שורת משפטנים שהופיעו היום בוועדה המיוחדת המקדמת את חוק ההסדרה לקריאה ראשונה, הפריכה את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה ושל היועץ המשפטי לכנסת, שהזהירו כי החוק המוצע מנוגד לדין הבינלאומי ועלול להתפרש כסיפוח השטחים. פרופ' יוג'ין קונטרוביץ, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת נורת' ווסטרן, אמר בדיון כי דיני שטחים כבושים לא חלים באזור יהודה ושומרון, כאשר גם אם היו חלים - החוק הבינ"ל לא אוסר הפקעה תמורת פיצוי, אלא רק החרמה.



"נכון שגופים כמו ביה"ד הפלילי הבינ"ל בהאג עלולים לנקוט פעולות בשל חקיקתו של חוק ההסדרה, אבל גם בלעדיו כל סגירת מרפסת בגילה היא עבירה על החוק הבינ"ל והחוק הנוכחי לא ישנה מצב זה", טען. עוד אמר כי "אפילו על פי תקנות האג יש נימוקים טובים לכך שהתושבים הישראליים באזור ייחשבו כחלק מהאוכלוסייה המקומית שהשלטון הכובש חייב לדאוג לטובתה, במיוחד כלפי ילדי המתיישבים". לדבריו "חשוב לדעת כי המגבלות שישראל לוקחת על עצמה אין אח ורע מבחינה בינ"ל".



פרופ' טליה איינהורן, מומחית לדין הבינלאומי הוסיפה ותקפה את עמדת היועמ״ש: "ישראל הודיעה רשמית שתקנות האג לא חלות עליה. ושהיא בחרה מיוזמתה לקיים בהתנדבות את ההוראות ההומניטריות בלבד. פרופ׳ איינהורן הוסיפה כי ישראל רשאית לחוקק ביו"ש ואף היו תקדימים לכך כפי שבריטניה חוקקה בתקופת המנדט בניגוד לאמנת האג על מנת להיטיב עם אזרחי בריטניה בכל רחבי האימפריה הבריטית. ואף לפי החקיקה הירדנית הרחבה שהוחלה ביו"ש בזמן שירדן הייתה במעמד של "כובש". איינהורן אף התייחסה לסכנת התביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג ואמרה כי הסיכון נמוך מאחר ופלסטין לא הוכרה כמדינה כאשר גם בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע תקדים בסוגיית קפריסין כי אין זה ראוי לגרש מבתיהם בכפיה אנשים נשים וטף. 



 "צריך לשקול תועלת מול נזק" 



אל הדברים הצטרף פרופ׳ שלום לרנר, מומחה לדיני קנין שאמר כי בעשורים האחרונים עוגנה זכות הקניין כזכות חוקתית. כאשר גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק פסק כי במקרים של תום לב צריך לשקול תועלת מול נזק. כשתום לב כולל גם מקרים של רשלנות או של מעורבות השלטונות: "במקרים רבים במאחזים יש תום לב של המתיישבים בשל המעורבות הממשלתית בבניית הישובים".



בפני הוועדה הופיעה היום גם נועם שבת נועם שבת פרנק בת 17 מעמונה שפנתה לחברי הכנסת בהתרגשות ואמרה: "היום אהיה לפה לילדים בגנים ובמעונות שרוצים להישאר בבית ולא לחוות את הגירוש. אותנו לימדו כשכמבטיחים צריך לקיים. רה"מ, הבטחת כבר לפני ארבע שנים שלא יהיו יותר עקירות אז תקיים ותשאיר אותנו בבית. אותנו לימדו שחוק הוא חוק מפני שהוא צודק ונכון הדבר הכי צודק הוא להשאיר את הישוב שלנו והכי מטופש ומרושע זה להרוס אותו אז אם צריך חוק תחוקקו ותשאירו אותנו בבית".



על כך אמר ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני): "הבעיה האנושית הקשה היא האשליה שהוועדה הזו נותנת לתושבי עמונה. שנתיים נתן בג"ץ הזדמנות למדינה לטפל בעניין והמדינה דחתה עד לרגע האחרון ועכשיו מנסה להביא הצעה שברור שלא תעבור את בג"ץ, לכן התחושה שניתנת לתושבים שאולי יהיה פתרון – אנושית ולאומית היא אסון והיא פשע".