תחילה, אמר נגיד בנק ישראל כי "מסגרת התקציב אינה מרחיבה יתר על המידה, ובהקשר הזה מדובר על מסגרת תקציב אחראית, בדומה להסכמי השכר שנחתמו לפני מספר חודשים. שניהם מתכתבים עם יעדי המדיניות המוניטרית להשיב את האינפלציה ליעד. בהקשר הזה אני חושב שלבנק ישראל תרומה לא מבוטלת – יחד עם נחישותו של שר האוצר – להשארת מסגרת התקציב על כנה, למרות הלחצים הרבים שהופעלו. עם זאת, בהסתכלות על תמהיל התקציב, אני סבור כי נעדרים ממנו מחוללי צמיחה חיוניים למשק, ובמקומות מסויימים אפילו ישנה תרומה שלילית לכך".
"בנוגע להון הפיזי, אפתח ואומר כי בסך הכל בתקציב הנוכחי משרד האוצר מיצה את תקצוב ההשקעה בתשתיות אל מול המלאי התכנוני הקיים. אין זה סוד כי היקף ההון הפיזי בישראל נמוך בהשוואה בין לאומית. פער משמעותי – בעיקר לאור הצמיחה הדמוגרפית הגבוהה בישראל".
אחד הגורמים המרכזיים לפער בהון הפיזי הוא השקעת חסר בתשתיות לאומיות. כגון תחבורה ציבורית, כבישים, פרויקט המטרו, וכו'. המחיר של זה ידוע לכולנו – ישראל בולטת לרעה במדדי הגודש הבין לאומיים. עם זאת, כפי שהצבענו פעמים רבות, השקעת החסר, כלומר היעדר התקצוב הנדרש להאצת מלאי התשתיות נובעת לא מעט מהיעדר מלאי תכנוני ארוך טווח ודאות תקציבית לגביו", הוסיף.
כמו כן, התייחס להעלאת הריבית בישראל, וביקש מהבנקים "לגלגל את העלאת הריבית לציבור הצרכנים". לדבריו, "מדובר בכלי כואב והכרחי כדי למגר את האינפלציה", וכי "הגורמים השונים בבנק ישראל בוחנים את הכאב ובודקים איך למגר אותו. הפתרונות היצירתיים שהציגו הבנקים מראים כמה הם יכולים לעזור לצרכנים שצריכים את זה. מצופה שימשיכו". בנוסף, גיבה את ההחלטה על העלאת הריבית והדגיש, כי "אם בנק ישראל לא היה מגיב, עליית ההחזר החודשי הייתה עולה לבסוף בצורה אקספוננציאלית".
"אין ספק כי הכלכלה הישראליות חווה זעזוע מקומי משמעותי בחודשים האחרונים. הדבר אינו מפתיע: כלכלה אוהבת וודאות ויציבות. בחודשים האחרונים, בעקבות השינויים שהוצעו בנוגע למערכת המשפט והאירועים שנלוו אליהם, חלה ירידה בוודאות הכלכלית של ישראל כפי שזו נתפסת על ידי השווקים", סיכם.
התרעות פיקוד העורף