בימים האחרונים, נדמה כי השתוללות של תומכי פלשתין בקמפוסים הגיעה לנקודה שבה המוסדות איבדו את יכולת אכיפת החוק מצד אחד, וקיים חשש מצד שני לזמן את המשטרה לתוך הקמפוסים כדי לסלק את האווירה הרעילה והאנטישמית.

האנטישמיות בארה"ב לא עוצרת: הנשיא ביידן בחר לשלוח מסר ברור

לדוגמה, נשיאת אוניברסיטת קולומביה, ד"ר שאפיק, שמוצאה ממצרים, סירבה בתוקף לסווג את אירועים המתרחשים בקמפוס שלה כאירועים אנטישמיים, בתגובה לשאלה של חברת הקונגרס אילהאן עומר בתחילת השבוע.

האוניברסיטה אף חסמה את כניסתו של המרצה היהודי למנהל עסקים, פרופ' שי דווידי, הפועל כנגד הסביבה העוינת בקמפוס והחשש של ההנהלה להתעמת עם ההמון המוסת הקורא להרג יהודים. מה עשתה ההנהלה בתגובה? חסמה את כרטיס העובד של פרופ' דווידי ומנעה את כניסתו לקמפוס, כדרך להתמודדות עם הבעיה.

במקביל, ראש עיריית ניו יורק, אריק אדאמס, שוטר בעברו, צייץ והציע את עזרת העירייה להכניס שוטרים של ניו יורק לקמפוס, אך ללא היתר של הנהלת האוניברסיטה, המקסימום שניתן לעשות הוא להגביר את הפטרולים מחוץ לשערי האוניברסיטה.

הסיטואציה כל כך מפחידה, שרב הקמפוס אלי ביכלר ביקש מההורים לבוא לאסוף את ילדיהם מבית הספר מחשש שלא יוכל לערוב לביטחונם. מראות כאלה, המאורגנים על ידי SJP או Students for Justice in Palestine, מתרחשים בקמפוסים נוספים בכל רחבי ארה"ב, ממיאמי ועד אוניברסיטת אוהיו, ומהווים סביבת לימוד רעילה ועוינת לתלמידים יהודים בכלל וישראלים בפרט.

מזה שנים רבות פעילות "האחים המוסלמים" בארה"ב מכוונת להקמת תאים של SJP, שיפעלו בבוא היום כנגד ישראל בקמפוסים. פסק הדין שניתן בבית המשפט הפדרלי בדאלאס בנובמבר 2008 הרשיע חמישה פעילי "צדקה" בעונש מצטבר של למעלה מ-160 שנה על קידום תוכנית לאיסלומה של אמריקה.

אולם למרות ההרשעה, הצליחו האחים המוסלמים בארה"ב, בשיתוף פעולה עם תאים מרקסיסטיים, להקים בשנת 2014 את הברית הירוקה-אדומה, המאפשרת שיתוף פעולה שכונה בעברית "הצטלבות" או "INTERSECTIONALITY" באנגלית. הנקודה שבה בחרו השותפים להדק את פעילותם היא הקמפוסים באמריקה. שם, באמצעות הזרמת מיליארדי דולרים מקטאר ובאמצעות פעילויות של המפלגה הקומוניסטית הסינית ברשתות החברתיות, הפכו את שנאת ישראל למוצר צריכה "מגניב". את הכפייה הפכו למוצר חובה אופנתי ואת האבטיח, המורכב מצבעי הדגל הפלסטיני, לסמל המהפכה נגד ישראל.

מאז ה-7 לאוקטובר פעילים תאי SJP בקמפוסים כנגד ישראל. משם גם יצא הקמפיין של UNCOMMITED, המכונה בעברית "פתק לבן", המקיף מאות אלפי מצביעים. תאי סטודנטים פרו-פלסטינאים מניעים אותם להגיע לקלפי ולשלוח מסר לביידן: "דיר באלאק, לא תשנה את דרכיך? תשכח מאיתנו בבחירות", או מה שאני מכנה קמפיין הכרטיס הצהוב. בשבוע האחרון, כאמור, הקמפיין נקרא לעליית מדרגה בהנעה לפעולה של SJP לכל הקמפוסים באמריקה.

לכאורה, אנחנו נראים כמי שהולכים לסוג של אובדן הקמפוסים, אבל אני אנסה לטעון אחרת וזאת משום שאני בתחושה שאנחנו עומדים בפני מה שנקרא באנגלית "Tipping point". התפשטות ההפגנות לקמפוסים נוספים באמריקה תהווה הנעה לפעולה של כלים שלובים הכוללים: מחוקקים, כוחות אכיפת ביטחון ומצביעים.

למה אני מתכוון? הורים אמריקאים מבינים כי הילדים שהם שלחו לקמפוס במיטב חסכונותיהם עוברים חוויה של חינוך מחדש לנושא שלא רלוונטי להם ובמחיר של אובדן שעות לימוד עבור באפשרות השהייה ועד פתיחת תיק פלילי, וכי לא ניתן עוד לעמוד מנגד.
כאשר מבוגרים צופים בסרטונים של סטודנטים מדור ה-Z בקמפוסים בארה"ב, בהם המונים משולהבים צועקים בלי לחשוב על משמעות דבריהם, כמו חיילים זומבים, 

זה גורם לתחושה של חוסר סבלנות הולכת וגדלה בקרב עולם המבוגרים. בהקשר זה, ניתן לומר שעון החול של אלה שיצאו למתקפה התהפך. ועולם המבוגרים מתחיל להגיב. זה החל בשימוע שבו חברת הקונגרס סטפאנק מניו יורק, המוזכרת גם כסגנית של טראמפ, העמידה בשימוע את נשיאת קולומביה בקלונה. שימוע זה שימש כסיבוב שני לשימוע שנערך קודם לכן לנשיאות MIT, הרווארד ופן סטייט, שהסתיים בסילוקן של שתי האחרונות.

ההיפוך תודעה המשיך בציוץ של הסנטורית מאלאבמה, בריט, שקראה להעלות על מטוסים כל מי שמשתתף בקריאות ובהתקפות האנטישמיות, ונמצא בארצות הברית על ויזת סטודנט. ועובר לתגובות בעולם היהודי, שמשרטטות קו בחול ואומרות "עד כאן". לדוגמה, המיליארדר רוברט קראפט, אחד מגדולי התומכים של אוניברסיטת קולומביה, שהודיע על הפסקת התרומות למוסד.

יהודים רבים קוראים למפלגה הדמוקרטית שלא לקחת את קולותיהם כמובן מאליו. הנה למשל קריאתו של הרב הרפורמי עמי הירש, המכוונת ישירות לאוזניהם של בכירי המפלגה:

הקול היהודי מייצג בעיקר תרומות פוליטיות משמעותיות. למעלה מ-50% מהתרומות לקמפיין של הילרי קלינטון הגיעו מיהודים. יותר ויותר יהודים מביעים את חוסר שביעות רצונם מעצם היותם נתפסים כמובן מאליו ומוקרבים "למולך" על ידי המפלגה הדמוקרטית. חשוב לציין שיהודים היוו חלק משמעותי מדוקטרינת "האוהל הגדול" של רוזוולט ונשבעו אמונים למפלגה הדמוקרטית משנות ה-30 של המאה הקודמת. אולם לא לעולם חוסן, ככה לדוגמא, סקר סיינה, שנערך בקרב יהדות ניו יורק, לדוגמה, הציג נתון מפתיע: טראמפ מנצח את ביידן בפער של 53:44, בעוד שבבחירות 2020 היחס היה 70:30 לטובת ביידן.

הביטוי השחוק "תמיד הכי חשוך לפני הזריחה" מתאים להפליא למצב המורכב בקמפוסים בארצות הברית כיום. למרות הקשיים הרבים, אני מאמין שהמשבר הנוכחי יוביל לתיקונים משמעותיים, לפחות בכל הנוגע לאינדוקטרינציה שעוברים הסטודנטים בקולג'ים האמריקאים. מצב זה, המאופיין בהזרמת כספים אדירים לקמפוסים מצד אחד ובהפעלת נשק תודעתי ברשתות החברתיות מצד שני, יצא מכלל שליטה ודורש קרב בלימה משותף של הורים מודאגים, פוליטיקאים המונעים מדעת ציבור ומהנהגת יהדות אמריקה, המזהה את הסיטואציה כאיום קיומי לשלוות חייהם ומשפחתם.

ד"ר קובי ברדה הוא מומחה להיסטוריה פוליטית אמריקאית וליחסים בינלאומיים, וחוקר בכיר בחממת חיפה לחקר דתות של אוניברסיטת חיפה ובעל ההסכת "אמריקה בייבי"