כנס לשכת עורכי הדין השנתי באילת נפתח הערב (שני) בצל ביקורו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. את הדברים החריפים ביותר סיפק היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, במסר חריף, דווקא ביום שבו חבר כנסת ביקש לצלם "סלפי" עם נשיא ארצות הברית: "אני מבקש להתריע על תהליך שמתרחש במדינה, שאני מגדיר אותו אובדן הממלכתיות. יש לו ביטויים רבים בכנסת, שם  זה בא לידי ביטוי בניסיונות חוזרים ונשנים להפר את כללי המשחק, בזלזול בנוהגים ישנים, בתחרות העזה בין סיעות בכנסת ובתחושת הכוח שהכל אפשרי - אם ניתן לגייס לו רוב".

שרת המשפטים, איילת שקד, התייחסה בתחילת דברי הפתיחה שלה לפגישתה עם טראמפ בקבלת הפנים שנערכה לו מוקדם יותר. "התרגשתי מהנחיתה של הנשיא טראמפ", אמרה. "אמרתי לו שאני סומכת עליו ואני מקווה שהוא יעמוד לצידה של ישראל. מוקדם להעריך מה יהיה עמו. בסך הכל מדובר בנשיא מאד אוהד למדינת ישראל. הוא חזר ואמר שלא מאמין בכפייה של הסכם בין הצדדים. לכן אני חושבת שלא צריך להיכנס לפאניקה. צריך לתת לנשיא תעבוד, נכונו לנו עוד הפתעות טובות". 

איילת שקד. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
איילת שקד. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

 
לדבריה, "אין לנו התנגדות לוועידה אזורית. יש הזדמנות לישראל לחזק את הקשר עם המדינות הסוניות המתונות. אם בתקופת טראמפ ישתדרגו היחסים עם מדינות אלה - כולנו נרוויח מזה". בהמשך דבריה מתחה שקד ביקורת מרומזת על דינה זילבר, המשנה החדשה ליועץ המשפטי לממשלה, וגישתה האקטיבית כלפי החלטות הדרג המדיני, שבאה לידי ביטוי, לאחרונה, בהתנגדותה למתווה פיצול התאגיד. "אנו רואים לא פעם כיצד פקידים מנהלים סדר יום פוליטי במסווה של ניטרליות ומקצועיות", אמרה. 
 
על כך השיב לה מאוחר יותר פרקליט המדינה, שי ניצן, ואמר כי "אני פקיד גאה". בהמשך התייחס ניצן להסדר הטיעון שנחתם עם השופט לשעבר יצחק כהן, לפיו הוא לא יורשע בהטרדה מינית, הסכם שנדחה על ידי בית המשפט. "שיקול מרכזי שעמד לנגד עיננו היה הרצון למנוע מהמתלוננת לעלות לדוכן העדים", הסביר. "אכן בית משפט השלום דחה את הסדר הטיעון אך מה שהפריע לי היה הניסיון להציג את ההסדר כאילו מנסה להקל על השופט בגלל עברו".


היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, נשא גם הוא נאום חריף שבו תקף הצעות חוק שעלו לאחרונה לכנסת. על ההצעה לשנות את שיטת הבחירה של יועצים משפטיים למשרדי ממשלה אמר: "יועץ משפטי צריך לתפקד גם כשומר סף. צריך לסייע לדרג המדיני, אבל צריכה להיות לו כפיפות ליועץ המשפטי לממשלה. הצעת חוק זאת לא מבינה נכון את המושג 'משילות'". בנוסף הביע מנדלבליט התנגדות להצעת החוק, שתגביל את זכות העמידה בפני בג"ץ. "חשוב שגם אנשים שאין להם עניין אישי יעתרו - וההיסטוריה מוכיחה את זה", ציין.