סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'התקליט' בירושלים…

"בירה?". "כן, תודה", עניתי לתומאס, הברמן, למרות שזו היתה בעצם שאלה די רטורית. תמיד אני מגיע לפאב, אומר שלום, מחייך ואז הם כבר שולפים את הכוס ושולחים מבט לאישור. אז איך אני יכול לסרב? באותו ערב קבעתי עם עופר ובועז לערב רגוע של בירה בבר 'התקליט' בירושלים.

בניגוד ללא מעט מקומות בהם הברזים מסתירים לברמן את היושב על הבר, כאן פתרו בצורה חכמה את הבעיה המציקה. ככה זה שמקפידים על הדברים הקטנים שעושים את ההבדל... (צלם: מלאכי מזור) בניגוד ללא מעט מקומות בהם הברזים מסתירים לברמן את היושב על הבר, כאן פתרו בצורה חכמה את הבעיה המציקה. ככה זה שמקפידים על הדברים הקטנים שעושים את ההבדל... (צלם: מלאכי מזור)
בניגוד למקומות בהם הברזים מסתירים לברמן את יושבי הבר, כאן פתרו את זה בצורה חכמה (צלם: מלאכי מזור)

את שלושת המוסקטרים הצרפתים כולם מכירים. ובכן, גם לירושלים יש שלושה כאלו: רועי בר-טור, חגי שטרנהיים ואבי .ש גולדברגר - שלושת השותפים במוסד הירושלמי ה'תקליט' ובעלים של ה'סטארדאסט' המיתולוגי, שנסגר לפני כ-6 שנים. את הידע שלי בעולם המוזיקה, בתרבות השתייה ואת השילוב בין שניהם, אני חייב לשלישייה הנכבדה הזאת. השילוב המנצח הזה ניכר בכל פינה וקיר בפאב. אינספור תקליטים מקשטים את 'התקליט', חלקם עם הקדשות ובחלקם "פלטינות" ממוסגרות.

התקליטהתקליט
דווקא נחמדה הבזלת

שורה של ברזי בירה, החל מלאגר בדמות הגולדסטאר, הבקס והעלמה לבירת חיטה של פרנסיסקנר, לאיילים של בזלת ועד לסטאוט של O'hara's, מכסים את קשת הסגנונות והטעמים לכל דורש. המוסיקה משתנה בהתאם לעומדים מאחורי הבר, אך הכיוון הכללי הוא נעים באוזן ואפילו מסקרן ומאתגר. מדי פעם ללקוחות, בעיקר לקבועים, יש יכולת השפעה, אם כמובן מבקשים יפה.

לתקליט יש "אח" בשם 'הקסטה' - כנראה הפאב הקטן ביותר במזרח-התיכון ומעליו נמצא ה"אח" הגאה והבועט - בר 'הווידאו'. בדיוק התפנה מקום על הבר ומיהרנו להתיישב. פה ושם החלפנו כמה מילים על עוד משחק של 'מכבי' המידרדרת, שלעומתה 'הפועל' דווקא נראים לא רע. בינתיים הגיע עוד סיבוב של O'hara's. מסתבר שהגענו בזמן להפיאוור ועופר אמר שהוא מתעכב, אז לא חיכינו.

בשלב הזה כבר החליף דניאל את תומאס על הבר, ורועי בדיוק הגיע כדי להזמין אותי ואת בועז לאיזה צ'ייסר של וויסקי, ככה שייתן איזה זבנג לחלק ההוא מאחורה במח. כשהגיע הצ'ייסר בדיוק הצטרף אלינו גם עופר. ההתלבטות הקבועה שלו באיזה בירה לבחור, נקטעה כשדניאל הציע לו טעימה מה'בזלת'. "דווקא נחמד", הוא זרק לברמן וחצי מהחבית כבר היה מולו.

אז מה היה לנו כאן?

מזיגהמזיגה

מזיגה: המזיגה מהחבית נעשית לפי כל הכללים: הטיית הכוס עד להשלמת הראש הנדרש בברזי הלאגר והאייל, וכן ההמתנה הנדרשת במזיגת הסטאוט, שנעשית בסבלנות ועם הקפדה על ראש קצף בריא. כאן המקום לציין שברזי הבירה ממוקמים בגובה העיניים של הבר ולא של הלקוח. כלומר, החבר'ה למדו מהניסיון שלהם, ובניגוד ללא מעט מקומות בהם הברזים מסתירים לברמן את היושב על הבר, ולעיתים אף מקשים על הגשת הבירה, כאן נפתרה הבעיה המציקה. ככה זה שמקפידים על הדברים הקטנים שעושים את ההבדל.

הגשההגשה

הגשה: הכוסות בהן מוזגים כאן בירה הן הכוסות ה"אנגליות"- ללא לוגו, בגדלי פיינט ושליש. בכולן ישנה הקפדה על מידה נכונה, כאשר אפילו צוות המלצרים מעיר בעת הצורך על השלמת ה"ראש". ישנו מתקן ייעודי לשטיפת הכוסות, ואם תתעקשו להמשיך לשתות באותה הכוס, היא תזכה לטיפול לקראת המזיגה הבאה.

איכותאיכות

איכות: הבירות שנמזגו לנו היו טובות וטריות, ובהתאם לקצב המזיגה במקום שפתוח כל יום החל משעות הצהריים ועד אחרון הלקוחות, תחלופת החביות היא רבה.

טעימותטעימות

טעימות: כמיטב המסורת בפאבים ירושלמיים שכאלה, הבייגלה הוא הכוכב ליד הבירה. ואם בכל זאת חשקה קיבתכם במטוגנים ליד הבירה שלכם, המקום המתמחה בצ'יפס איכותי ובמבחר רטבים מיוחדים, ישמח לשלוח לכם קערה מפנקת.

חוויהחוויה

חוויה: כפי שציינתי, מוזיקה ותרבות שתייה הם בהחלט שילוב מנצח - אבל לא רק הם. המקום אף מציע שלל פעילויות, ביניהם ערבי קריוקי, תקלוטים, הופעות ועוד. לא מעט בזכות "השעות השמחות" שמאפשרות 1+1 על כל הבר, לא מעט בליינים פוקדים את המקום, לרבות "עובדי חוץ" המקיימים את ההרגל הקדוש של בירה אחרי העבודה בתוספת הקרנת משחקי הליגה האנגלית בסופי-השבוע, מתקבלת בפאב אווירת קצת אירופאית.

ציוןציון

ציון סופי: שלושת המוסקטרים הירושלמים שמים דגש בעיקר על הדברים הקטנים, שעושים את הבדל לגדול. מרגישים שהם פועלים מהמקום שבאמת מגדיר את תרבות השתייה, שלא תמיד נמצאת בראש מעייניה של העיר שמתיימרת להיות עיר "בירה".

מומלץ סנהדרינק!
תו איכות 2017תו איכות 2017

התקליט. הלני המלכה 7, ירושלים