תקציב בספיד: ועדת הכספים חייבת לאשר עשרות רפורמות לפני חנוכה

מה פשר הידידות המופלאה בין כחלון לניסנקורן, איזה מידע מבקש להסתיר יעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר, איך רואים בטבע את עתיד הקונצרן והאם יש למנהל רשות המסים משהו נגד בר רפאלי?

1
מה עוז צור ישועתי

נציגי המפלגות החרדיות פנו בשבוע שעבר ליו"ר ועדת הכנסת בבקשה לאשר את סיום התקציב הדו־שנתי לשנים 2017־2018 עד 21 בדצמבר. הסיבה לבקשה הפרלמנטרית החריגה היא המעניינת: החרדים מעוניינים לחגוג את חנוכה ללא לחץ, וכך יוצא שתקציב בהיקף 450 מיליארד שקל, הכולל את "חוק ההסדרים" עם 50 רפורמות, יאושר במהירות של מרוץ פורמולה.

זה אומר שח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, מתכוון לאשר בוועדה הן את התקציב והן את עשרות הרפורמות הכלולות בחוק בלוח זמנים מקוצר שיסתיים ב־8 בדצמבר. זה כולל את מיסוי פיצויי פיטורים, קרן ארנונה לרשויות, הסדר התשלומים בין הקופות ובתי החולים, חוק עידוד השקעות הון, פרק המסים, ההפרשות לביטוח לאומי, הגבלת שוק ההימורים, העברת דיבידנדים מרשות שדות התעופה למדינה, מיסוי מקרקעין ומיסוי דירה שלישית.

גפני ביטל את כל היציאות לשבת והכריז על נוהל חירום שבמסגרתו תתכנס הוועדה מדי יום מסביב לשעון לדיון בו־זמנית על התקציב ועל חוק ההסדרים. ויש גם רפורמות שהועברו לוועדות האחרות כמו: סוגיות התקשורת ומכון התקנים לוועדת הכלכלה, וייבוא התמרוקים לוועדת העבודה.

עבודות ההכנה המוקדמות נעשו אצל נערי האוצר, אלא שמרבית הח"כים אינם מרוצים מהתבשיל ודורשים שינויים מהותיים. בדיונים משתתפים ח"כים רבים ונציגי גופי לחץ אינטרסנטיים. מדובר בהזדמנות האחרונה בשנתיים הקרובות להשמיע קול כדי שמישהו יתייחס אליהם.

לדיון בחוק עידוד השקעות הון והפחתת מס החברות הטריח את עצמו נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. בדיוני המסים נכחו נציגי לשכת רואי החשבון, יועצי המס ועורכי הדין. היו שם גם נציגי קופות החולים, חברות הגז, התאחדות בעלי המלאכה, הקבלנים ועוד. מדובר במשימה בלתי אפשרית בשנה נורמלית, לא כל שכן בתקציב דו־שנתי המביא לידי ביטוי את חוק ההסדרים השמן במיוחד, הכולל רפורמות מקום המדינה. בהערכה נדיבה, הדיון בכל אחד מהחוקים יימשך אולי יום אחד.

גפני, פוליטיקאי משופשף, מגיע לדיונים בנפש חפצה. יוצא שהוא קשוב לעמדת התעשיינים בסוגיית עידוד השקעות הון ומיסוי. חברו, שר הבריאות יעקב ליצמן, ריחם על יצרני המזון ופרסם השבוע "רפורמת לייט" להגבלת השימוש בסוכר ובתוספים מזיקים.

מה נוח פוליטית הוא שהרפורמות יאושרו כמקשה אחת וללא מלחמות מיותרות. הצעות שבמחלוקת יפוצלו מהחוק ויועברו להליך חקיקה רגיל. יש רפורמות שהן נשמת אפו של שר האוצר, משה כחלון, והוא יילחם עליהן. הבולטת שבהן היא מיסוי דירה שלישית, המצאה מהמטבח באגף התקציבים. "מיסוי דירה שלישית הוא טעות של אגף התקציבים, שחושב שעליית מסים תוביל להורדת מחירי הדירות", אמר גפני השבוע בכנס יועצי המס.

עקשנותו של כחלון בנושא אינה ברורה, מה גם שהוא משלם על כך מחיר פוליטי. בכל כנס שאליו נקלע הוא נשאל - ובצדק - אחרי כל הצחוקים שהוא מעורר, על המס ההזוי זה. המס העתידי כבר מופיע בחלק מהסכמי השכירות ומעודד את העלאת שכר הדירה. לא יעזרו ההסברים, או ליתר דיוק התירוצים, של פקידי האוצר. כפי שזה נראה, סיפור המס ייגמר בפשרה: המס יוטל תוך התחשבות בהכנסה, ואלה שייאלצו למכור את הדירה השלישית - יזכו לפטור נקודתי ממס שבח.

רפורמת התשתיות בתקשורת מקודמת בעוז אף היא על ידי אנשי האוצר הטוענים (כפי שטוענות חברות הסלולר) כי בזק (כפי שנחשף מהדוחות הכספיים שפורסמו השבוע) אחראית ל־96% מרווחי ענף התקשורת. באוצר רוצים לקדם את רפורמת השוק הסיטונאי על חשבון בזק. אלא שגם הנושא הזה עבר מזמן לזירה הפוליטית. ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, חבר לכחלון המעוניין לקדם את הרפורמה. מנגד ניצב דוד ביטן, יו"ר הקואליציה, שהתיר לטענתו את הקשר הגורדי בין אנשי האוצר למפלגת כולנו.

כולנו וכחלון, שהוא הבן המועדף של נתניהו, משגעים את ביטן. השבוע הוא העניש את ח"כ רחל עזריה (כולנו) ואסר עליה להעלות בחודש הקרוב הצעות חוק רק משום שהתנגדה ליוזמת חקיקה שלו. ביטן גם מתנגד בתוקף לרפורמת בזק שתפגע בשאול אלוביץ', מקורבו של נתניהו. בנוסף, יו"ר הקואליציה תקף את האוצר גם על הצעת החוק שקבעה סדר חדש בהתחשבנויות בין קופות החולים לבתי החולים, ודרש תוספת של מאות מיליוני שקלים לקופות.

וישנו כמובן עתיד תאגיד השידור, שם כחלון כבר הספיק לבלבל את כולם וגם את ביטן: האם להאמין לכחלון שבכנס התקשורת באילת העניק רוח גבית לעובדי רשות השידור וטען שאין לפסול אותם על הסף? או אולי להאמין לשר האוצר שהופיע השבוע בכנס "דה מרקר" בבאר שבע ושכנע שאין מצב שהתאגיד לא יוקם?

האמת היא שעתיד התאגיד לא מעניין את כחלון. החוק להקמת התאגיד לא היה במשמרת שלו. עיתונאי התאגיד לא הצביעו כולנו, אף על פי שהוכתר על ידם שלא ברצונו כמגן הדמוקרטיה הישראלית. הוועדה המשותפת שעסקה בעתיד התאגיד סיימה את דיוניה ללא הסכמה, והעניין הועבר להכרעת נתניהו וכחלון. אם ראש הממשלה יתעקש ש"העניין בנפשו" (כשר תקשורת יש לו סמכות להכריע בנושא), כחלון יתקפל כמו בסיפור של עמונה.

שר האוצר לא יסלח לעצמו אם הבחירות יוקדמו בגלל התאגיד. בחירות לא יהיו עד שמחירי הדיור לא יתחילו לרדת, ולכן מה שנשאר הוא איתור הסולם המתאים להורדת כחלון מהעץ.

2
צמד בכותרות

אין יום שבו שר האוצר ומזכ"ל ההסתדרות אבי ניסנקורן אינם מתראים בזמן האחרון באחד מבתי החולים. לא שחלילה התעוררה בעיית בריאות, אלא שהביקורים הם חלק מטקס קליטת עובדי הקבלן כעובדים מן המניין. הצמד מופיע בין בתי החולים, כמו ליצנים רפואיים בקרקס נודד. הציר בשבועיים האחרונים כלל ביקור באסף הרופא, סיור באשקלון, קפיצה לבית החולים העמק ולקינוח - קבלת פנים שלשום ברמב"ם שבחיפה.

חיפה היא עיר המחוז של כחלון, ושם הוא מרגיש בבית בכל המובנים. אלא שברמב"ם לא התלהבו מהביקור. אחרי הכל, מרבית עובדי הקבלן הם בני מיעוטים מהגליל, מדליית אל־כרמל או מעוספיה. וכך, כחלון ממשיך לבנות את בסיס הכוח האלקטורלי וניסנקורן מתכונן לבחירות במאי 2017.

בסיום האירוע שלשום נצפו השניים משוחחים ביחידות דקות ארוכות. על מה דיברו, רק אלוהים יודע. אולי על עניין הביטוח הסיעודי שירד מהפרק; ואולי על האירוע הבא שבו ייקלטו עובדי הקבלן. וייתכן גם שכחלון אמר לניסנקורן: "למה אתה מאיים כל הזמן בשביתות? ממילא אתה מקבל את מה שאתה רוצה".

ב"שבעה" השבוע לאמו של מוטי אלמליח, מנכ"ל בזק בינלאומי, נכח כחלון. אבל גם אז הוא נאלץ לשמוע את ניסנקורן שהתקשר. ביבי עסוק בצוללות ובינתיים אלפי עובדי קבלן המחזקים את כוחו הפוליטי של כחלון עוברים לשירות המדינה.

מזכ"ל ההסתדרות ניסנקורן נהנה מכל רגע של חברות. סיפור הדחייה הנוספת ברפורמת הביטוח הסיעודי היה שיא חדש. דורית סלינגר, המפקחת, הופיעה השבוע בכנס השנתי הראשון של רשות שוק ההון. היא הצהירה בחגיגיות על פתרונות הביטוח שהושגו, אבל כבר באותו ערב שוגרה הודעה משותפת לאוצר ולהסתדרות על כך שהרפורמה נדחית בשנה. אכן, קבלת פנים נאותה ליו"ר רשות שוק ההון החדשה.

מכאן והלאה צריך להביא בחשבון שכל פעם שניסנקורן מכריז על שביתה, היא לא תתרחש. אל תתכוננו, אל תקדימו טיסות או קניות. המזכ"ל מאיים, ושר האוצר נענה. סידור העבודה הזה יהיה בתוקף בחצי השנה הקרובה, עד לבחירות להסתדרות במאי 2017.

3
כוחו של מידע

אחד הסעיפים השנויים במחלוקת ברפורמת הבנקים כולל את האפשרות לצפייה בחשבונות הבנק בטכניקה המכונה READ ONLY. המטרה היא לייצר נתונים שישמשו גופים פיננסיים חוץ־בנקאיים להצעות ערך ללקוחות. את המהלך מוביל יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן, שנפגש עם שרון בילר מחברת וובי ואורי לוין מחברת פיקס כדי לשמוע מה עוד ניתן לעשות לעידוד התחרות. בילר אינו זר בבנקאות המקומית. לפני שנה הוא נענה להזמנת המפקחת על הבנקים, חדוה בר, נפגש איתה והציג את מודל העבודה. בר התלהבה והזמינה אותו לתצוגת תכלית עם הבנקים. לנציגי הבנקים ניתנה הזדמנות לצפות בשידור חי במי שהולך להוות איום תחרותי מולם.

וובי העוסקת בהשוואת מחירי ביטוח לרכב, פוליסות נסיעה לחו"ל וביטוחי דירות ומשכנתה, הוקמה ב־2010 וב־2014 נרכשה על ידי חברת וייט מאונטן האמריקאית. ב־2015 הושקה מערכת האוספת מידע דרך המסלקה הפנסיונית ומראה את החיסכון בשקלים כתוצאה מהפחתת דמי הניהול. מקבלים את פרטי הלקוח ובאמצעות זירת מסחר אלקטרונית פונים לחברות הניהול בביטוח והגמל בהצעה להפחית את דמי הניהול. יותר מ־300 אלף לקוחות המערכת הפנסיונית נהנים מהשירות.

בביטוח הרכב, 60% ממחדשי הפוליסות עוברים דרך אתר וובי. עם האוכל בא התיאבון, והחברה מעוניינת להרחיב את השיטה למערכת הבנקאית. הפרופיל הפיננסי נבחן באמצעות נתוני העו"ש, ניירות הערך וההלוואות, ואז מתחרים על המחיר. ח"כ אלי כהן ודרור שטרום (מהרפורמה בבנקים) דוחפים. אלא שלא כולם, בוודאי שלא הבנקים, ששים להכניס לביתם את האורחים הלא רצויים. במשרד המשפטים מסתייגים וגם גורמים באוצר ובבנק ישראל לא מתלהבים.

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), לשעבר יו"ר בנק המזרחי טפחות וראש השב"כ לשעבר, נכנס לתמונה. שלשום הוא דרש לקבל הסברים על הסתירות בין חוק מאגר נתוני האשראי להצעה שח"כ כהן מקדם בוועדת הרפורמות. לדבריו, יוזמת המידע לא רק שתפגע בהגנה על פרטיות המידע הפיננסי של הציבור, אלא אף תייתר את הצורך במאגר שמקים בנק ישראל. ח"כ פרי כראש השב"כ לשעבר דואג לפרטיות ודורש את המשך חשאיות המידע.

מנכ"ל בנק ישראל, חזי קאלו, הצטרף לח"כ פרי וטען שבבנק ישראל נעשית עבודת מטה לבדיקת השלכות הצעת ח"כ כהן על חוק נתוני אשראי. "גם אם יאפשרו כניסת טכנולוגיות לשיתוף מידע בין הגופים הפיננסיים, צריך למצוא את הפתרונות שלא יפגעו במאגר המידע של בנק ישראל", הוסיף קאלו. קשה להניח שמהפכת המידע תקרה הפעם, אבל עם יו"ר ועדת הרפורמות אף פעם אי אפשר לדעת.

4
קוראים מגיבים

א. פרופ' דן בן דוד, נשיא ומייסד מוסד שורש למחקר כלכלי וחברתי, מגיב על טורי מ־11 בנובמבר, שכותרתו "טיפול שורש". "אני יכול להבין ולכבד כאשר לא מסכימים עם המסקנות של האחר. אך מדוע הטון המזלזל כלפי נעם וכלפי מוסד שורש במאמרך? אם נעם לא מוכר ציבורית, אולי זה משום שהוא חוקר טוב בתחילת דרכו ולאו דווקא חוקר גרוע שאף אחד לא שמע עליו כפי שניתן להבין מהערותיך. כנ"ל גם לגבי מוסד שורש. התחלנו לפני שנה. אז אולי זו הסיבה שהמוסד עדיין לא מוכר כמו מכוני מחקר ותיקים, או שהביטול בדבריך נובע מהתרשמות שרמת המחקר שלנו ירודה. למשל, העבודה שלי ששלחנו אליך לפני מספר ימים, או מדריך שורש מלפני כשנה.

"הקמנו את שורש ואנחנו עושים את מה שעושים מתוך דאגה עמוקה לכיוון הכללי של מדינת ישראל. אתה יכול להסכים עם המסקנות שלנו ואתה יכול לא להסכים, אך הזלזול המשתמע מדבריך אינו חובה כדי להדגיש את עמדתך".

ב. בקונצרן התרופות הענק הגיבו על מאמרי מהשבוע, שכותרתו "תופעת טבע" ובו המלצתי לבחון את העברת המטה הניהולי לארה"ב או לחלופין את מכירת השליטה כתרופה להצלתה. לנוכח העניין הרב וחסר התקדים בקנה מידה ישראלי ועולמי, אני מביא את התייחסות "טבע" במלואה, בשינויים קלים:

"מינויו של מנכ"ל ישראלי דווקא נתפס בתחילה עם יותר סימני שאלה מצד האנליסטים האמריקאים ואליהם נכון יותר להתייחס. ישנם 28 בתי השקעות בינלאומיים המכסים את טבע באופן מלא. הנתון על אודות מכירת אחת משש תרופות בבריטניה, ובאותה מידה אחת משבע בארה"ב, הינו ותיק והיה בנמצא עוד לפני כן. הקופקסון הגיע בשיאו ל־4.3 מיליארד דולר, ולא ל־5 מיליארד דולר, ועלייה לרמה זו הייתה עקבית לאורך שנים. מה שנכון לומר הוא שבתקופת ארז ויגודמן כמנכ"ל טבע ניצל הקופקסון מפקיעת הפטנט ומאובדן נתח השוק למתחרים בשוק צפוף במיוחד.

"המהלך נוהל בתקופתו של ויגודמן באמצעות אסטרטגיה משולבת של מאבק משפטי שהגיע עד לניצחון בבית המשפט העליון בארה"ב, לצד השקה מוצלחת במיוחד של גרסה משופרת של התרופה שאליה עברו 85% ממטופלי הקופקסון. שמירת אותו נתח שוק במצב דברים זה הינה סיפור הצלחה בפני עצמו אך לא היחיד בעולם תרופות המקור של טבע".

עוד אומרים בטבע כי "שווי השוק של החברה הגיע בשיאו ליותר מ־60 מיליארד דולר ולא ליותר מ־45 מיליארד דולר, כפי שציינת. העלייה במניה נבעה מסיבות רבות, שחלקן מיוחסות לאסטרטגיית הרכישה. זה כולל יישום נכון של תוכנית התייעלות מקיפה, שיפור הרווחיות של תחום הגנריקה, מיקוד מדויק של תחום תרופות המקור, רכישת שתי פלטפורמות תרופות מקור מבטיחות במיוחד ובמחירים אטרקטיביים, ייצוב הקופקסון ולבסוף גם רכישת אקטביס וביסוסה של טבע כמובילה הבלתי מעורערת בתעשיית הגנריקה".

על פי ענקית התרופות, "לא ברור כיצד ניתן לדבר על או להגדיר את 'תקרת הזכוכית המאפיינת חברות ישראליות שפועלות על בסיס גלובלי'. בישראל אין כל תקדים להצלחה של טבע, והיא בעצם זו שהגדירה מחדש שוב ושוב את הגבהים שחברות שמקורן בישראל יכולות להגיע אליהם. מדובר באחת מעשר חברות הפארמה המובילות בעולם, עם כניסה לדירוג מגזין 'Fortune' של 500 החברות הגדולות בעולם, ומכירות של למעלה מ־20 מיליארד דולר ב־100 שווקים.

"אתה כותב 'האם החברה ניצבת בפני גורל דומה לזה שפקד את נוקיה מפינלנד, שמנהליה לא קראו את המהפך בשוק המכשירים הסלולריים ואיבדו את הבכורה'", ממשיכים בטבע ומשיבים: "טבע הוכיחה לא פעם ולא פעמיים את יכולתה לא רק לקרוא את המפה (בעיקר בתחום הגנרי) אלא אף לעצבה מחדש. גם כיום. אנו מאמינים שרכישת אקטביס לצד הפעילות המסיבית בשיפור הרווחיות ושרשרת התפעול, ממצבות את טבע כדי להתמודד עם האתגרים. בכל הנוגע לקריאת המפה של העולם הכלכלי, מערכת הבריאות ותעשיית הפארמה, ניתן לעיין שוב במצגותיו של המנכ"ל החל משנתו הראשונה בתפקיד.

"החברה דווקא נקטה שורה ארוכה של צעדים בתחום תרופות המקור, המהווים יותר מהכנת הקרקע לתקופה של דעיכת הקופקסון (אם וכאשר זו תגיע). צוינו כאן רכישת החברות אוספקס ולבריס שצבר המוצרים שלהם נמצא בשלבים מתקדמים עם תחזיות מכירות (של האנליסטים) אשר נתפסות כמשלימות את הפער העשוי להיגרם מירידת הקופקסון. החברה הצליחה לשמר גם את זיכיון תרופת טריאנדה ולהבטיח לחלופה בנדקה הגנת פטנט ארוכת שנים באמצעות שותפות עם חברת איגל. טבע השכילה לבנות גם פורטפוליו וצבר מוצרים מהמובילים בתעשייה בתחום הנשימה ולהיכנס לשוק הכאב הקריטי בחשיבותו בעולם הבריאות של היום ובכלל זה פלטפורמת משככי כאבים".

בטבע מדגישים כי מניות מיילן "נרכשו כחלק בלתי נפרד מהמהלך מול מיילן והיו חייבות להיעשות באותה העת כדי להביא את טבע לפוזיציה המיטבית מבחינתה. עם זאת, וכפי שארז (ויגודמן - י"ש) הציג בפניך, מיילן לא הייתה הבחירה הראשונה, ולאחר שאלרגן הסכימה לדון ברכישת אקטביס ג'נריקס שבבעלותה, פנתה טבע למהלך זה".

ביחס להמלצה להעתקת מטה הניהול לחו"ל מדגישים בטבע: "הנהלת טבע ממוקמת בישראל מכוח תקנון החברה ופועלת על פי חוק החברות הישראלי. טבע נוסדה בישראל וגאה מצד אחד בתרומתה של המדינה לצמיחתה, ומצד שני בתרומתה של טבע לשגשוג המדינה. טבע היא כמובן גם חברה גלובלית בכל היבט ומובן, עם 58 אלף עובדים ב־80 מדינות (7,000 מתוכם נמצאים בישראל), עם הנהלה גלובלית רב־לאומית בעלת ניסיון וידע מהמובילים בתעשייה כולה. מנהלי החברה, ובכלל זה העומד בראשה, משקיעים את זמנם ומרצם בקידום שלל יכולותיה בפיתוח, בייצור ובשיווק תרופות ופתרונות בריאות ואינם מוגבלים בשום היבט גיאוגרפי בסדר יומם.

"למען הדיוק, מנכ"ל החברה מבלה את רובו המוחלט של זמנו מחוץ לישראל, בפיקוח על הפעילות הנ"ל בשווקים השונים, ובראשות ארה"ב, שם מצויים מרבית בעלי המניות של החברה. האמירה שהחברה נשלטת בידי מיעוט בעלי מניות איננה מדויקת בלשון המעטה. 90% מבעלי המניות של החברה מצויים מחוץ לישראל. כמעט כל אלו מצויים בארה"ב והינם מיוצגים על ידי בתי השקעות רבים ומגוונים. אין ולו אף לאחד מהם אחיזה דו־ספרתית במניות, קל וחומר משהו שמתקרב לשליטה".

5
הנסים בגביית המסים

מנהל רשות המסים, משה אשר, ניצל את השבוע להשתתפות בכנסים מקצועיים (לשכת רו"ח, לשכת יועצי המס וסליחה עם הלשכות האחרות שלא הזכרתי). בין לבין הוא הגיח לוועדת הכספים לקידום סוגיות מיסוי בחוק ההסדרים כמו פיצויי פיטורים, הפחתת מס החברות, מיסוי דירה שלישית, חברות ארנק ומיסוי מקרקעין.

"מתחילת 2017 נעלה הילוך בנוגע לאכיפת חוקי המס", אומר אשר ומוסיף: "יש כאן הזדמנות חריגה לבעלי הון שחור להקדים ולדווח על כך עד סוף השנה. לא ברור אם הליך הגילוי מרצון יימשך גם ב־2017. הדבר תלוי גם במשרד המשפטים. עד כה הגיעו אלינו יותר מ־5,700 בקשות להסדרי מס מרצון ונחשף הון של 20 מיליארד שקל".

מה משמעות הביטוי "להעלות הילוך"? כיצד אתם מתכוונים לאכוף את החוק?

"החסינות מהעמדה לדין פלילי של מעלימי המס הכבדים תבוטל. בעלי עסקים עם מחזור הכנסות של יותר ממיליון שקל לשנה יטופלו בעת הצורך כאילו ביצעו עבירה חמורה של הלבנת הון. זה אומר רמת ענישה חמורה הרבה יותר, החרמת הכסף שנתפס, אפשרות למאסר בפועל וקנסות הרבה יותר כבדים. נשתמש בכל אמצעי שעומד לרשותנו כמו מידע מרשויות המס הבינלאומיות".

אתה מתכוון לדיסק עם רשימת בעלי החשבון בבנק HSBC?

"זאת דוגמה טובה. במידע שהכיל הדיסק נחשפו 7,500 בעלי חשבונות. חלקם ניהלו את החשבון כדין, אבל חלקם יזומנו לחקירות. כפי שפורסם, פנינו לבית המשפט וזימנו מספר יהלומנים, אבל הרשימה כוללת גם בעלי עסקים נוספים.

"אנחנו נמצאים בישורת האחרונה של דיונים עם ראשי ענף היהלומנים במטרה להגיע להסדרי גילוי מרצון של ההון. אני מעריך שבמסגרת כל 'החשיפה מרצון', תוספת ההכנסות לגביית המס תסתכם ב־2־2.5 מיליארד שקל".

זה הרבה מאוד כסף. איך זה עוזר לי אם אני, כשכיר, רוצה לגמור את החודש?

"ראשית, עודפי כספי התקציב משמשים ליעדים חברתיים שונים. שנית, התחלנו בקמפיין של עידוד ניצול מענק העבודה (המכונה מס הכנסה שלילי) לבעלי הכנסות נמוכות, דבר שיגדיל את הנטו. הגענו גם למגזר הערבי עם שילוט חוצות. בנוסף, הכנו רשימה של נושים הזכאים להחזרי מס. שלחנו מכתבים ל־1,700 זכאים, אבל מתוכם רק עשרות בודדות הסכימו לקבל את הכסף. כנראה שעדיין קיימת רתיעה מהגשת דוחות לצורך החזר הכסף. אנחנו לא מתייאשים, ובזמן הקרוב נשלח מכתבים דומים ל־3,000 זכאים".

בתחילת השבוע פרסם הכלכלן הראשי באוצר תחזית פסימית על רקע ירידה אפשרית בצמיחה ובמיסוי הרכב. איך זה ישפיע על הגבייה?

"אתן לך נתונים עדכניים. עודפי הגבייה של רשות המסים הסתכמו מתחילת השנה ב־6 מיליארד שקל, ובעוד חודש נדע את הנתונים הסופיים. תחזית הגבייה עמדה בתחילת 2016 על 277.3 מיליארד שקל ובפועל נגיע לכ־284 מיליארד שקל. הגבייה העודפת מוסברת בהתייעלות אצל עובדי הרשות. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות להם ומעריך שסכסוך העבודה איתם יסתיים בימים הקרובים. גורם נוסף לעודפי הגבייה הוא המשך צמיחת המשק. תחזית הגבייה בתקציב הדו־שנתי נקבעה בתיאום עם הכלכלן הראשי באוצר ולא שמענו על איזשהם עדכונים בתחזיות".

ני שומע על חילוקי דעות מקצועיים ועל חוסר התלהבות באגף בנוגע ליעילות מיסוי דירה שלישית. מה עמדתך?

"לפני ההחלטה התנהלה ישיבה משותפת בהנהלת האוצר והם שמעו את הערותינו. מבחינתי, מרגע שהתקבלה ההחלטה, התפקיד שלי הוא לגבות אותה ולהוציא אותה אל הפועל. זה מה ששר האוצר רוצה וזה מה שיהיה".