ליין שור: ארז וינר

טליה לוין תפסה את ארז וינר באירוע השקת היינות החדשים של יקב ירושלים ושאלה אותו לגבי בחירתו לתפקיד יושב ראש פורום היקבים בהתאחדות התעשיינים. מסתבר שפעם מפקד, תמיד מפקד...

כשעמדתי על גג בית התעשיינים בתל-אביב, צופה על העיר שחוברה לה יחדיו: תל אביב - יפו ואוחזת בידי את הגוורץ היבש של יקב ירושלים (אחד היינות החביבים עליי במיוחד), אמרתי לארז וינר, מנכ"ל היקב, שרק לא מזמן נפגשנו לראיון: "ידעתי שבסוף תחזור להיות מפקד". הוא חייך ואמר שאת התפקיד החדש כיושב ראש פורום היקבים בהתאחדות התעשיינים הוא בכלל לא רצה לקחת. "ישבנו יחד בישיבה כל מנכ"לי היקבים הגדולים", מספר לי לארז וינר, "וכשעלתה ההצעה לבחור יו"ר לפורום הצעתי את מוטי טפרברג שמיד הציע אותי. וכך יצא שמוניתי איכשהו לתפקיד בלי לתכנן". יש אנשים שנועדו לפקד, במקרה של ארז וינר היתה לי תמיד התחושה ש"פעם אלוף תמיד אלוף". והנה זה שוב קרה.

"יקב ירושלים נכנס להתאחדות התעשיינים לפני כשנה. החלטנו שאנחנו גדולים מספיק כדי לעשות זאת", אומר ארז וינר, "אין ספק שזה מקל מאד על ההתנהלות מול כל הלוגיסטיקה והבירוקרטיה בעבודה. כמו למשל התנהלות מול כיבוי אש, שזה סיפור בפני עצמו וכבר קיבלנו הקלות. וכמו כן, התנהלות מול נציגי משרד הבריאות ומשרד הכלכלה. לפעמים יש דרישות בלתי אפשריות שיקב גדול אולי יכול לעמוד בהן, אבל כשמדובר ביקבים בינוניים וקטנים הבירוקרטיה והתקנות הדרקוניות יכולות פשוט לגמור עליהם".

כאב ראש, כאב ראש

ארז וינר מספר שהצורך בפורום שיתעסק באופן ספציפי ביין היה נחוץ, בעיקר בשל הבעייתיות והמכשולים הרבים שתעשיית היין מתמודדת אתה בארץ. "זה כבר לא רק משרד הבריאות והחוקים שלו, יש עוד כהנה וכהנה נושאים שמצריכים טיפול מיוחד וגב חזק ותומך. לא מזמן יצאתי בקול קורא ליקבים הקטנים שייעזרו בשירותים שלנו בעקבות התקנות החדשות של משרד הבריאות. אני חושב שהקשר עם ההתאחדות בהחלט משחרר לנו - בעלי העסקים - חלק מכאב הראש".

נושא נוסף שעלה בדיון הפורום לא מזמן נגע דווקא לא ברגולציית הפיקוח, אלא בנושא מיתוג התעשייה. "זה עדיין ברמת הדיון", אומר ארז וינר, "אבל אנחנו מתחילים לחשוב איך לפעול למיתוג תעשיית היין הישראלי כמשהו שייתפס כבריא. פרסום שיהפוך את תדמיתו של היין באספקט חיובי, לעומת הפרסום השלילי שעושים לוודקה בהקשר של בני נוער, למשל. יש עוד דרך ארוכה לעשות כדי לשנות את התפיסה בארץ".

רומן בהמשכים

שלושה יינות מוצעים לכבוד ראש השנה ביקב ירושלים: 'מרלו רזרב 2013', 'גרשטיין שרדונה 2016' ויין היובל: 'קברנה, מרלו, פטי ורדו 2016'. וינר מספר שהוא נותן לסורוקה יד חופשית ומוסיף בהומור של איש צבא: "אחרי שהוא עושה לי את היינות שאני מבקש". אלא שסורוקה, מסתבר, תמיד מצליח לשים את היד על הדופק גם אם זה נראה מופרך, כמו הגוורץ היבש יוצא-הדופן שיש רק ליקב ירושלים. "זה היין החביב על אשתי", אומר לי וינר, וסורוקה מתפרץ לשיחה ותוהה איך זה שהכוס שלי ריקה. עברתי ל'מרלו 2013' שהזכיר לי משהו של תחילת סתיו וזה הסתדר בול עם הבריזה מהגג שהגיעה מכיוון הים ועם התחושה שאוטוטו סופשבוע. ובכן, בסוף הצלחתי לעצור מונית והגעתי הביתה על ארבע. ההשקות האלה לפני החג בסוף באמת יהרגו אותי.