת הן אלו שהצרו אותך, שלא פיתחו אותך והפכו אותך לבן אדם עצמאי, והן אלו שהפכו אותך להאמין באשליות.
יש לי ילדה בת שנתיים וחצי. מאז שבתי נולדה הרגשתי שהייעוד שלי הוא לגדל ילדים. בשנה וחצי הראשונות הייתי נורא טוטאלית והיום יש בי משהו שרוצה להתחיל להתפתח גם ברמה האישית. אני מתלבטת, מצד אחד משהו נורא מקבע אותי להישאר בבית ומצד שני אני לא יודעת אם זהו המסלול הנכון עבורי. כשאני הייתי ילדה אמא שלי עבדה כל הזמן בשביל לפרנס אותנו וכמעט ולא הייתה נוכחת, מהסיבה הזאת אני מרגישה שאני צריכה לעשות תיקון ולהיות שם יותר בשביל ילדי. מה דעתך?
הסוד של הראייה האחרת הוא למצוא מאיפה באנו ובהתאם לכך להתקדם ברצף אחד. מהמקום שאת באת יש לך רצון גדול לנוכחות בגלל שלא חווית אותה, בלי הנוכחות הזאת את תרגישי מאוד צמאה וחסרה. הנוכחות הזאת, של לגדל את הילד שלך, היא לראות את עצמך בעצם גדלה, ללמוד על עצמך בשיקוף במראה ולגדל את עצמך. את מתלבטת בגללמה שאת רואה ושומעת בעולם החיצוני, וזה לאו דווקא קשור אלייך. אנחנו צריכים להבדיל אם הבעיות שלנו באות מתוך העולם הפנימי שלנו או מהעולם החיצוני שלנו.
מה שאנחנו רואים ורוצים לא תמיד שייך אלינו, הרבה פעמים אנחנו מקנאים במישהו אבל אנחנו לא יכולים לקנות את המהות שלו, ואנחנו לא יכולים להיות משהו אחר. בכדי שאת תוכלי למצוא את עצמך את צריכה כרגע למלא את החסך האמיתי שלך. רק אחרי שאת תתני את כל מנת הנוכחות שלך את תוכלי למצוא את עצמך. כשהמנה שלנו לא מסתיימת אנחנו יוצאים חסרים, והמנה של תחושת האמהות היא מאוד חשובה להתפתחות שלך.