כשהחלה מלחמת "חרבות ברזל", מספר ימים לאחר מכן התפרסם מדד המחירים לצרכן ובו דיבר נגיד בנק ישראל על כך שהסכנה הכלכלית הקרובה ביותר היא נסיקת שער הדולר. פרופ' אמיר ירון טען בצדק כי עליית הדולר תביא לייקור היבוא לחברות, מה שיתדלק עליית מחירים שתעורר את האינפלציה מחדש לאחר שבחצי השנה האחרונה היא החלה בירידה הדרגתית.
"נתניהו השתנה, אני לא מבין את המהלכים שלו": מקורבו לשעבר של רה"מ בראיון לוחמני
מיה רגב בעדות מצמררת מהשבי: "קרעו ממני את הבגדים, המחבל אמר שהוא יירה בי"
ואכן פרופ' ירון השתדל לשמור על מטבע בטווח השליטה ולמכור דולרים כדי שיירד מתחת ל-4. עברו מעל ל-110 ימים והיום הדולר כבר בכלל בשער של 3.64 - 11% מתחת לתקרה אליה הגיע המטבע בתחילת המלחמה.
אם כן, איך ייתכן שדווקא עכשיו אנחנו רואים החרגות על העלאות מחירים לצרכן הקצה?
זה החל בחברת שטראוס שהודיעה כי תעלה מחירים (ואף פיטרה 150 עובדים), ויסוצקי, יוניליוור וגם ויליפוד.
הסיבה לכך, היא פשוט כי החברות יכולות.
החברות מנצלות את העובדה שהפוקוס של הציבור במלחמה ובמצב כזה אין מחשבה עמוקה על יוקר המחיה.
בנוסף הן יודעות כי ניתן יהיה להסביר זאת באמצעות משבר התובלה בים האדום, על אף שאין לכך כמעט השפעה על חלקן.
שטראוס, שהיא אחת השחקניות החזקות והגדולות בשוק, שיפרה את הרווחיות שלה בשנתיים האחרונות אך עדיין בחרה להעלות מחירים. בדוח האחרון היא הציגה שולי רווח נקי של 7.5%, גבוה יחסית לענף המוכר בשולי רווח נמוכים.
דווקא חברת דיפלומט שתמיד בכותרות כיום מציגה רק 2% שולי רווח נקי ולא הודיעה כי תעלה מחירים, על אף שאל תופתעו אם זה יקרה בקרוב.
לפני מספר ימים שר הכלכלה, ניר ברקת, החליט לקדם את הדחת הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, אשר כבר הייתה ביקורת קודמת על תפקודה. לטענת משרד הכלכלה העובדה שהממונה על התחרות לא מפעיל לחץ על המונופולים גורם לכך שהם פועלים ככל העולה על רוחם ומרגישים בנוח להעלות מחירים אף בזמן מלחמה.
ברקת טוען, ובצדק, כי רק פתיחת השוק לתחרות אמיתית תביא לירידת מחירים. הוא רק שוכח לציין, שהוא השר שממנו הבשורה הזו אמורה להגיע.
נועם מדר - יועץ פיננסי, בעלי קרן הגידור אופרטיוניטי ובעל תוכנית ליווי פיננסי לספורטאים