במדינות בצפון אירופה, כמו דנמרק, פינלנד ושבדיה, לא קיים חוק שקובע את שכר המינימום. יש לשער שבאותן מדינות שורר אמון רב בין העובדים למנהיגיהם, קרי, למנהלי העסקים. מדינות צפון אירופה מאופיינות בפריון גבוה ובכושר תחרות מרשים, ההשקעה בהון ובמו"פ לעובד גבוהה ורווחת האנשים מרשימה. בישראל יש חוק שכר מינימום, הפריון נמוך וכך גם ההשקעות בהון לעובד.


לכן ישראל נמצאת בנחיתות בכושר התחרות שלה ואחד הביטויים לכך הוא שהייצוא קטן. גם רווחת האנשים לא טובה. האמון בין המעסיקים במשק לבין העובדים, נמוך יחסית, אך בולט לטובה בסקטורים תחרותיים, ובמיוחד בכאלה שמייצאים ומתמודדים בשווקי העולם. בסקטורים התחרותיים, הלכידות גבוהה והמנהל לא זקוק למזכיר מועצת הפועלים כשותף לניהול. המנהיג, קרי המנהל , מעוניין שהעובד יהיה מרוצה ויסייע לו לנצח בקרב העסקי.
במגמה לשפר את רווחת האנשים בישראל הוחלט על העלאה בשכר המינימום, מה שיעלה את רמת השכר במשק כולו. באופן תיאורטי, אין לי התנגדות שהשכר יעלה בסקטור שאינו מתחרה בשווקי העולם. הדבר יכביד על העסקים הללו במידה שווה ולא יתן לאף אחד מהם יתרון. אני מניח שמטבע הדברים, המחירים של מוצרי אותם עסקים יעלו. בכך ינוטרל חלק לא מבוטל מהשיפור ברווחת העובד ששכרו יעלה. העובד ישתכר יותר ובכסף הנוסף יקנה רק קצת יותר, אם בכלל.
לגבי העסקים שמתמודדים בתחרות בשווקי העולם, מוטב לבטל את מנגנון שכר המינימום, כפי שמקובל בצפון אירופה. אמנם, כששכר המינימום יעלה בסקטור הלא סחיר/תחרותי, העסקים התחרותיים לא יוכלו להתעלם מההעלאה, כי הם יחששו לאבד חלק מעובדיהם לטובת המגזרים שבהם שכר המינימום יעלה. יחד עם זאת, הם יזכו במעט כושר תמרון, משתי סיבות: האחת היא כי עובדי המגזר התחרותי נהנים באופן טבעי משכר גבוה יותר, שכן עסקים אלו מאופיינים בפריון גבוה יותר. כמו כן, העובדים במקומות אלו נהנים מאלמנטים כמו תוספת וותק ,שעות נוספות ותוספת עבודה במשמרות בונוסים, אשר מעלים את רמת ההכנסה. הסיבה השנייה היא שעובדים אינם עוזבים מקום עבודה באחת. לכן ייוותר למעסיק פרק זמן להסתגל לשכר החדש במשק וייתכן שיעלה אותו מעט מאוחר יותר.

בזמן הנוסף עד להעלאת השכר, שתיכפה מתוקף תנאי היצע וביקוש לעובדים, יאותגר מעסיק של העסק הנמצא בתחרות, בצורך להגדיל את ההשקעה בהון לעובד ולעיתים במו"פ לעובד, זאת כדי לחזק את כושר התחרות. במקרים רבים כך הוא יעשה. נשאלת השאלה האם ניתן ליצור הבחנה מדויקת, פשוטה וברת ביצוע , בין עסקים "בתחרות" לעסקים ש"אינם בתחרות "? התשובה היא  שזה לא פשוט.
האם אפשר לבטל את חוק שכר מינימום לכלל המשק? ניתן ונכון לעשות זאת, אך זה לא ריאלי מבחינה פוליטית. כמו כן, רמת האמון הקיימת בין המעסיקים בכלל המשק לעובדים נמוכה מדי. לדעתי, אם נעשה זאת, למרות הכול, המשק יתחזק, התעשייה המייצאת תתחזק ואז ניתן יהיה להעלות את השכר. המעסיקים יעלו את השכר כשהפריון יאפשר זאת. המשא ומתן בין ההסתדרות הכללית לבין הממשלה יהיה לגבי השכר במגזר הציבורי, שיהווה מעיין אמת מידה למשק כולו. המגזר העסקי, שלא ירצה לאבד את עובדיו לטובת המגזר הציבורי, יעלה גם הוא את השכר, כאמור, באיחור מסוים. ככל שהשיטה הזו טובה היא אינה ברת ביצוע וחבל.
אשר על כן, אני מצטער על כך ששיטת "מס הכנסה שלילי" לא עולה על הפרק כחלופה להעלאת שכר המינימום. השיטה  עברה, החל משנת 2012, לתחולה ארצית. כיום עומד שיעור המממשים את זכאותם במסגרת זו על למעלה מ-70% ובנק ישראל אף קורא להגדיל את התקציב לכך.
מדובר בשיטה האופטימלית. ההכנסה של השכבות הנמוכות עולה והפערים מצטמצמים. הממון לכיסוי ההוצאה  הזו יבוא ממס על רווחי החברות והבודדים  שמגיעים לסף המס. כלומר, תהיה פה תופעה של ערבות הדדית, שבה העשיר מסבסד את העני והעסק העשיר מסבסד את העסק החלש יותר ונותן לו הזדמנות נוספת להתייעל. זו בדיוק המהות של מדיניות רווחה. בשיטת העלאת שכר מינימום, המושת על כל העסקים, העסקים החלשים שהם עדיין בעלי סיכוי לשרוד ,יקרסו.
לצערי, העלאת שכר מינימום גם נשמעת טוב יותר בתקשורת, בעוד מס הכנסה שלילי מדויק יותר ונותן פתרון אמיתי לנזקקים, מבלי שהוא פוגע במגזר העסקי התחרותי. אני תומך נלהב בשיטת מס הכנסה שלילי - שיטה הממוקדת באמת לאוכלוסיות הנזקקות, כי הוא מוענק רק לפי מבחן הכנסה משפחתי.  אם גבר  משתכר שכר מינימום ואשתו  מיליונרית הוא לא יקבל מס הכנסה שלילי. מעניין מה יגבר? הנכון או הפופוליסטי.
עודד טירה הוא נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר