מדד אוגוסט שפורסם לפני שעה קלה היה שלילי וירד ב-0.3%, ירידה חדה יותר מתחזיות האנליסטים. במונחים שנתיים המדובר בעלייה של 4.6% מחירי התחבורה והתקשורת שעלו ב-3.3% ירדו באוגוסט ב-3.5%. מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו ב-1.6%.
עם זאת מחירי הדיור (שאינם נכלל במדד) עלו גם החודש ב-1.3% השלימו בשנה האחרונה עלייה של 17.9%. המדובר בתופעה יוצאת דופן. במשרדי המכירות של הקבלנים מדווחים על ירידה בביקוש.
לפי נתוני האוצר שלשום היקף מכירות הדירות צנח ביולי ב-28% לעומת אשתקד והסתכם ב-9400. לפי נתוני בנק ישראל היקף המשכנתאות שניתנו באוגוסט ירד ב-19% ל-9.6 מיליארד שקל.
לאחר הירידה בביקוש ירידת המחירים היא רק שאלה של זמן. המדד השלילי של אוגוסט עומד בסתירה מוחלטת למדד יולי שזינק ב-1.1%. האינפלציה השנתית עמדה אז על 5.2% ובינתיים ירדה ל-4.6% אז מה קורה כאן? כיצד ייתכן שאחרי חודש של זינוק המחירים מתחילים לרדת?
אז זהו שהתשובה פשוטה יחסית. כפי שהערכתי בטור זה, עליות המחירים מיצו את עצמם והשיא נמצא מאחורינו. מחירי הסחורות בעולם ובעיקר הנפט נמצאים במגמת ירידה. צלילת הדלק משפיעה לחיוב גם על השוק המקומי.
מחירי המזון מתחילים להרגע למרות ניסיונות נקודתיים של יצרנים כמו יוניליוור להעלותם. המלחמה ביבואנים עושה את שלה ונותנת פירות.אז נכון שהאינפלציה לא הודברה לחלוטין ונמצאת הרחק מטווח היעד הממשלתי (העומד על 1%-3% לשנה) ועדין עלייה שנתית של יותר מ-5% במדד נתפסת כעת יותר כפנטזיה מאשר מציאות. לכן הריבית כאמצעי למלחמה באינפלציה הוא נשק האתמול.
למרות שהוועדה המוניטרית החליטה בחודש שעבר פה אחד לעלות את הריבית ב-0.75% המדובר בצעד מוגזם. הגם שהבנק האירופאי העלה בשבוע שעבר את הריבית ב-0.75% וגם שהפד עלול לעלותה ב-0.75% נוספים או אפילו ב-1% בגלל האינפלציה המתעוררת אסור ללכת בעקבותיהם.
אירופה זה דבר אחד וישראל זה משהו אחר לחלוטין לפחות בנוגע לנתוני הכלכלה. אירופה חווה משבר אנרגיה קטלני וכדי לבלום את המחירים מדפיסים באיחוד כסף לסבסוד מחירי החשמל. כדי לבלום את האינפלציה הם נאלצים להזניק את הריבית.
גם בארה"ב מגיבים בפאניקה של כל פיפס של חריגה בצפיות האינפלציה. אצלנו לעומת זאת אנחנו נהנים מעודף תקציבי של 33.4 מיליארד שקל שהם 0.6% מהתוצר. מחירי האנרגיה בטווח מחירים סביר. עלייה של 8.6% במחירים החשמל עם כל הצער זה גן עדן לעומת גהנום האנרגיה באירופה.
הנגיד פרופ' אמיר ירון יודיע על גובה הריבית ב-3 לאוקטובר. בכמה תעלה הדעות חלוקות. מרבית האנליסטים ובתוכם כלכלני בנק לאומי ובנק הפועלים מעריכים שהריבית תעלה ב-0.5%-0.75% מרמה של 2% ל-3.25% בתחילת 2023.
אם זה באמת יקרה המדובר בצעד שעלול להיתפס כפאניקה. כל הקפצה בריבית מעבר ל-0.5% לשנה יהיה מהלך היסטרי. בפן יציבות המחירים הוא תשיג מעט, אבל המחיר מבחינת יוקר המחייה והאשראי (משכנתאות, אוברדרפט וכרטיסי האשראי) יהיה קשה מנשוא.
זה המקום לרענן את זיכרונם של קברניטי הבנק המרכזי שחוק בנק ישראל מחייב אותם לקדם גם יעדים חברתיים וצמצום פערים הנובעים מפערי הריבית.