כלום לא נשאר במשפחה: עסקים משפחתיים בצל משבר הקורונה

מה עושים כשהעסק נתקע בגלל המשבר? חלק מהעצמאים פונים קודם כל למשפחה הקרובה, אבל מה קורה כשהעסק הוא משפחתי? שיחה עם שלוש משפחות שהן שלושה עסקים

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
קורונה: חנות סגורה בתל אביב
קורונה: חנות סגורה בתל אביב | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
6
גלריה

"החווה של חוה" היא פינת חי תיירותית בקיבוץ חפץ חיים, והיא פתוחה לציבור כבר כ־20 שנה. מאז ההנחיות שאסרו על התקהלות של יותר מ־100 איש, היה המקום סגור (השבוע התקבל היתר לפתוח עבור תלמידים מהחינוך המיוחד). מהחווה מתפרנסים בימים כתיקונם זוג הורים, חוי (75) ויעקב (78) זליגר, בנם נועם זליגר (40, אב לשלושה) ובנותיהם קרן חמיאל (38, אם לשלושה) ואביה אלקבץ (31, אם לילד). "בימי שגרה, החודשים מרץ־אפריל הם רבע מהמחזור השנתי שלנו", מספרת חמיאל, האחראית על תחום השיווק של המקום, "זה נותן לנו את האפשרות לנשום ולהתפרנס. כבר מ־11 במרץ אנחנו לגמרי סגורים בעקבות ההנחיות הנוגעות להתקהלות, אבל ההוצאות הרבות הקשורות לבעלי חיים ממשיכות גם כשאין אפילו מבקר אחד בחווה. זה טיפול יומיומי בבעלי חיים, אוכל, מים, חשמל, וטרינר ועוד".

החווה של חוה
החווה של חוה | צילום: צילום פרטי

חמיאל ממשיכה ומספרת: "החווה רשומה על שם אחי נועם. שאר בני המשפחה עובדים בה כשכירים, ועכשיו נמצאים בחל"ת. לשמחתנו, בסוף החליטו שגם המבוגרים זכאים לדמי אבטלה, ולכן ההורים עוד איכשהו מסתדרים. ואילו אחי, אני ואחותי תלויים כרגע בהכנסות בני הזוג שלנו. אחותי בבעיה הכי קשה, כי גם בן זוגה יצא לחל"ת. זה מטורף, מפני שגם אין לך על מי להישען כל כך מבחינת עזרה. כרגע גם בני המשפחה לא עובדים ולהורים אין רזרבות".

משפחת זליגר
משפחת זליגר | צילום: מרב ורנר
קרן חמיאל
קרן חמיאל | צילום: צילום פרטי

חמיאל נחרצת באומרה כי המדינה לא דואגת מספיק לעסקים החווים קשיים עצומים בימים אלה. "קודם כל, לי עדיין לא אישרו את החל"ת, והנושא נמצא בבדיקה", היא מפרטת, "גם המענק שהובטח לעסקים לא כולל את כל העסקים. העסק שלנו למשל לא נכלל בו. עוד לפני הקורונה ביקשנו הלוואה בשל המצב הביטחוני שהיה בחודש נובמבר, שבו נאלצנו להיות סגורים בגלל השיגורים מעזה. ההלוואה הזאת טרם אושרה, אבל אנחנו עדיין מנסים לשמור על אופטימיות. תשמעי, מה עוד נשאר לנו? האופטימיות זה הכוח שלנו כעם, זה מה שתמיד החזיק אותנו".

לדבר לקירות

שרית קרייתי־גולדשטיין (55, אם לשלושה ילדים) מנהלת יחד עם אחותה יונית גולדשטיין (59, אם יחידנית) ועם אמן עליה גולדשטיין (83) את העסק המשפחתי

"גולדשטיין גלרי טפט" ברחוב בוגרשוב בתל אביב. מלבד שלוש בנות המשפחה, מתפרנסים מהעסק עובדים נוספים. "ראשית, ברגע שדלת של חנות על רחוב מרכזי סגורה (ביום שני השבוע, התקבל היתר פתיחה. א.ש). הפגיעה היא מיידית", אומרת קרייתי־גולדשטיין. "חוץ מזה, אנחנו עובדות המון עם השוק המסחרי. מספקות למשל טפטים לחנויות רבות שנמצאות במרכזי קניות שנסגרו. נוסף לכך אנחנו עוסקות בתחום המלונאות ומספקות טפטים לבתי מלון. זה תחום נכבד אצלנו. גם כאן הייתה לנו פגיעה מיידית. שלושה בתי מלון עצרו ברגע האחרון אספקה שעמדה להגיע מחו"ל. זה פגע בנו מאוד, ואנחנו גם לא יודעות מתי ואם המלונות יתאוששו בכלל".

משפחת גולדשטיין
משפחת גולדשטיין | צילום: ענת הרמן

היא מוסיפה ומספרת: "בארץ אנחנו עובדות עם חברות גדולות. כולן הקפיאו תשלומים. עשינו למשל פרויקט ענקי עם רשת מסעדות שנחשבת ללקוחה ותיקה ומועדפת. כשהגיע יום התשלום, פשוט עצרו את הצ'קים. אין לרשת ממה לשלם, כי העסקים שלה נסגרו".

קרייתי־גולדשטיין מודה: "בימים אלה אנחנו שותות את החסכונות שלנו, ובמקביל מנסות לקדם כמה שיותר את המכירות באתר. אבל הפרנסה שלנו נחתכה ב־50%־60% לפחות. אנחנו כל הזמן מנסות לעודד אחת את השנייה. גם אמא מנסה לעודד את שתינו ולראות את האור שבקצה המנהרה".

להתכונן ליום שאחרי

חברת מעבדות ד"ר מלומד, שמפעלה ממוקם באזור התעשייה בבאר טוביה, הוקמה לפני 41 שנים בידי ציפי ודוד מלומד, כיום בני 72. בחברה עובדת גם בתם של בני הזוג, מיכל מלומד (47, אם יחידנית לילדה), מהנדסת כימיה המשמשת כסמנכ"ל וכמנהלת הפיתוח העסקי. החברה עוסקת במחקר, בפיתוח, בייצור, בשיווק ובהפצה של פתרונות עור ומייצרת מוצרי טואלטיקה, קוסמטיקה והיגיינה.

אחד המוצרים הידועים של החברה הוא ג'ל האלוורה שפותח בתחילת שנות ה־80 ומסייע לבעיות עור רבות ומורכבות. כ־60% מהכנסות החברה מגיעות מיצוא, בעיקר לצפון־אירופה. יתר ההכנסות, מקורן בפעילות בשוק המקומי בשלושה אפיקים עיקריים: שוק הקוסמטיקה המקצועית למכוני יופי ולקוסמטיקאיות; שוק פתרונות עור לבתי מרקחת עם מוצרי גוף; ושוק המותג הפרטי שמייצר מותגים פרטיים, בין היתר לסופר פארם.

"המצב כיום לא פשוט. רוב הפעילות שלנו פשוט נעצרה, ויש הרגשה של תקיעות", מספרת הבת מיכל, "כבר מחודש פברואר יש האטה בהזמנות מחו"ל. יש הזמנות שבוטלו, יש שנדחו וגם קטנו. כעת אנו למעשה עובדים על הזמנות יצוא, ואין ודאות מלאה כי הן אכן ייצאו מהמפעל אל הלקוחות בסוף החודש".

משפחת מלומד
משפחת מלומד | צילום: צילום פרטי

פגיעה שנייה ומהותית מאוד, היא אומרת, נוגעת בכל השוק המקצועי של הקוסמטיקאיות בארץ, שהיו רוכשות מהמפעל מוצרים. כרגע הקוסמטיקאיות לא מורשות לעבוד, ולפיכך גם אין הזמנות. "ההכנסות מהשוק המקומי שואפות לאפס", אומרת מלומד, "התקיעות הזאת מתסכלת כשאני רואה מולי את כל הפרויקטים שבהם השקעתי כל כך הרבה מאמץ בשנים האחרונות. הכל כאילו נעצר במקום.

אנו חוששים בעיקר מנושא פעילות שוק הקוסמטיקה המקצועית בארץ. רוב הקוסמטיקאיות הן עצמאיות שלא זכאיות לסיוע כלשהו. אם התחום הזה לא יחזור לפעילות מהר, הוא עשוי לקרוס. בימי שגרה פסח זו אחת התקופות הכי חזקות בשנה בתחום המקצועי. התחום שלנו משגשג בתקופה הזאת. עכשיו גם הקוסמטיקאיות לא עובדות, וגם אם יש ללקוח אפשרות לקנות מהן מוצרים אונליין, אנשים לא מזמינים כי היום זה נחשב למותרות. אנשים שומרים על הכסף שלהם".

בני משפחת מלומד כבר מתכוננים ליום שאחרי, שבו, לדברי מיכל, "חוקי המשחק עומדים להשתנות, הן ברמת ההתנהגות הצרכנית והן ברמת הצריכה. אנו מתכננים להשיק קווים חדשים של מוצרי היגיינה וטואלטיקה במחירים נמוכים, גם לשוק המקצועי וגם לשוק הקמעונאי. כמו כן, אנו ממנפים את היכולות שלנו כמפעל ותיק ואת את הקשרים שיש לנו עם ספקים ועם קמעונאים. אנו עובדים על וובינרים כתחליף לכנסים מקצועיים ולהדרכות פרונטליות ועל מפגשים אינטרנטיים כתחליף למפגשים השוטפים. בקרוב גם נשיק אתר שיאפשר לקוסמטיקאיות למכור מוצרים ללקוחות שלהן, כדי לשמור על חלק מההכנסות שלהן. אנחנו מקווים מאוד שבקרוב יחזור בהדרגה המשק לעבודה. בינתיים, כאמור, חושבים מחוץ לקופסה כדי למצוא פתרונות יצירתיים בהתאם למצב הנוכחי, נערכים גם ליום שאחרי, ובעיקר מכוונים לעבור את התקופה הזאת בצורה איתנה, חזקה ובריאה. עם כל היתר נסתדר".

תגיות:
משפחה
/
עסקים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף