שלב ההוכחות במשפט 512, תיק הדגל של המלחמה בפשיעה המאורגנת, נפתח בשבוע שעבר באופן שלא דומה לשום הליך שנוהל אי פעם במדינת ישראל. באולם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שנבנה במיוחד עבור הדיונים בתיק זה - מתחת לאדמה, ללא חלונות, קירותיו בטון מזוין והנאשמים והעדים יושבים בו מאחורי זכוכית משוריינת - עומדים לדין בכירי ארגוני הפשיעה בישראל. בעת פתיחת שלב ההוכחות האולם היה מלא עד אפס מקום - בתובעים, בנאשמים, בבני משפחותיהם ועשרות סנגוריהם, בעיתונאים וכן במספר לא מבוטל של מאבטחים.



את הישיבה, שהייתה סוערת בצורה יוצאת דופן, ניהלה ביד רמה ראשת הרכב השופטים, השופטת גיליה רביד. ניסיונותיה הלוחצים של ההגנה להביא לידי דחיית תחילת המשפט ולפסילת הרכב השופטים, קריאות הביניים מצד הקהל וכן קללות ודברי גנאי בוטים שקראו כמה מהנאשמים לעבר השופטת, לא הניאו אותה מעמדתה: שנה וחצי אחרי הגשת כתב האישום, וכפי שפסק בית המשפט העליון, קבעה כי המשפט ייפתח באותו יום - ויהי מה. יומיים לאחר מכן, בישיבה הבאה, כבר הסכימה רביד דחות את שמיעת העדויות, לבקשת סנגור חדש שמונה לתיק, כדי שיוכל ללמוד אותו.



פתיחת שלב ההוכחות עלתה לכותרות בעיקר בעקבות הדברים הבוטים שהטיחו הנאשמים בשופטת רביד במהלכה. "איך את רוצה לנהל תיק בלי עורכי דין?" צעק לעברה, בין היתר, אחד הנאשמים. "אשכנזים שולטים כאן משנות ה־50, השתלטו על המדינה, את אשכנזייה". רביד בתגובה הורתה להוציאו מהאולם. העבריין יצחק אברג'יל, הנאשם המרכזי בפרשה, טען בפני השופטת כי הוא צריך ללמוד את התיק שהוא הולך לנהל על חייו, שכן אין עורך דין שמייצג אותו, לאחר התפטרות הסנגוריה הציבורית. השופטת הזכירה לאברג'יל את זכותו לשכור את שירותיו של עורך דין פרטי. "גזר הדין כתוב כבר מראש", ענה לה אברג'יל. "במקום לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפסת, את רוצה שנאשם יעמוד כאן ללא עורך דין. זה צדק?"



משפט 512 צפוי להימשך זמן רב. הוא כולל אישומים בגין ארבעה מקרי רצח, ניסיונות רצח, אלימות, ייבוא וייצוא סמים, ניהול ארגון פשיעה, הלבנת הון ועוד; יש לו זרועות באירופה ובמזרח הרחוק; ובמרכזו עומדים שישה עדי מדינה ו־18 נאשמים – בראשם, כאמור, אברג'יל – ושופטת אחת - רביד - שזו לה הפעם הראשונה שהיא יושבת בראש הרכב שופטים, והיא לא ישבה מעולם לפני כן בתיק משמעותי בפשיעה מאורגנת.



יצחק אברג'יל, בבית המשפט בשבוע שעבר. צילום: פלאש 90
יצחק אברג'יל, בבית המשפט בשבוע שעבר. צילום: פלאש 90



מצעד החשודים שהובאו לבית המשפט להארכת מעצרם במאי 2015, עם התפוצצות פרשה 512, העיד על המשאבים האדירים שהשקיעה המשטרה בחקירה ארוכת שנים. נגד יצחק אברג'יל, אחיו מאיר אברג'יל, אבי רוחן, מוטי חסין ו־14 נוספים אספו החוקרים ראיות לקיומו לכאורה של ארגון פשיעה בינלאומי, שפעל בישראל ובמדינות שונות בעולם, בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית, החל משנת 2002 ועד לשנת 2006.



המשטרה טענה כי בידיה ראיות, בעיקר מפי עדי מדינה, לכך שבראש הארגון עמד לכאורה יצחק אברג'יל, וכי הארגון הורכב לכאורה מקבוצות עברייניות שונות, שביצעו פעילות עצמאית לצד פעילות לקידום הארגון ומטרותיו. לפי כתב האישום, הארגון הפעיל מערך לוגיסטי בינלאומי לייבוא וייצוא כמויות עצומות של סמים מסוג קוקאין ו־MDMA. לפי כתב האישום, בשנת 2002 הכריז הארגון על סכסוך עם העבריינים זאב רוזנשטיין, בני משפחת אוחנה וכן פליקס ואסי אבוטבול.



לטענת המשטרה, הסכסוך הפך עקוב מדם, כאשר חברי הארגון רצחו לכאורה את פליקס אבוטבול, את דוד ביטון ואת חנניה אוחנה, וניסו לכאורה, בכמה הזדמנויות, להתנקש בחייו של זאב רוזנשטיין. באחד הניסיונות, בשנת 2003, התפוצץ מטען בבית עסק ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. רוזנשטיין נפצע באירוע, ושלושה אזרחים תמימים קיפחו את חייהם: נפתלי מגד, רחמים צרויה ומשה מזרחי.




חילופי דורות



ב־2015, בעת שנרשמה רעידת אדמה בעולם התחתון, השופטת גיליה רביד, בשנות ה־60 לחייה, ציינה חמש שנים על כס השיפוט בבית המשפט המחוזי בתל אביב. את דרכה המקצועית החלה ב־1978, עת סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת בר־אילן והתמחתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובפרקליטות מחוז תל אביב. לאחר מכן עבדה כשנתיים כעורכת דין עצמאית, עד שמונתה לתובעת משטרתית בין השנים 1981־1988. בשנים 1988־1997 שימשה רביד פרקליטה בפרקליטות מחוז תל אביב, במרץ 1997 מונתה לשופטת של בתי משפט השלום במחוז הדרום ובדצמבר 2010 מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. ביולי 2015 שימשה חלק מהרכב של שלושה שופטים, בראשות השופט גלעד נויטל, שקיבל לידיו את כתב האישום בפרשה 512.



זמן רב לאחר הגשת כתב האישום, תחילת המשפט בפרשה 512 לא נראתה באופק. שלב ההוכחות התעכב, מאחר שלנאשם המרכזי, יצחק אברג'יל, לא נמצא ייצוג משפטי, והדיונים שנערכו מאז עסקו בעיקר בהסדרת ייצוגם של חלק מהנאשמים בפרשה. בינתיים החלו חילופי דורות בין השופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בעקבות פרישתם של חלק מהשופטים, ביולי 2016, שנה לאחר הגשת כתב האישום, הוצב השופט נויטל בראש הרכב אחר, והשופטת רביד מונתה לראשת ההרכב. לצדה התיישבו השופט ירון לוי, שנמצא בבית המשפט המחוזי מספטמבר 2013, והשופט שי יניב, שהגיע באותו חודש למחוזי אחרי כמעט שלושה עשורים כשופט צבאי.



שופטים ובכירי מערכת אכיפת החוק שעבדו עם רביד בעבר מעידים שהיא שופטת מקצועית ורצינית, ושהיא תצלח את התיק המורכב בזכות יכולותיה. "היא הייתה פרקליטה טובה וחרוצה", מספרת עו"ד מרים רוזנטל, ששימשה פרקליטת מחוז תל אביב בתקופתה של רביד שם. "העובדה שהיא מונתה עכשיו לתיק 512 היא לא משהו יוצא דופן. ההיסטוריה של תיקים גדולים של משפחות פשע חוזרת על עצמה. אנחנו עסקנו בשנות ה־90 בתיקים של משפחת אלפרון. גם אז היה בלגן בבית המשפט".



"הופעתי אצלה בעשרות תיקים, הן כשופט שלום והן כשופט מחוזי", מציין הסנגור הפלילי עו"ד אורי קינן. "מדובר בשופטת שמבינה משפטים היטב, מגיעה מוכנה לדיונים, יודעת להחזיק אולם בקפדנות, משפטנית בעלת איכויות גבוהות ביותר. אני בטוח שגם בתיק הזה היא תעשה עבודה יסודית. אני בטוח שמי שיהיה לגביו ספק סביר, בית המשפט בראשותה לא יחשוש לזכותו".



אך ישנם גם מי שמביעים תמיהה מהבחירה במי שתעמוד בראש הרכב השופטים בתיק 512, המזוהה כל כך עם הפשע המאורגן. "רצו כנראה להכניס דם חדש, וכנראה שגם השופטת רביד הביעה את רצונה במהלך הזה", מסבירה עורכת דין פלילית ותיקה, שהופיעה בתיקים רבים באולמה של השופטת רביד וביקשה להישאר בעילום שם. "שיקול נוסף לקידומה לראשת ההרכב היה כנראה העובדה שהיא כבר ישבה בהרכב, אז מישהו כנראה טעה לחשוב שיש לה יכולת. את המערכת פחות מעניינים נושאים כמו כריזמה ואופי. מספיק שמדובר בשופט מוסמך. מדובר בשופטת שגדלה בפרקליטות, והגישה שלה תביעתית מאוד. היא לא הוכיחה את עצמה כאישיות משפטית מוערכת ולא כתבה פסקי דין מהדהדים".



שלושה אזרחים קיפחו את חייהם בניסיון ההתנקשות ברוזנשטיין. צילום: רענן כהן
שלושה אזרחים קיפחו את חייהם בניסיון ההתנקשות ברוזנשטיין. צילום: רענן כהן



"אין בה טיפה של רגישות", טוען עורך דין נוסף, המעורב בתיק 512. "אין לה מזג שיפוטי. היא חייבת להיות צודקת, גם באמצע דברים שלא נשמעים לה, שנטענים על ידי אחד מהצדדים, והדבר הזה מאפיין אותה החל מימיה הראשונים בבית משפט השלום. היא מונתה משום שצפי הפרישה שלה הוא בעוד מספר רב של שנים, ומדובר בתיק שצפוי להתארך. ואולי מישהו החליט להעניש אותה על משהו - ונתן לה את התיק הזה".



לעורך הדין יש טענות בנוגע לאופן ניהול הישיבה הראשונה והסוערת בשבוע שעבר. "השופטת רביד משקיעה אנרגיה בהחלטות רוחב: כל הערת ביניים, כל בקשה", הוא טוען. "חוסר הניסיון שלה בניהול תיק פשע חמור, ובפרט בתיק מורכב כל כך, בולט לעין, והוא זה שגורם לה ליפול בכל בור אפשרי".



"צריך לדעת לנהל אולם", מציין גם שופט בדימוס. "כדי לנהל תיק כזה צריך הרבה ניסיון בתחום פשעי הצווארון הכחול. להכיר את כל הפטנטים שלהם. אין חיה כזאת, שנאשם יקלל ויגדף שופט. אצלי לא היה קורה דבר כזה. דבר כזה צריך להגיע לנשיא בית המשפט. לא לתת להם הרגשה שהם הצליחו. יש מה לתהות לגבי מינוי כזה".




בגובה העיניים



באפריל 2010, חודשים ספורים לפני שמונתה לשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, הרשיעה השופטת רביד, עם שני שופטים נוספים, את איש העסקים דודי אפל בשלושה סעיפים של מתן שוחד ודנה אותו לשלוש וחצי שנות מאסר. חודשים לאחר מכן, כשנבחנה מועמדותה לקידום, היא זכתה לתמיכת נשיאת בית המשפט העליון דאז דורית ביניש. מנגד, חברי הוועדה לבחירת שופטים, נציגי המערכת הפוליטית, התנגדו לקידום.



מאחר שזמן קצר קודם לכן הרשיעה רביד את אפל, עלתה אז הספקולציה שלפיה מקורה של ההתנגדות בהכרעת דין זו. יובל יועז, אז עיתונאי בעיתון "גלובס", פרסם בעקבות דיוני הוועדה כי ביניש אמרה בשיחות סגורות שבפסילת השופטת שהרשיעה את אפל עלול להיות טמון מסר חמור לשופטים, ולפיו שופט ש"יתנכל" לנאשם המקורב לחוגי השלטון או למי מחברי הוועדה - ייחסם קידומו המקצועי. בסופו של דבר, כידוע, רביד קודמה.



"היא הייתה פרקליטה הרבה שנים, מקצוענית, חשבתי שהיא מתאימה", נזכרת כעת הנשיאה לשעבר ביניש. "יכול להיות שפסק דין אפל השפיע על הוועדה. אני התייחסתי אליה לא על בסיס אישי, אלא מקצועי. סברתי שהיא שופטת טובה וראויה. לא מפתיע שקיבלה את המינוי הנוכחי. היא שופטת עם הרבה ניסיון פלילי".



בינתיים נראה כי האווירה האלימה שליוותה את הישיבה בשבוע שעבר תמשיך ללוות את משפט 512. "הטענות לעדתיות אינן במקומן", אומר גורם בכיר במערכת המשפט. "יש היום לא מעט שופטים בני עדות המזרח. אבל מהצד השני, יש יותר מדי נאשמים שהגיעו משכבות מצוקה. למרות שזה לא צריך להיות כך, ייתכן שהיה חכם יותר לשים בראש ההרכב שופט שהגיע מרקע דומה. במשפטו של יגאל עמיר, מאחר שהיה מדובר בתיק נפיץ ביותר וכדי למנוע דיבורים, החליט נשיא המחוזי בתל אביב דאז, מנחם אילן, לשים בראש ההרכב את השופט אדמונד לוי, שמעבר לניסיונו כשופט פלילי, היה ממוצא ספרדי ואיש ליכוד".



"שופט הוא שופט הוא שופט", מוסיף השופט בדימוס. "אם הוא ישר ויעיל, אין שום סיבה לא למנות אותו. חלק מבכירי הנאשמים ב־512 עברו אצלי. הסתכלתי על החבר'ה האלה בגובה העיניים. לא פחדתי לנהל את משפטם. לא פחדתי מהם. אין מה לפחד. בסופו של דבר המשפט יתנהל כסדרו. בסוף לתת כבוד חשוב יותר לאנשים האלה יותר מהכל".



מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר בתגובה: "השופטת רביד שובצה על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, לעמוד בראש ההרכב משיקולים מקצועיים ומערכתיים. השופטת רביד מכהנת כשופטת כ־20 שנה בתיקים פליליים רחבי היקף, לרבות תיקי פשע חמור. כל טענה בדבר חוסר ניסיונה חסרת שחר ובלתי ראויה".