לא צפיתי בסרט "פוקסטרוט", והאמת היא שכבר יצא לי החשק לצפות. ייתכן שאני טועה, והתקציר שמצטייר כעמוס במטאפורות פסאודו־מתוחכמות אינו מעיד על הסרט כולו. אבל התסריט שבו סרט ישראלי זוכה בפרס כי הכפיש את צה"ל בשם "חופש הביטוי והיצירה" הפך לשגרתי ובנאלי עד אימה. לרגע כבר היה נדמה שהטרנד הזה הסתיים, אבל אולי נותרו עוד כמה טיפות בלימון. בעשור האחרון, כל יוצר ישראלי שיצא באמירה פוליטית נגד ישראל - העלה משמעותית את סיכוייו לזכות בפרס. לכן אין גבורה ביצירה פוליטית נגד ישראל - נהפוך הוא. לאחר שסרט אחד אפילו נדחה מאחד הפסטיבלים בטענה שלא ביקר מספיק את ישראל, אומץ אמיתי הוא לצאת נגד הטרנד, לא לרכוב עליו.

במדינות מסוימות, יוצר שמתנגד לשלטון ראוי להערכה ולכבוד כי הוא מסכן את חייו ואת משפחתו. יוצר ישראלי, לעומת זאת, מסתכן בכמה תגובות מגעילות בפייסבוק ובקבלת פרס בינלאומי. אז כשפרס או ביקורת אוהדת ניתנים על שירה עם המקהלה, ולא באמת מודדים יצירה על פי רמת האמנות שלה, על מה בעצם הכבוד? על התעמולה?



ואחרי שכל זה נאמר, אפשר רק להיאנח בייאוש נוכח מירי רגב ותגובותיה מעוררות החלחלה. אלוהים שישמור. איך אפשר להתחיל ממקום צודק ונכון ולהגיע לתגובה וולגרית ומעוותת כל כך? ומילא שזוהי תפיסת ה"תרבות" של השרה ההזויה, אבל היא משיגה בדיוק את ההפך ממה שהיא טוענת שהיא רוצה.

שני הצדדים מרוויחים

לעצמה היא משיגה יחסי ציבור, זה כן. עוד קאט דה בולשיט, ירידה על צ'כוב וגילוי בורות בתחום שעליו היא לכאורה שולטת. אבל אם כבר, התנהלותה רק מדרבנת יוצרים להשמיץ את ישראל, ולו רק כדי להוכיח שחופש היצירה קיים מעצם זה שהם יוצאים נגדה. בנוסף, הכותרות שהיא משיגה לעצמה מתורגמות ומעמידות את ישראל באור עוד יותר רע.

אז מה הועילה הגברת? כן תוזמן לטקס פרסי אופיר או לא - בינינו, מה זה משנה? אלה משחקים אותה גיבורים בלי להסתכן ומעניקים לעצמם פרסים, וזאת משחקת אותה לוחמת, אבל רק מעצימה בעיות. חבל, כי חשיבת העדר של הקולנוע הישראלי דווקא יצאה מהקיבעון לפני עידן רגב. סרטים כמו "סופת חול", "לא פה לא שם", "לעבור את הקיר" - הביאו זווית מקורית על ההוויה הישראלית, בלי להתחנף לקליקה, בלי לתייג כמו בקומיקס את הטוב ואת הרע, ובלי ניסיונות פתטיים להרשים. ומה עושה רגב? מחזירה את התעשייה לתחושה שרק אמירה פוליטית נגד הממשל ונגד השרה היא "אומץ", צו השעה.

אבל זה לא הופך את התגובה של האקדמיה לקולנוע לפחות מביכה. כמה ילדותי להמשיך לקבל את מימון משרד התרבות ואת האירוח של ראש עיריית אשדוד שרגב ארגנה, אבל להדיר אותה. לצד הלהג האוטומטי על חופש הביטוי, אין לאקדמיה עניין אמיתי להקשיב לדעה שונה. זה לא קרב ענקים בין זיוף לאמת או בין חושך לאור, אלא סתם עוד קרב פייסבוק אווילי. האקדמיה מסייעת לרגב לייחצן את עצמה למרכז הליכוד, ובתמורה היא עוזרת ליוצרים ליחצן את עצמם למען פרסים חסרי ערך אמיתי. עם כל הסלידה מדרכה של רגב, צדק אמנון לוי כשאמר שהיא עונש ראוי לעולם התרבות הישראלי.