בתחילת שנות ה־80 היה פול דיאנו, לפחות בעיני, הזמר הכי גדול בעולם. הוא היה הסולן של איירון מיידן, מלהקות הרוק הכבד האהובות עליי. ב-1982, כשנסעתי עם הוריי לשליחות בצרפת, החבר'ה מהשכונה נתנו לי כמתנת פרידה את האלבום "קילרס", שבו דיאנו מפגיז עם קולו הצרוד, ומאז הוא אצלי עמוק בתוך הארון התרבותי.

איירון מיידן ודיאנו בימים היפים
 
דיאנו כבר מזמן לא באיירון מיידן, שנחשבת עד היום הצלחה ענקית, כזו שסוגרת אצטדיונים ומוכרת מיליוני אלבומים. דיאנו עזב אותה כבר בתחילת שנות ה־80. השמועות סיפרו שהיו אלה ענייני סמים ואלכוהול שגרמו לו לנטוש, ואילו הוא טען שלא הסתדר עם המנהיג והבסיסט, סטיב האריס, בעקבות סוגיות של קרדיט ואגו.
לפני עשר שנים הגיע דיאנו להופעה במועדון הבארבי בתל אביב. מבחינתי, זה היה כמו לפגוש מלך. הוא הרי היה בזמנו מאצ'ו ממזרח לונדון. מעיל עור, ניטים בחגורה. כל מה שחלמנו להיות. קבענו במלון בבת ים. חיכיתי לו בלובי, רועד מהתרגשות. אני זוכר את המעלית יורדת, הדלת נפתחת, ואני עם פה פעור לא מבין מה עומד לפניי

 

איש שמן, מוזנח, צולע. רחוק מיליוני קילומטרים מהאליל של פעם. כשדיאנו פתח את הפה הבנתי בדיוק מה הסיפור. סמים, אלכוהול, אלימות, נשים. לא פלא שהמגזין "מטאל האמר" כתב על האוטוביוגרפיה שהוציא "החיה": "זו הזדמנות להיכנס לראשו של אחד מכוכבי הרוק המטורפים בכל הזמנים". ואחרי שורה בספר כמו: "אני אולי כוכב, אבל כשהמשטרה עצרה אותי עם עוזי וקילו קוקאין היא לא עשתה את זה בשביל לקבל חתימות", האם לא הייתם שמחים ללמוד קצת על הטאלנט?

 
ובכן, מחר תהיה אפשרות לראות את התופעה שוב בלייב, כאשר דיאנו יופיע במועדון רדינג 3 בנמל תל אביב. הפעם הוא מבטיח שיהיה ילד טוב, למרות שרק לפני שנתיים השתחרר מהכלא, הפעם בגלל ענייני מס, בלי שום קשר לסמים ונשק חם.

 



 "אובססיבי ונאיבי"

"מה אני אגיד לך, בן אדם, אנשי המס באנגליה שונאים אותי", אומר כעת דיאנו בשיחה מביתו שבאנגליה. "מי בכלל רוצה לשלם מסים? הם רוצים שאני אשלם כשאני בכלל רוב הזמן חי בברזיל, הבנת?"


 
אלא שהסיפור הוא קצת אחר. דיאנו סיפר לרשויות המס בבריטניה  שב־1998 הוא נפצע בהופעה ומאז אינו יכול לעלות על במה, אבל טיפ אנונימי סיפר להם שהבחור לא מפסיק לטייל בעולם, רק שיפתחו יוטיוב.  הרשויות מצאו שב־2006 הוא הופיע 67 פעמים, ו־69 פעמים ב־2007. בבית המשפט אמר עורך דינו: "הוא לא דואג לעצמו, אלא רק לאשתו ולילדים. הוא אובססיבי בענייני הופעות ומאוד נאיבי בענייני עסקים, יש לו רק השכלה יסודית. הפסיד לא פעם חבילות של כסף".


 
השופט לא התחשב ודן את דיאנו לתשעה חודשים בפנים כשהוא כותב בפסק הדין: "האישיות לא רלוונטית במקרה הזה. תאוות הבצע שלך עלתה הון למדינה". דיאנו, בן 56, צוחק כשמדברים איתו על הכלא. "לא היה קשה במיוחד, כי כבר ביקרתי במקום הזה הרבה פעמים", הוא אומר. "אני בן אדם קשוח שיכול לטפל בעצמי. אל תדאג, לא שברתי אף אחד. החוכמה היא להתרחק מצרות וזה גם כלא פתוח. כמו מחנה. יוצא החוצה, חוזר בערב. הייתי נשאר בתא עם הטלוויזיה ו־25 ערוצים"
 
 אתה נקי היום משטויות?
"עשיתי כל מה שאתה רוצה, אבל זהו, נגמר. זה היה ממש מזמן. שמע, אני יכול מדי פעם לשתות בירה או לדפוק כמה כוסיות של ג'ק דניאלס, אבל ממש בקטנה. אני לא רוצה להיות דוגמה רעה לילדים, ואתה מזדקן ומשתעמם. יש לי דרכים יותר נחמדות להוציא את הכסף".

 לדיאנו יש אישה מוונצואלה, שגרה היום בארה"ב עם בנם, אבל הוא כמעט לא רואה אותם. בגלל העבר הבעייתי שלו הוא יכול להיכנס לארה"ב רק למטרות עבודה, ואילו אשתו לא יוצאת מהמדינה בגלל פחד מטיסות.

 
"זה עסק מסובך", הוא מסביר. "מה לעשות שהייתי ילד רע בעברי. זה קוץ בתחת, בן אדם. אין לי גם הרבה מה לעשות, וזה קשה במיוחד עכשיו בתקופת כריסמס. הילד שלי משתגע שאני לא יכול להיות איתם. לכן הביקור בישראל הוא אולי מתנת החג הכי יפה שיכולה להיות. אני מרגיש כאילו חזרתי הביתה, משהו רוחני. הרי אתה יודע שדם יהודי זורק בוורידים שלי".

 
את זה לא ידעתי. אני דווקא קראתי שהוא התאסלם, ואפילו סיפר באחד הראיונות הקודמים שרצה להתפלל בהר הבית, אבל חיילים לא נתנו והוא כמעט הלך איתם מכות, כהרגלו.


 "מאיפה השמועה המטורפת הזו?" הוא אומר לי כשאני מעלה את הנושא. "זה ממש מעצבן אותי. יש אנשים שפשוט ממציאים סיפורים מטופשים. אף פעם לא היה לי קשר לאסלאם. אבי החורג הוא משפחת אנדרוז, והשם של אבי הוא דיאנו, ממוצא איטלקי, שם גם נמצא הקשר היהודי. בוא ניפטר מהשמועה כבר עכשיו. המשפחה שלי לא תאהב את זה".


יש לך תוכניות לביקור בארץ?
"לצערי, אני צריך לחזור לאנגליה. אמא שלי לא מרגישה טוב. אולי אני אקפוץ לבת ים לכמה שעות כדי לראות חברים. פגשתי כמה מהם לפני 20 שנה בניו יורק, לא ראיתי אותם הרבה זמן, לדעתי אחד מהם הפך לרבי". 

 לנגן עם רגל אחת

 דיאנו מופיע המון. קופץ ממדינה למדינה. רק בחודשים האחרונים הוא דילג בין ספרד, שוודיה, יפן, גרמניה. לאיירון מיידן יש בסיס אוהדים נרחב, ולחלק מהשירים שכתב דיאנו יש מעמד של המנונים בז'אנר ההוא. עד היום איירון מיידן נוהגת לבצע את השיר ??? כהדרן, כשכל הקהל שר איתה, אבל את הקופון גוזר הסולן הנוכחי ברוס דיקינסון, שההבדל בינו לבין דיאנו הוא שמיים וארץ.
 
 דיקינסון הוא טייס, חובב היסטוריה. יש לו תוכנית טלוויזיה בערוץ דיסקברי ותוכנית רדיו בבי־בי־סי. גאון אמיתי לעומת הקוקני, המוזנח, ממזרח לונדון.
לא פעם מקניטים את דיאנו במהלך הופעות וצועקים לו "דיקינסון", דבר שמוציא אותו מדעתו. באחת ההופעות באוקראינה הוא הטיח בצועק: "אתה רוצה מכות? אתה תצטער על זה, כי אני אוריד לך את הראש". עד היום איירון מיידן היא נושא רגיש אצל דיאנו. ההצלחה שלה מול הדעיכה שלו. ההשוואות ביניהם.

 "אי אפשר להגיד שהתעשרתי מהימים ההם", הוא מודה. "אני מנגן חומר של איירון מיידן, דואג למחירי כניסה סבירים להופעות, ומה שנכנס הולך לילדים. יותר חשוב לי לנגן היום".



אתה פוגש את חברי הלהקה מפעם?
"פעם היינו נפגשים בנמל התעופה. לא ראיתי את דייב (הגיטריסט) שנים, עם קלייב (המתופף) הייתי בקשר, בחור אדיר, אבל לצערי הוא נפטר. אני מאוד מתגעגע אליו. אל השאר לא ממש".
 איך הבריאות שלך?
"יש לי בעיות רציניות בברך, וזה ממש כואב. זה התחיל עם תאונת אופנוע ב־1980 ובמהלך השנים, כשהייתי משתגע בהופעות וקופץ מהבמה, זה רק החמיר. אני צריך ניתוח. לפעמים אני לא מסוגל ללכת ובנמל התעופה זקוק לעזרה של כיסא גלגלים. הייתי לוקח משככי כאבים, אבל הפסקתי כי הם גרמו לי להשמין בגלל הסטרואידים. אבל פאק, אף אחד לא בא לראות אותי, באים לשמוע, ואני לא אוהב לאכזב אנשים. חוץ מאשתי והילדים, המעריצים הם הדבר החשוב בחיי וגם אם תהיה לי רגל אחת והשנייה תהיה תלויה על גיד, אני אצא ואנגן".

 
דיאנו, כמו שהבנתם, לא הבחור היציב בעולם. הוא הודיע על פרישה וסיפר שסיבוב ההופעות הקרוב שלו הוא האחרון, אבל אז הוא הקים את להקת "ארכיטקטים של כאוס", שבחודש פברואר צפויה להיכנס לאולפן בגרמניה כדי להקליט את אלבום הבכורה. נראה לו שיש פה סיכוי טוב להצלחה.
החיים שלי תמיד היו כאוס, כי לא הייתי חכם גדול", הודה. אמרתי לו בתגובה שאולי חייו היו בכאוס, אבל כנראה שהוא אחד הטיפוסים שסיפור חייהם הכי גדוש וסוער. עוד לא דיברנו על הילדים הנוספים שיש לו וסיפורי הסקס הלוהטים בעברו.
 
"במשך הרבה שנים עשיתי טעויות של אידיוט", הוא מכה על חטא. "עד שנולדו ילדים ואתה אומר: 'זהו, אני לא רוצה לחזור על אותן שטויות'. הם גדלו ואני גדלתי איתם. הם רוצים את אבא'לה שיהיה בסביבה". קשה להאמין שדיאנו השתנה. מה שבטוח, מחר ינסרו את מועדון הרדינג בתל אביב שיריו הישנים, שחלק מהם שייכים לפנתיאון הרוק, מקום שהוא התעקש בכוח לא להיכנס אליו.