זה מתחיל עם התכתבויות מתחכמות, תמונות בפייסוש, חברים ותחביבים משותפים, והופך פתאום לפגישה על כוס יין. משם - הומור ציני, סקס אירוטי בשירותי הבר החדש בשכונה וכבר מתחילים להכיר את החברים. כמעט מגיעים לפגישה המרגשת עם ההורים והופ טראללה - נגמרה העונה. או כפי שאמרו זאת רבים ופחות טובים: "זאת לא את, זה אני". נפרדים.
כל מי שעבר בחייו פרידה, או שהיה החבר הטוב שהחזיק את ראשו של הפרוד הטרי כשהוא מקיא בשירותים לאחר שניסה להטביע את יגונו בטיפה המרה, בוודאי מכיר את הסיטואציה. בערבי אלכוהול מסוג זה, להם הכותרת "החיים קצרים מידי", אנו מבקשים לשכוח שיש מחר. ובאמת, אותו "מחר" שאחרי הפרידה, בדרך כלל מהול במשככי כאבים ולעיתים אף באינפוזיה לווריד ב"איכילוב" כתוצאה מהתייבשות, לאחר הקאות עד לא ידע וההחלטה כי בפעם הבאה נחשוב לפני מעשה.
האם היינו מאפשרים לעצמנו להתאהב בידיעה שנגיע למצב כזה? התשובה, כאמור, בגוף השאלה. ואם כך הוא הדבר - מדוע הצד השני והפחות מגניב של המטבע, הפרידות, הופכות לרגע כה טראומתי, כזה שממש מלחיץ אותנו מההיכרות הבאה שלנו?
אז איך מתנהלים בימי פרידה? בעקבות החודשים האחרונים וכמישהי מצולקת מקשר שנמשך בקירוב דור, הרשו לי לעוץ לכם מספר כללי זהב:
ראשית וחשוב מאוד: בבקשה, במטואטא, ובכל מילת תחינה אחרת- אל תזדכו על ציוד. אנו לא בצה"ל, את ימי הטירונות סיימנו לפני אי אלו שנים. אם קיבלתם מתנות, כנראה שהן הגיעו לכם. אז אל תחזיר לי את החולצות שקניתי לך כי חשבתי עליך במהלך שופינג שעשיתי לעצמי, כיוון שאני ממש לא מעוניינת להחזיר את הוויברטור עם עוצמות הרטט המשתנות שקנית לי, המפצה אותי כעת בלילות ירח מלא בגפי.
ובהקשר הזה, אל תצרפו לפרידה מתנות מנחמות, כיוון ששום דבר ואף פריט לא יוכל להמתיק את הגלולה המרה. גם השוקולדים שיצאו כעת ממקס ברנר ו/או הגיעו בטיסת וי.איי.פי ממפעל השוקולדים מבלגיה - לא יגרמו לנפרד להרגיש טוב יותר. הרי בבסיס הרעיון עצמו עומד פרדוקס: אם כבר נפרדנו - אני רוצה לנצל את אחד היתרונות הבולטים והוא היעדר תאבון שיגרום לירידה במשקל. אז אנא ממך, אל תגרום לי גם להרגיש לא רצויה בעיניך וגם להתגלגל (תרתי משמע) לגבר הבא.
"אני אוהב אותן רזות במיטה"
נקודה חשוב נוספת היא כנות ושקיפות. לא משנה אם אתם הצד החותך או הנחתך, נסו לשמור גם על עדינות וטאקט. אמירה כמו: "אני אוהב אותן רזות במיטה", או: "אני מכירה פסיכולוג מצוין שיוכל לסייע לך בסוגיה זו", ממש לא מוסיפים לכם נקודות זכות באף פרמטר ואפילו יהפכו אתכם לגסי רוח.
אופן הפרידה הוא עניין חשוב גם כן, והוא מתקשר כאמור גם לתזמון הפרידה. אין באמת זמן טוב להיפרד, כמו שאין זמן טוב ללוויות וכמובן שאין זמן טוב להתחיל דיאטות. אף פעם זה לא מתאים, לכן – רק ליבכם יוכל לספר לכם מתי זה הזמן הנכון. תחילה חשבתי להמליץ שלא לעשות זאת לפני חגים, יום כיפור וימי הולדת, אבל כאחת שמעדיפה שיכאב לה לבד מאשר לחיות באילוזיה ביחד, אני אומרת שכדאי לעשות זאת פשט כשאתם רוצים.
את הפרידה עצמה תמיד כדאי לנהל בשיחה בארבע עיניים, רצוי במקום ניטרלי. עם זאת, אני אסייג דבריי ואומר שאם העזר שנגדכם איננו באמת פרטנר לשיח, והוא משתנה לכם מול העיניים, מבלי שהספקתם לומר "ג'ק רובינזון" ומדבר באופן פוגע למרות שאתם מאוהבים בו מעל הראש, יפה שעה אחת קודם - סיימו את הקשר גם בהודעת טקסט אם צריך.
ומעל לכל לפני הכל זכרו - ריבאונד היא לא מילה גסה. סקס מזדמן לאחר פרידה יכול למלא לכם חללים בגוף ובנפש שלא ידעתם על קיומם. רק נסו ללכת על שחקנים ידועים מראש במשחק השח שלכם, ולא על צריחים שאבד עליהם הכלח.