1. פריימריז פוליטי
מועמדי הליכוד התייחסו למפלגה בבחירות לרשויות המקומיות כאל משהו שהוא בין מצורע לשכיב מרע, וניסו לברוח מהזדהות איתה. הליכוד הפכה מבחינתם למפלגת לוויין של איתמר בן גביר מעוצמה יהודית, המרקיד את בנימין נתניהו לפי חלילו - ועדיף המקור על פני החיקוי. ראש הממשלה נתניהו מתייחס מצדו לבחירות המקומיות כאל פיילוט לבחירות הכלליות. זו חזרה גנרלית למשחק האמיתי וכהוכחה לכך הוא טרח להצטלם עם רעייתו שרה בקלפי.
אמיר ירון במתקפה: "ח"כים חסרי אחריות יגרמו להתנפלות על הבנקים" | ראיון מיוחד למעריב
ובכן, מתברר שבניגוד לבדותות שלו, ניתן לקיים בחירות גם בזמן "מלחמה" הנראית כיום כמלחמת התשה. התוצאות יצביעו על נקודות החולשה של הליכוד וכיצד ניתן להפיק מהן את הלקחים הראויים. זאת הסיבה לכך שנתניהו עוטה מדי בוקר שכפ"ץ ומתנהג כאילו הבחירות מעבר לפינה. הוא עושה פוליטיקה על מלא.
הקורבן הוא הכלכלה, המתנהלת כאילו גם היא נחטפה, שבה כל ח"כ מלך. בניסיון להשכיח את המחדל ההיסטורי, נתניהו מנסה לשחד באמצעות מענקים של עשרות אלפי שקלים את תושבי העוטף וצפון המדינה שפונו כדי שיחזרו. אבל בעוטף ואפילו באשקלון לא שקט, חיים ברולטה רוסית מיום ליום, ואפילו ביום הבחירות השבוע שוגרו לשם טילים. בצפון, מיותר לציין, חיזבאללה חי ובועט. לכן שקט לא ייענה בכסף. שום הון שבעולם לא יקנה תחושת ביטחון מזויפת.
אישור הממשלה השבוע לתוכנית "מעטפת מענים מיוחדת" לשורדים את מתקפת "נובה" של חמאס, נראה כלעג לרש. לטיפול יוקצו 20 מיליון שקלים נוספים, ואני שואל: איך מטפלים במשפחות שיקיריהן לא שרדו את האירוע ונותרו ללא מענה. וקשה להתעלם מהניתוק של שרת התחבורה מירי רגב, ששובר שיאים. היא לא יכלה להתאפק, והשבוע גזרה את הסרט בחנוכת תחנת טסטים זמנית של משרד הרישוי בחצור הגלילית עבור עשרות אלפי מפוני קריית שמונה. מבחינתה, הבחירות כבר כאן.
אבל אין כמו הקרקס הפוליטי המתנהל בימים האחרונים מאחורי הקלעים בוועדות הכנסת על סעיפי תקציב 2024. כידוע, אלוהים מצוי בפרטים הקטנים, ולכן שווה לפשפש בהם. חברי כנסת בליכוד כבר לא מתביישים להצביע על אינטרסים אישיים. מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ אליהו רביבו, מתנגד לביטול הפטור על הטבק בדיוטי פרי מחשש לפגיעה בתומכיו במרכז הליכוד.
משה גפני, יו"ר הוועדה, קשוב לקהל שולחיו ומקשה על קידום יוזמות למלחמה בהון השחור בסוגיות כמו הצהרות על שכר דירה או פעילות צ'יינג'רים (חלפני כספים). גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מתבטל ודאג להגדיל בכ־200 מיליון שקל את מכסת הכספים הקואליציוניים.
ויש גם פשרות. גביית מס פחמן תהיה נמוכה מהצפוי. מגביית העודפים במכון התקנים יקוצצו 100 מיליון שקלים. בין הבנקים לאוצר מתנהלת "מסחרה" על אופן גביית ההיטל המיוחד. כל הכספים יחסרו בתקציב 2024, ולא ברור איך יסתמו את החור. מה שברור הוא שכבר מתנהלת כאן כלכלת בחירות בסגנון 6 באוקטובר. כעת אפשר להבין טוב יותר את החלטת מודי'ס להוריד את דירוג האשראי. גם מומלץ שלא לעצור את הנשימה בהמתנה דרוכה להחלטת הדירוג של פיץ' או של S&P. כלכלת הבחירות מחייבת הורדת דירוג.
2. מס שפתיים
שום דבר כבר אינו מפתיע אותי בקואליציית ה־64, ושום דבר טוב לא יצמח ממנה. לא האינטרסים של חברי כנסת מהליכוד המתנגדים לביטול פטור המס על סיגריות, ולא ההתנגדות להעלאת ההפרשות לביטוח לאומי (בגלל החרדים). השיא מגיע כל אימת שמגיעים לסוגיית המיסוי על הנדל"ן. פקידי האוצר בגיבוי מס הכנסה מנסים בכל הממשלות האחרונות להכניס את הנדל"ן למעגל משלמי המס. העילות הן הגדלת הכנסות המדינה ממיסוי נדל"ן והגדלת היצע הדירות כדי להביא להורדת מחיריהן.
כך גם היה בוועדת הכספים השבוע. ההצעה הבסיסית היא להטיל מס על הכנסות משכר דירה נוספת. גובה הפטור מתשלום מס עומד על 5,645 שקלים לחודש. בעצם, אם כל דבר במדינה (למעט קרנות השתלמות) חייב במס, אז מדוע לא למסות את ההכנסות הללו. חברי כנסת שונאים גזרות מיסוי, גם אם יש לכך הצדקה כלכלה. אבל בנדל"ן יש סיבה נוספת: כמעט אין ספק שהסיבה להתנגדות המיסוי היא שבבעלות רבים מחברי הכנסת דירה נוספת, או לחלופין לקהל תומכיהם (במרכזי המפלגות) - אז למה לריב איתם?
זאת הסיבה לכך שבאוצר אפילו לא העזו להעלות בתקציב 2024 את האפשרות להטלת מס כזה, למרות המלחמה בעזה, התקציב הגירעוני והססמאות של "יחד ננצח". מה הייתי עושה במקום יו"ר ועדת הכספים משה גפני? מבקש מכל אחד מחברי הוועדה להצהיר אם בבעלותו דירה נוספת ורק אז להתחיל בדיון.
בדיון השבוע הציע האוצר ארבעה מהלכים מרכזיים בתחום הדיור להשכרה (אפשר כאמור להירגע, מיסוי הדירות לא נכלל בתוכם): לעגן בחקיקה את העלאת מס הרכישה למשקיעים ל־8% ממחיר הדירה, ולחייב בדיווח של פרטי דירה מושכרת ומה דמי השכירות שנגבו בשנה הקודמת (הצעה שאותה ניתן לתייג כמלחמה בהון השחור). עוד הוצע לבטל את ההצמדה למדד של סכום התקרה הפטור ממס על הכנסה של דמי שכירות.
ההצעה האחרונה הייתה הטלת מס שבח של 25% על בעלי דירה שזוהי אינה דירתם היחידה. נתחיל דווקא עם העניין הזה. עד היום, בעת מכירת הנכס הוטל מס שבח (בניגוד לעבר, שאם המכירה בוצעה אחת לארבע שנים היית פטור ממס). אם הדירה נרכשה ב־1.5 מיליון שקל ונמכרה ב־2 מיליון שקל, תשלום המס יעמוד על רבע מהרווח (חצי מיליון שקל), כלומר 125 אלף שקל. באוצר מציעים שהחל מ־2026 יחויב מס השבח בהדרגה גם עבור התקופה שלפני 2014 (שכאמור עד אז היה פטור).
הצעה זו, כמו כל הצעות המיסוי האחרות, נתקלה בהתנגדות חברי ועדת הכספים. היו שטענו שהשארת מס רכישה גבוה תפגע במשקיעי הנדל"ן ובהכנסות המדינה. אחרים טענו כי חיוב בעלי הדירות לדווח על הדירה הנוספת אף שהם פטורים ממס, תיצור סרבול בירוקרטי מיותר. ויו"ר הוועדה גפני תהה מדוע להביא מחדש הצעות שכבר נדחו בהרכב דומה של הוועדה בעבר, כאילו 7 באוקטובר היה חזיון תעתועים והגירעון בתקציב שייך בכלל לסינגפור.
אם בעבר, בתקופת משה כחלון כשר אוצר, עוד נעשה ניסיון להשפיע על מחירי הנדל"ן דרך מדיניות המיסוי (נזכיר שהטלת מס על דירה שלישית נכשלה בבג"ץ), כיום אין אפילו מראית עין לניסיון כזה. המלחמה בעזה הייתה הזדמנות יוצאת דופן לשחוט את כל הפרות הקדושות בנושא מיסוי הנדל"ן ולנתב את השוק באמצעות תנאי מיסוי שווים והוגנים.
ובכן, ניתן לצרף גם את הטיפול בנושא הנדל"ן לרשימת המחדלים הכלכליים שצוברת הממשלה. את המחיר משלמים כולנו באמצעות מחירי הדיור הגבוהים והיעדר מקורות הכנסה נאותים בתקציב המדינה.
3. טסה על עצמה
הדוחות הכספיים של חברת התעופה אל־על שפורסמו אתמול, מלמדים משהו על הטלטלה יוצאת הדופן שחוותה. באופן לא שגרתי החליטה ההנהלה לחשוף את תוצאותיה במפגש פומבי עם התקשורת. תחילה לתוצאות:
החברה הרוויחה ב־2023 כ־125 מיליון דולר לפני מס בהשוואה להפסד של 14 מיליון דולר בשנה שקדמה לה. את הבוננזה האמיתית עשתה ברבעון האחרון של השנה, כשהרוויחה לפני מס 40 מיליון דולר, לעומת 7 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2022. ההכנסות בשנה החולפת זינקו ב־26% ל־2.5 מיליארד דולר וברבעון הרביעי עמדו על 678 מיליון דולר - עלייה של 21%.
כזכור, אל־על, בבעלות קני רוזנברג, המנוהלת שנתיים בדיוק על ידי דינה בן טל גננסיה, נקלעה במשבר הקורונה לסערת ברקים כאותו מטוס המיטלטל בשמיים ביום חורפי. היא עמדה על סף חיסול אבל הצליחה להתעשת, להבעיר מנועים ולהמריא מחדש. מאז המלחמה בעזה באוקטובר 2023 היא חווה פריחה יוצאת דופן, והדבר ניכר בהכפלת שווי מניותיה בשנה האחרונה. השאלה כיצד תיראה הנחיתה בהמשך.
דוחות אל־על מלמדים שהחברה ניצלה כשל שוק שנגרם מכך שכמעט כל חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל בעקבות המלחמה. טורקיש איירליינס לדוגמה, אחת החברות הפעילות ביותר, תחדש את הטיסות רק באוקטובר (בשלב זה הטיסות למדינה זו ממילא ריקות). רווחיותה השוטפת של אל־על מושפעת בראש ובראשונה מיכולת ההנהלה לשלוט בהוצאות כמו מחירי הדלק ושכר העבודה (במיוחד לטייסים). השליטה במחירי הדלק נעשית ב"עסקות גידור", והשליטה בשכר תלויה בהסכמי העבודה.
ואולם להנהלה יכולת השפעה מסוימת גם על צד ההכנסות. הדבר החשוב ביותר הוא שיעורי התפוסה במטוסים, רמת השירות (ההולכת ומשתפרת) ומחירי הטיסות. במחירי הטיסות נהנתה החברה בשנה האחרונה מבום על־קולי. היא שיחקה מול מגרש ריק, כי כל המתחרות, ובהן חברות לואו קוסט כמו ויז אייר, ברחו. נתח השוק שלה זינק בינואר 2024 לנתון המדהים של 72.8% ממספר הטסים. העובדה שנותרה יחידה במגרש הצדיקה את שמה כחברת התעופה הלאומית.
אבל באותה הזדמנות אל־על דאגה לתרגם את זה למונחי מחיר. מחירי הטיסות (במיוחד הטרנס־אטלנטיות לארה"ב) זינקו בעשרות אחוזים בנחישות של ג'מבו הניתק ממסלול ההמראה. מחיר כרטיס אקונומי לארה"ב זינק לעלות כרטיס ביזנס. טיסה לאירופה הגיע ל־2,000 דולר לכרטיס. אל־על הפכה, אם כן, אחד הגורמים העסקיים הבודדים בכלל ובענף התיירות בפרט, שהפיקו תועלת ממלחמת עזה, וכאמור בלי שום בושה לא היססה לנצל אותה לתועלתה. בזכות היותה שחקן בודד היא הכפילה את מספרי הטיסות הן למזרח ארה"ב והן למערבה (כמו לוס אנג'לס).
רגע לפני שהאוצר פוזל לעברה ומחייב אותה במס רווחי יתר (כמו שנעשה במערכת הבנקאית), השכילו מנהלי השיווק והפרסום לצאת ב"מיזמי חיבוק" מרגשים לחיילי צה"ל ואנשי המילואים. הקמפיינים היו אפקטיביים במיוחד וזכו להערכה. אחד הבולטים היה הקצאת עשרת אלפים כרטיסי טיסה חינם (לא כולל מסי נמל), שאזלו בתוך שעה. התנאי היה כמובן הצטרפות למועדון הנוסע המתמיד.
אבל לא לעולם חוסן. כוונת חברת יונייטד לשוב ולטוס לישראל מיום ראשון הקרוב תפתח את התחרות על הקווים הטרנס־אטלנטיים. בעקבות כוונה זו קרסו מניות אל־על ב־14%. אחר יונייטד יחממו מנועים חברות כמו דלתא, בריטיש איירווייז, קתאי (למזרח), לופטהאנזה ואייר פרנס, שכפיצוי על בריחתן מהשוק ייאלצו להוריד מחירים. שינוי תנאי השוק והפתיחה המחודשת לתחרות ישתקפו להערכתי בדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2024 (שמסורתית הוא חלש בגלל החורף) וביתר שאת ברבעון השני.
כדי להוכיח את עצמה לאורך זמן, אסור לאל־על לבנות את האסטרטגיה העסקית על מלחמות ישראל. לטסים אין סנטימנטים. היא חייבת להמשיך להתייעל, לפתוח קווי טיסה עדכניים (התואמים את טעמי הציבור שלאחר המלחמה) לנסות להתאפק עם חלוקת הדיווידנד (בזכות הרווחים החד־פעמיים) ולהמשיך לנצל את יתרונה היחסי בנתב"ג כנמל הבית.
4. אזהרות הנגיד
ההחלטה מהשבוע להותיר את הריבית ללא שינוי התקבלה בהפתעה מסוימת: "אי־הוודאות בנוגע להשפעות המלחמה על האינפלציה עדיין גבוהה. פרמיית הסיכון של ישראל עדיין גבוהה, וכך גם סיכוני המלחמה", מסביר הנגיד פרופ' אמיר ירון את ההחלטה.
הראיון עם הנגיד מתקיים בתקופה שבה בנק ישראל נמצא על הכוונת של המערכת הפוליטית. לא מדובר רק על נושא הריבית אלא גם על עניינים נוספים, שעוד אגע בהם בהמשך, המאיימים על עצמאות הבנק המרכזי. עם זאת, העובדה שכהונתו הוארכה לקדנציה נוספת הופכת אותו למשוחרר יותר.
הריבית הגבוהה ממשיכה לפגוע במשקי הבית, במקבלי המשכנתאות ובעסקים הקטנים. האם זאת התוצאה של המלחמה באינפלציה?
"בנק ישראל יזם מספר צעדים, כמו הארכת מתווה דחיית התשלום על הלוואות לעסקים קטנים ולאנשי המילואים בהיקף של 6.4 מיליארד שקל. נקטנו צעדים נוספים, אבל האינפלציה הגבוהה פוגעת בעיקר בשכירים. האינפלציה נמצאת במגמת התכווצות, דיברנו על שלוש הורדות ריבית נוספות השנה, אבל זה יהיה בתוואי מדוד וזהיר".
השארת הריבית הגבוהה אינה מסייעת בדיוק להורדת המחירים בשוק הדיור.
"אכן, אנחנו חוששים מהמשך העלייה במחירי השכירות בגלל אי־הוודאות שנובעת מהמלחמה והשלכותיה. המגבלות על העסקת עובדים בענף הבנייה עלולות להשפיע על מחירי השכירות ולאורך זמן להעלות את האינפלציה. לשוק הדיור יש משקל רב בפעילות הכלכלית. המצב הביטחוני הביא לפגיעה בענף הבנייה בשל מחסור בעובדים. מגבלות ההיצע בענף והצורך בדיור חלופי למפונים עלולים להשפיע על המשך עליית המחירים בשוק הדיור, וזה אחד מגורמי הסיכון".
מתי אם כן הריבית תרד? האם בהחלטה הבאה בתחילת אפריל?
"תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה. חשוב להתקדם בהורדת הריבית, אבל בזהירות. ההחלטה תלויה גם בהמשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית. נכנסנו למלחמה כאשר האינפלציה בישראל עדיין שהתה מעל היעד והקיפה מנעד רחב של סעיפים מהמדד".
"קצב האינפלציה מתמתן אומנם בחודשים האחרונים, אבל המדיניות הפיסקלית המרחיבה והמגבלות על הפעילות בתחום הבנייה מהוות סיכון להמשך ירידת האינפלציה. הציפיות לאינפלציה עלו לאחרונה. ככל שנראה שהיא תתייצב בסביבה הנוכחית, נוכל להמשיך במדיניות הורדת הריבית לאורך זמן".
אתה התייצבת לטובת האוצר כשהסברת אחרי הורדת האשראי של מודי'ס את עוצמת המשק. האם תעשה את זה במקרה שחברות דירוג נוספות, כמו פיץ' או S&P, יורידו את הדירוג?
"הסברתי שהכלכלה הישראלית מושתתת על יסודות כלכליים חסונים ובריאים המאפשרים יציבות. הכלכלה ידעה להתאושש אחרי לא מעט תקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג. מנועי הצמיחה, בדגש על תחומי החדשנות והטכנולוגיה, שבהם אנו מובילים ברמה העולמית, מסייעים למשק להתאושש מתקופות קשות. הורדת דירוג האשראי של מודי'ס נקבעה בעיקר עקב חוסר הוודאות לגבי מועד ואופן סיום המלחמה והחשש מהתרחבות המלחמה לזירה הצפונית. בישראל כבר היו משברים שבהם יחסי חוב־תוצר היו גבוהים ולא נרשם פיגור בהחזרי החוב של הממשלה".
"לא אכנס לספקולציות לגבי ההחלטה של חברות דירוג האשראי האחרות. הן נמצאות בסבב שיחות בישראל ומשוחחות גם איתנו. אני מראה להם את חוזקת המשק והיכולת להתאוששות מאירועים ביטחוניים. כשמודי'ס הורידו את הדירוג, לא ראינו תגובה בשווקים, כי ההורדה כבר תומחרה. אבל המחיר הכלכלי של הורדת דירוג הוא בקושי להחזיר את הדירוג מחדש לרמתו הגבוהה. לכך תידרש עבודה קשה הרבה יותר".
האם תקציב 2024 עונה על אתגרי הצמיחה?
"המדיניות הפיסקלית המרחיבה והשפעותיה, וכן המגבלות על הפעילות בתחום הבנייה עדיין מהוות סיכון. חשוב לנהל מדיניות תקציבית אחראית ושמסגרת התקציב תישמר גם לאחר הדיונים בכנסת. אסור שהגירעון בתקציב 2024 יעלה על 6.6% מהתוצר. כדי לחזק את אמון השווקים וחברות הדירוג במשק, חשוב שהממשלה והכנסת יפעלו לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוח. אלו יחייבו שינויים מבניים נדרשים במשרדי הממשלה ובהעדפות לטובת מנועי צמיחה".
והאם מנועי הצמיחה אכן הופעלו בתקציב 2024?
"חייבים להתבצע שינויים מבניים יותר גדולים שלא טופלו מספיק במסגרת התקציב. התאמות פיסקליות כתוצאה מגידול של 20 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ותקציב מנהלת תקומה אכן טופלו. גם נעשו צעדים בתחום המיסוי. אבל לצערי מה שעדיין לא טופל הוא שינויים מבניים שאומנם לא ישפיעו על המשק בשנה הקרובה אבל קריטיים לצמיחה הגבוהה בשנים הבאות ולהחזרת הדירוג הגבוה של המשק".
מה אתה שומע על ישראל בימים אלה בכנסים הבינלאומיים בארה"ב ובאירופה?
"כולם מבינים שיש אי־ודאות גדולה בהקשר הביטחוני ובהתפתחויות בכלכלה, אבל אנחנו בשיח עם הגופים הבינלאומיים ומסבירים שלישראל הייתה היסטוריה של משברים שמהם ידעה לצאת. כבר כיום רואים התאוששות בשוק העבודה ובתחום ההייטק. לבנק ישראל הייתה תרומה לא מבוטלת בסוגיית האחריות התקציבית ב־2024. גם בחו"ל מנסים להבין מה יהיה בעקבות המלחמה, וזה גם היה קודם למלחמה בעזה, בזמן הרפורמה המשפטית".
"הסוגיה החשובה ביותר היא היכולת לטפל באתגרים של הצמיחה ובסוגיות המבניות. מדובר על נושא הגדלת שיעור התעסוקה של חרדים, הגדלת כוח העבודה של נשים חרדיות ובנות מיעוטים והגדלת ההשקעה בתשתיות. לכל אלה יש חשיבות רבה בעיניים בינלאומיות".
מרבים לדבר על התרחבות הלחימה בצפון. האם המשק הישראלי ערוך לכך מבחינה תקציבית?
"בתוך הנושא של המלחמה בחזית הצפון יש המון תתי־תרחישים. ברור שהנושא יהווה משקולת כלכלית. יחד עם זאת, התחזיות שלנו כולל בתקציב המדינה מביאות בחשבון חזית דרומית עם פעילות מסוימת בצפון, אבל לא פעילות מלחמתית מלאה".
אבל בינתיים מתנהלת כנגד בנק ישראל מלחמה ויש איומים מצד חברי כנסת, ללא גיבוי משר האוצר.
"זהו מהלך חמור ביותר שעלול לפגוע בעצמאות בנק ישראל וביציבות הפיננסית. אחת מוועדות הכנסת, שבראשה עומד חבר מפלגתו של שר האוצר (ח"כ אוהד טל מהציונות הדתית - י"ש), דורשת לאפשר לגופים לא מפוקחים לקבל פיקדונות. התנהגות לא אחראית מצד חברי כנסת עלולה ליצור סיכון של 'ריצה אל הבנק' - ואת זה מוכיחה כל ההיסטוריה הכלכלית.
"הצעה נוספת של הוועדה היא לדרוש מבנק ישראל בנקיטת המדיניות המוניטרית, לשקול שיקולי תחרות. מדובר בהצעה בעייתית, שפוגעת בעצמאות הוועדה המוניטרית. סוגיית התחרות אינה רלוונטית, ואין שום סיכוי לשינוי מבנה הבנקאות בדרך זו. ההצעות רק מצביעות על חוסר ההבנה של העוסקים בדבר. בעקבות המלחמה ממילא סייענו ללקוחות ב־6.4 מיליארד שקל. אני עסוק ללא לאות בהסברת חוזקו של המשק. חשוב ששר האוצר, שיו"ר הוועדה ששייך למפלגתו, ייקח את זה בחשבון ולא יאפשר קידום מהלכים של פגיעה בבנק ישראל ובכלכלה הישראלית".
איך אתה מתייחס להחלטת האוצר להטיל מיסוי נוסף על רווחי המערכת הבנקאית?
"מיסוי סקטוריאלי על הבנקים בלבד הוא אינו נכון מבחינה כלכלית. אפשר להבין את הצורך לשמור על מסגרת התקציב, אבל לא בדרך זו. אם הולכים למיסוי, רצוי מאוד שהוא לא יחול על המערכת הבנקאית בלבד. בכל מקרה רצוי שהמיסוי יהיה מוגבל ולא יחול לאורך זמן".