אם כן, איך ייתכן שדווקא עכשיו אנחנו רואים החרגות על העלאות מחירים לצרכן הקצה?
זה החל בחברת שטראוס שהודיעה כי תעלה מחירים (ואף פיטרה 150 עובדים), ויסוצקי, יוניליוור וגם ויליפוד.
הסיבה לכך, היא פשוט כי החברות יכולות.
החברות מנצלות את העובדה שהפוקוס של הציבור במלחמה ובמצב כזה אין מחשבה עמוקה על יוקר המחיה.
בנוסף הן יודעות כי ניתן יהיה להסביר זאת באמצעות משבר התובלה בים האדום, על אף שאין לכך כמעט השפעה על חלקן.
שטראוס, שהיא אחת השחקניות החזקות והגדולות בשוק, שיפרה את הרווחיות שלה בשנתיים האחרונות אך עדיין בחרה להעלות מחירים. בדוח האחרון היא הציגה שולי רווח נקי של 7.5%, גבוה יחסית לענף המוכר בשולי רווח נמוכים.
דווקא חברת דיפלומט שתמיד בכותרות כיום מציגה רק 2% שולי רווח נקי ולא הודיעה כי תעלה מחירים, על אף שאל תופתעו אם זה יקרה בקרוב.
לפני מספר ימים שר הכלכלה, ניר ברקת, החליט לקדם את הדחת הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, אשר כבר הייתה ביקורת קודמת על תפקודה. לטענת משרד הכלכלה העובדה שהממונה על התחרות לא מפעיל לחץ על המונופולים גורם לכך שהם פועלים ככל העולה על רוחם ומרגישים בנוח להעלות מחירים אף בזמן מלחמה.
ברקת טוען, ובצדק, כי רק פתיחת השוק לתחרות אמיתית תביא לירידת מחירים. הוא רק שוכח לציין, שהוא השר שממנו הבשורה הזו אמורה להגיע.
התרעות פיקוד העורף