מחקר חדש של בנק ישראל חושף לראשונה באופן אמפירי את הקשר בין העלאת שיעורי המס (או הפחתתם) לבין שיעורי הגבייה בפועל.



עיתוי המחקר, אותו הובילו ד"ר עדי ברנדר וערן פוליצר, אינו מקרי: הוא נערך על רקע הוויכוח בשאלה האם היה מקום להעלאות מסים בתקציב 2015 (כפי שהמליצה נגידת בנק ישראל) או להשאירם ללא שינוי (כפי שדרש שר האוצר לשעבר יאיר לפיד).


התוצאה המובהקת של המחקר היא שההשפעה של שינוי המסים (העלאה או הורדה) אינה מגיעה למיצוי מלא בגלל ההשלכות השליליות על הפעילות במשק. על פי הממצאים, שנתיים לאחר השינוי במס, ההשפעה עומדת על 70% מהיקף השינוי המלא המצופה. כך, למשל, במקרה של העלאה של 10% בשיעור המס, תוספת הגבייה עומדת על 7% בלבד ביחס להיקפי הגביה לפני השינוי.



עוד מתברר, כי בניגוד לתיאוריות הכלכליות, הרי העלאת המס מעבר לרמות מסוימות אינה מביאה בהכרח לירידה בהיקפי הגבייה (על פי מה שמקובל לכנות "עקומת לאפר").
 

כותבי המחקר מציינים כי "הפחתות המסים מביאות לירידה בהיקפי הגבייה, והעלאת מסים לגידול בגבייה. כמו כן אין קשר לטענה ששינוי מסים משפיע על היקף ההתחמקות מתשלום מס או על היקף ההעלמות". במילים אחרות, במחלקת המחקר בבנק ישראל טוענים שאין בסיס לטענות כי שיעורי מיסוי גבוהים מביאים בהכרח לגידול בהיקף ההעלמות. הממצאים סותרים לחלוטין את עמדת הנהלת רשות המסים, התומכת במדיניות של שיעורי מס נמוכים.

בבנק ישראל מקווים כי המחקר יסייע לשר האוצר הבא לקבוע את מדיניות התקציב. צילום: פלאש 90

ממצאים נוספים: העלאת מס ישיר או עקיף על יחידים מביאה בשנה האחרונה להיקף הגבייה הגבוה ביותר (75%) ביחס לתחזית. מאידך, העלאת מס החברות אינה משפיעה במהלך השנה הראשונה אלא רק החל מהשנייה.
 

תמונת המצב משתנה, כאמור, לאחר השנה השנייה, שם נרשמת ירידה בשיעורי גביית המס ליחידים. כותבי המחקר הסתמכו על מדיניות המסים בשנים 1991 עד 2012. מתברר כי בתקופה זו שונו שיעורי המס 218 פעמים: 111 פעמים הועלו המסים וב-107 מקרים נרשמו הפחתות. בבנק ישראל לא מייחסים את הטעויות החוזרות ונשנות בתחזיות גביית המס לשימוש מניפולטיבי של פקידי האוצר בנתונים בניסיון להשפיע על מדינות המס של שר האוצר.
 

על פי ההערכות, הטעויות נובעות מתנודות בלתי צפויות בכלכלות ישראל והעולם, עסקות חד-פעמיות חריגות (כפי שהיו במהלך 2013 ו-2014), ומהערכות שגויות של השפעת שינויי המס על תחזית  הגבייה. בבנק ישראל מקווים כי המחקר החדש יסייע למקבלי ההחלטות, ובראשם שר האוצר הבא, בבואם לקבוע את מדיניות התקציב ב-2015 ובשנים שלאחר מכן.