יו"ר המחנה הציוני, ח"כ יצחק הרצוג, התייחס להודעתו של הליכוד לשותפות למו"מ הקואליציוני, כי ידרוש שני חוקים להחלשת בית המשפט העליון וכתב בעמוד הפייסבוק שלו: "פחדנים - נמאסתם. שוב מתעוררים הקולות המאיימים על בית המשפט העליון, שוב אנחנו שומעים שממשלת הימין המסוכנת שתקום פה תנסה לקשור את ידיו בצורות שונות".
הרצוג ביקר את הצעד של הליכוד וכתב: "מי שמפחד משלטון החוק, ורוצה להתערב בצורה גסה בבחירת השופטים או להצר את צעדיהם, מנסה להשיג שליטה של פוליטיקאים במקום שחייב להיות נקי משיקולים פוליטיים"
הרצוג הוסיף: "השופטים בישראל אינם מוטים ואינם מתואמים עם איש כפי שמנסים בליכוד ובבית היהודי לטעון, ורק מי שמתכנן לדרוס, לפגוע ולעוות את הערכים הבסיסיים וחוקי היסוד של ישראל, מרשה לעצמו לשחק משחקים פוליטיים מסוכנים על גבו של שלטון החוק ועל גבם של הישראלים עליהם הוא שומר".

חברת הכנסת ציפי לבני, הגיבה גם היא לדברים וקראה לעצור את המתקפה על בית המשפט העליון: ״הניחו לבית המשפט העליון. הניחו לו גם אם הוא טועה לעיתים. הניחו לו גם אם ערכי הדמוקרטיה והשוויון זרים לכם".
לבני הוסיפה בעמוד הפייסבוק וכתבה: ״חשוב לזכור בימים הנוראים האלה כי חיילי צה״ל, בנינו, אלה ששבו הביתה בשלום ופעלו בקרב לפי הערכים המוסריים שהקנינו להם, ניצבים היום בסכנת משפטי אי צדק בבתי משפט שונים בעולם, וההגנה הטובה ביותר שלהם היא היותו של בג״ץ בלתי תלוי פוליטית. אל תקחו מהם את השכפ״ץ המשפטי הזה. הניחו לבית המשפט העליון".

"לא ייתכן שצה״ל ומערכת הביטחון מקבלים פקודות ממשפטנים"

הבית היהודי בתגובה לטענות: ״בעשרים השנים האחרונות מערכות רבות במדינה נכנסו לשיתוק בשל העברת כוח יתר למערכת המשפט. על השופטים לשפוט, על הממשלה למשול. לא ייתכן שצה״ל ומערכת הביטחון מקבלים פקודות ממשפטנים. השבת הסדר לשפיות היא אבן יסוד של דרישות הבית היהודי, דרשנו זאת במשא ומתן הקואליציוני ואין לנו כוונה לוותר על כך".

כזכור, הליכוד הודיע לשותפות למו"מ הקואליציוני כי ידרוש שני חוקים להחלשת בית המשפט העליון. שני החוקים אותם מבקשת מפלגת השלטון להעביר יקשו על בית המשפט העליון לבטל חוקים שמעבירה הכנסת וישנו את ההרכב הועדה למינוי שופטים.

אחד החוקים הוא "פסקת ההתגברות" שצפוי להכשיר לראשונה בחוק את סמכותו של בג"ץ לפסול חוקים. אלא שעל פי הנוסח המסתמן, החוק יקשה על בג"ץ לפסול חוקים בכך שיחייב הרכב של 11 שופטים, כאשר לפחות תשעה מתוכם תומכים בפסילת החוק.
בנוסף לכך הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שנפסל במסגרת ההליך הזה.  בקדנציה הקודמת של הממשלה איילת שקד מהבית היהודי הציגה גרסה לחוק הזה. לפי הנוסח של הבית היהודי, שלא ברור אם יאומץ על ידי הליכוד, ניתן יהיה לחוקק מחדש חוק פסול לתקופה מוגבלת של ארבע שנים בלבד, וכעת לא ברור אם הגבלת תוקפם של חוקים אלה תבוא לידי ביטוי גם בנוסח החדש.
החוק השני הוא החוק לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים. הליכוד ידרוש להעלות את מספר הפוליטיקאים בוועדה מארבעה לשישה ובכך לצמצם את כוחם של שופטי העליון בועדה. המשמעות היא שגם אם שופטי העליון יתנגדו למינוי כלשהו, יוכלו הפוליטיקאים לכפות את רצונם על המערכת המשפטית. 
ההערכות במערכת הפוליטית הן שמהלך זה נועד לרצות את הבית היהודי במשא ומתן הקואליציוני לאחר שבקדנציה הקודמת ניסו לקדם הצעות חוק שונות שנועדו להחליש את כוחו של בית המשפט העליון.