הסתדרות האחיות, בצעד טקטי נכון מבחינתה, החליטה לשבות בזמן כהונת ממשלת המעבר. האחיות יודעות היטב כי מה שלא ישיגו עכשיו, אין להן סיכוי להשיג לאחר הבחירות. 
 

הן מבקשות לא רק שיפור בתנאי העסקתן אלא גם הוספת תקנים. אבל לצד העלאת הטיעונים הצודקים האלה הן מנסות לבטל, שלא בצדק, את דרישת משרד הבריאות לערוך מבחני בקרה והסמכה בבתי החולים ובמרפאות, כדי להעריך את איכות הטיפול הרפואי במוסד זה או אחר לעומת מוסדות אחרים. 

תהליך זה, שנקרא אקרדיטציה, הסמכה, נהוג ביותר מ־70 מדינות. אך האחיות הישראליות טוענות שהן עמוסות מדי ושאין להן זמן לתהליך זה, שהחל בבתי החולים של קופת החולים הכללית לפני מספר שנים לשם קבלת תו תקן בינלאומי. רק לפני חודש זכה בית החולים תל השומר בתו התקן, בהצטיינות, מהארגון האמריקאי המעניק את התו - ה־JC־ Joint Commission International. 
 

זוהי עוד דוגמה לכך שעובדים, במקרה זה האחיות, מכתיבים לריבון או להנהלה מה עליהם לעשות. במקרה זה מדובר במשרד הבריאות, הגורס כי ההסמכה מצילה חיים, בעוד שהאחיות טוענות שהן עמוסות ושהכבדה נוספת עליהן מסכנת את חיי החולים. 

עומס אדיר
 

מי שמבקר בבתי חולים או במרפאות יכול לראות במו עיניו איזה עומס אדיר רובץ על כתפיהן של האחיות, העובדות ללא לאות. האחיות טוענות כי משרד הבריאות המשיך בשנים האחרונות להטיל עליהן עוד מאות נהלים, בקרות ומטלות, אך ללא תוספת כוח אדם ותקנים. 
 

דוח הממונה על השכר במשרד האוצר לשנת 2017 העלה כי באותה שנה היה השכר הממוצע במערכת הבריאות הממשלתית היה 18,633 שקל (בנתון זה נכלל גם שכר הרופאים, שמשתכרים הרבה יותר מהאחיות). לשם השוואה, במערכת החינוך השכר הממוצע היה באותה שנה 13,223 שקל לחודש. אגף השכר באוצר מציין כי השכר הממוצע באותה שנה היה בכלל המשק 10,109 שקל ומדגיש כי עובדי המדינה נהנים מיתרונות כגון ביטחון תעסוקתי (כלומר, קשה לפטרם), ותק גבוה יותר, שעות נוחות יותר, מכסות מחלה גבוהות יותר מהקבוע בחוק, הפרשה לפנסיה למרבית רכיבי השכר והפרשה לקרן השתלמות. משמע, לעובדי המדינה יש הטבות משמעותיות לאורך זמן, לעומת הסקטור העסקי, הפחות בטוח לעובדים. זאת אף שלעתים, בטווח הקצר, בסקטור העסקי משתכרים יותר עבור אותם כישורים.
 

משרד האוצר מודה כי פערי השכר המגדריים, לרעת הנשים, עדיין גבוהים בשירות המדינה, ומגיעים ל־15%. במערכת הבריאות הממשלתית הפער הוא 28%, במערכת החינוך9% ובמערכת הביטחון 21%. בכלל המשק הפער מגיע ל־31%. אין זה סוד כי במקצועות שבהם מרב העובדים הן נשים, השכר נמוך יותר. לא מדובר רק באחיות אלא גם בעובדות סוציאליות, מורות, גננות ומטפלות. 
 

בשנים האחרונות לא רק שהשכר בשירות הציבורי עולה, אלא גם מספר העובדים עולה, מעבר לנדרש מגידול האוכלוסייה ומהדיגיטציה שהמשק עובר, מה שאמור להפחית את מספר העובדים לכל מטלה הודות להתייעלות שמערכות המחשוב מאפשרות.
 

כך, השכר הנומינלי הממוצע (ברוטו)במשק עלה מינואר 2018 לחודש אפריל השנה ב־4.7%. לפי הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), בשירותי הבריאות, הרווחה והסעד, שם נמצאות גם האחיות ששבתו השבוע, עלה השכר ב־5% ל־9,387 שקל לחודש. זוהי עלייה נאה לעומת השכר הממוצע או לעומת הירידה בשכר של עובדי חברות החשמל (היום יש יותר מחברה אחת) והמים - שם השכר ירד ב־7.1%, אך עדיין היה כמעט כפול לעומת השכר בשירותי הסעד והבריאות - והגיע ל־17,242 שקל לחודש. אפילו בשירותי התחבורה, הדואר והאחסנה השכר היה גבוה יותר - 11,999 שקל, לאחר עלייה של 2.2% באותה תקופה. בתחומים אלה בולט ריכוז של גברים גברי בתפקידי הניהול.
 

אין פלא שהאחיות ועובדות שירותי רווחה, העובדות קשה יותר מעובדים אחרים בסקטורים אחרים שבהם השכר גבוה יותר, טוענות לקיפוח. אפילו בסקטור אחר, הנסמך על הקופה הציבורית, כמו מינהל ציבורי, ביטחון וביטוח לאומי, השכר ברוטו הגיע בממוצע ל־15,669 שקל, לאחר עלייה של 5.4% באותה תקופה. גם במקרה זה מרבית העובדים בדרג המנהלים הם גברים. 
 

שיעור האוכלוסייה המזדקנת עולה בהתמדה ובד בבד עולה מספר הנזקקים לשירותי בריאות, רווחה וסעד. מספר העובדים בשירותים אלה גדל בתקופה הנדונה, ינואר 2018 ועד אפריל השנה, ב־3.8%, לעומת ממוצע של 2% במספר העובדים בכלל המשק. למעשה זהו אחד הסקטורים עם העלייה החדה ביותר במספר העובדים. אפילו בסקטור המינהל הציבורי, הביטחון והביטוח הלאומי, הייתה עלייה של 2.5% בלבד במספר העובדים באותה תקופה, בעוד שבשירותי חשמל ומים נרשמה ירידה של חצי אחוז. 

החברה משתנה
 

החברה הישראלית משתנה. כך, למשל, הישראלים נוהגים לבלות יותר ובהתאם לכך מספר העובדים בשירותי אוכל והאירוח עלה ב־5.1%. לעומת זאת, בענפי הסיטונאות והקמעונאות, שנפגעו מהקניות באמצעות האינטרנט, וכן בחרושת שנפגעה מהמשך ייסוף השקל, מספר העובדים ירד. 
 

יש גם ענפים הפורחים במבנה הקואליציוני הנוכחי. לפי הלמ"ס, בין ינואר 2018 למאי השנה עלה מספר העובדים בשירותי דת ב־8.5% ל־16,700. לעומת זאת בשירותי הבריאות, על רקע העלייה בתוחלת החיים, כניסת פרוצדורות חדשות ברפואה וטיפולים שלא היו קיימים קודם, עלה מספר העובדים ב־3.5% בלבד - ל־209,800. מתוך זה בבתי החולים עלה מספר העובדים ב־3.7% ל־107,200 ומספר העובדים במרפאות ציבוריות ובלשכות הבריאות עלה ב־4% לכ־42 אלף. לשם השוואה, במשק בכללו עלה מספר המשרות בכ־2% - ל־3.07 מיליון. 
 

בשנים האחרונות הלימודים האקדמאיים הרבה פחות פופולריים. כפי שקורה במדינות אחרות, התמורה להשכלה יורדת. כבר אין שכר גבוה באופן מובהק לבעל  תואר ראשון ואפילו שני. יש מקצועות מחוץ לאקדמיה, לרבות בתעשיית ההייטק או המסחר או הבילויים, המתגמלים יותר. התוצאה היא שמספר המשרות באוניברסיטאות עלה רק ב־0.4% - ל־42 אלף בין ינואר 2018 למאי השנה. 
 

גם במכללות המצב אינו מרנין. מספר העובדים שם עלה ב־1.8% לכ־33 אלף איש. לעומת זאת, חוק חינוך חינם לילדים מגיל 3 הגדיל את מספר המשרות בגני ילדים ב־6.1% ל־85,500. בבתי ספר תיכוניים מספר המשרות עלה ב־1.7%  ל־118,700. אבל הזרמת כסף מהממשלה עושה טוב למגזר החרדי: מספר המשרות בישיבות ובתי ספר תורניים עלה באותה תקופה ב־2.7% ל־27,300. 
 

בשירותי סעד, ללא מגורים, נרשמה עלייה של 6.8% במספר העובדים ל־88,700. במספר המשרות ברפואת שיניים - שם הממשלה העניקה טיפולי חינם, עד גיל 18, הכלולים בסל הבריאות - נרשמה עלייה של 2.5% במספר העובדים ל־20,100. 
 

במינהל הציבורי, הכולל מינהל מקומי וביטוח לאומי, נמשכת התנפחות המנגנון, עם עלייה של 2.5% - ל־142,600. בהפקות (של תוכניות רדיו, טלוויזיה וקולנוע) נרשמה ירידה של 4.6% במספר העובדים ל־9,900, בעקבות סגירת ערוץ 10 בטלוויזיה ופיטורי עובדים וכנראה  גם עקב סגירת רשות השידור, שתחתיה קמה "כאן". במרכזי מחקר ופיתוח תוכנה הייתה ירידה של 4.2% ל־18,300, על רקע התייעלות בענף. 
 

לעומת זאת במחקר מדעי ופיתוח נרשמה עלייה של 9.3% במספר המועסקים, ל־49,300. זהו למעשה ענף ההייטק שעליו מושתתת הכלכלה הישראלית. בשירותי התעסוקה הייתה ירידה של 14.8% ל־80,000, בחברות להעסקת כוח אדם הייתה ירידה של 15.1% במספר העובדים ל־75,100. זאת על רקע הגבלות שהטיל המחוקק על העסקה באמצעות חברות קבלניות לכוח אדם. למעשה העובדים בחברות אלה זכאים לכל הזכויות המוקנות לעובדים מכוח החוק ולכן היכולת ניצולם ירדה. רמת המחיה, העולה במהירות בישראל, יותר מבכל מדינה בעולם, הביאה לכך שמספר העובדים בסוכנויות לנסיעות וארגון טיולים עלה ב־8.6% ל־17,700. 
 

מספרם של עובדי הציבור היה בשנת 2017 כ־1.055 מיליון, ומדובר בעובדי תחומי החינוך, הבריאות, הסעד, הרווחה והמינהל הציבורי, לרבות הרשויות המקומיות, והביטוח הלאומי. המספר הזה צמח עד לאפריל השנה ב־6.6% ל־1.124 מיליון עובדים. עלייה גבוהה יותר מאשר שיעור הגידול השנתי של האוכלוסייה, העומד על 2% לשנה.

מצוקה תקציבית
 

הממשלה נמצאת במצוקה תקציבית. תהיה הממשלה אשר תהיה לאחר הבחירות, היא תיאלץ לנקוט צעדים להפחתת הגירעון התקציבי. אחד היעדים יהיה הקפאת מצבת כוח האדם בשירות הציבורי ואולי פיטורים של עובדים זמניים שלא זכו לקביעות. 
 

בעבר לא הייתה כוונה להפחית את מספר העובדים במערכת החינוך, בגלל הניסיון להפחית את מספר התלמידים בכיתה. אולם ייתכן כי הפעם תהיה פגיעה גם במספר העובדים במערכת החינוך, שם עלה מספר העובדים ב־3.3% מאז סוף 2017 עד אפריל השנה ל־547,100. 
 

אלא שלפני שהממשלה תפטר עובדים, טוב תעשה אם תגיש תביעות בגין חריגות שכר לא חוקיות שנעשו בשנים האחרונות. לפי הממונה על השכר באוצר חסכה פעילות יחידת האכיפה בנושאי השכר בסקטור הציבורי 1.9 מיליארד שקל בשנים 2016־2018. צעד חשוב ננקט כאשר בשנת 2018 נפתחו תיקים נגד 22 מאשרי חריגות, אם כי לא ברור כמה הורשעו, כמה הודחו מתפקידם וכמה נקנסו. אחרי הבחירות יהיה נכון להגיש תביעות פליליות נגד אלה שאישרו חריגות שכר, כדי להרתיע מפני חריגות עתידיות, דבר שבו הצטיינה בשנים האחרונות בעיקר עיריית תל אביב, אחת הערים העשירות בישראל. 
 

לפי הממונה על השכר, במשרדי הממשלה עלה השכר בעשור האחרון בשיעור ריאלי של 20%, ב־16% בגופים הנתמכים על ידי הממשלה וב־11% בסקטור העסקי. לפי הלמ"ס, שכר עובדי המדינה עלה נטו במחירים ריאליים, כלומר עלייה בכוח הקנייה, בשיעור של 2.7% מאז ינואר 2018 והגיע ל־12,157 שקל לחודש בממוצע בקרב 123,078 עובדי המדינה, שמספרם עלה ב־2% באותה תקופה. 
 

טוב שהשכר עלה בשירות הציבורי לאחר שנותר במשך שנים מאחור לעומת הסקטור העסקי המתאפיין ברמות השכלה מקבילות. הבעיה היא שהסקטור הציבורי התנפח במספר העובדים. בנושא זה צפויה עבודה קשה של הקפאת כוח אדם, ארגון מחדש, איחוד פעילויות, ואולי חידוש התהליך של איחוד רשויות מקומיות ושיטוח ההיררכיה במבנה השירות הציבורי. לשם כך דרוש שר אוצר חזק עם גיבוי ממשלתי וקואליציה רחבה מאחוריו, שאינה נסמכת על מפלגות קטנות וסחטניות. דרוש טיפול רפואי יסודי לכל תחלואי מערכת העובדים בשירות הציבורי: קיצוץ כואב באגפים ובמוסדות בסקטור הציבורי ובמקביל תוספת תקנים ושכר לאחיות, במערכת הבריאות בישראל ובמקצועות בעלי ריכוז גבוה של נשים.