הדמעות, להקת "שנסון ישראלי אורגינל" - כפי שחבריה מכנים עצמם - מוציאה לאוויר העולם אלבום בכורה ושמו "אלבום זהב", שהפיק להם מוזיקלית אבי בללי ("נקמת הטרקטור").




שמעתי את האלבום. סגנונו המוזיקלי מפליג חופשי בין הים השחור לים התיכון, גולש בצהלה מהבלקן לדרום מערב אירופה, ונודד במדבר בין מרוקו למצרים. השירים מספרים, בצחוק ודמע, את סיפור חיינו כאן, בכור ההיתוך המקומי, בין העיר לפריפריה, בין הסמטאות והכרמים, מילדות עד שיבה, כולל האהבות, האכזבות, החוויות והגעגועים. תפסתי לשיחה את אפיק פלג, 51, סולן הדמעות, שגם כתב את רוב השירים באלבום.




אפיק, למה דמעות?



"להקת הדמעות נוצרה כדי לתת מסגרת ביצוע נכונה, לרפרטואר מסוים של שירים, מאד סיפוריים ותיאטרליים, כשסגנון ההגשה ישיר, מלודרמתי וקומי. "הדמעות' הן המכנה המשותף של החומרים ושל כולנו. דמעות של כאב. דמעות של אושר. דמעות של אהבה וגעגוע. וגם דמעות של שמחה וצחוק".




"אלבום זהב" זה לא שם קצת יומרני לאלבום ראשון?




"הרעיון לשם האלבום הגיע בעקבות מתנת יום הולדת שקיבלתי, לוח ממוסגר עם אלבום זהב וברכה מרגשת מילדי, שהוענק לי 'על 20 שנות אבהות מדהימות ומלאות חוויות'. 'אלבום זהב' הוא האוצר הקטן שיצרנו ביחד, ואנחנו רוצים להעניק אותו לכל מי שירצה ויוכל ליהנות, להתחבר ולהתרגש".




מדוע אתם מתעקשים להגדיר את עצמכם "שנסון ישראלי אורגינל"?



"כי רוח הדברים שואבת השראה מהשאנסון הרוסי והצרפתי, מהרמבטיקו היווני, הפלמנקו הספרדי והפולק המערבי יותר. בקיצור, הגרסה הישראלית למוזיקה עממית של ברים אפלוליים, טברנות מבושמות, ופונדקים שיכורים. הכלים בלהקה אקוסטיים + נגיעה חשמלית. יונתן מילר (כן, ההוא מ'הופה היי') מפליא באלתורים על כינור חשמלי ואקוסטי, מנדולינה, קלרינט, מפתיע לפעמים עם כלי חדש וגם שר; דורון רפאלי מנגן, מלהטט ולא רק מתופף על התופים וכמובן גם שר; אלעד 'מוס' מוסקטל מחזיק את כולנו ביחד עם הקונטרבס; ותומר סאלם, הצעיר שבחבורה, מרגש אותנו באלף מנגינות והרמוניות עם האקורדיון".

 

ואתה כתבת את רוב השירים באלבום. 


"כן. הטריגר לכתיבה הוא חוויות החיים המורכבים שעברתי. לא למדתי כתיבה, מוזיקה, או אמנות. זו פשוט השפה שלי, הדרך שלי לדבר". 


מתי קבלת אומץ להתחיל לשיר?


"בגיל 40 קיבלתי חצוצרה ליום ההולדת. את המתנה האמיתית של הנגינה בחצוצרה, גיליתי רק בדיעבד. למדתי לשלוט בריאות, בסרעפת, בלוע ובפה. קולי התייצב והשתבח, ופתאום יכולתי לשמוע אותי שר, בלי להיעלב. הפעם הראשונה שעליתי על במה ושרתי הייתה בטקס יום הזיכרון בבסיס חצרים, הבסיס ממנו המריא במלחמת יום הכיפורים אבי, דוב פלג ז"ל, למשימה במפרץ סואץ, ונפל מפגיעת טיל מצרי. זה חקוק בזיכרוני כאחד הרגעים המזוקקים ביותר של חיי. רגע שבו הכאב העצום קיבל את הביטוי המלא והנכון. רגע שבו העצב היה שלם ומאושר".  


הדמעות - השקת "אלבום זהב". 12.12.
שישי, 15:00, ברג'ינה, מתחם התחנה, תל אביב. הכניסה חופשית