"העובדה שהלקוחות הפקידו בבנקים, בשיא משבר הקורונה, 40 מיליארד שקל מוכיחה את האמון במערכת הבנקאית". כך אומרת בראיון מיוחד ל"מעריב" המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, המסיימת היום חמש שנות כהונה, וחושפת לראשונה את מה שהתרחש מאחורי הקלעים בשיא משבר הקורונה, כשהמשך יציבות הבנקים עמד על הפרק.

"כיום אין חשש ליציבות בנקים בישראל, אבל זה לא מובן מאליו. הבנקים נמצאים במבחן אמיתי מול אירוע ענק. גם לאחר העלייה בהפסדי אשראי והפגיעה ברווחיות הבנקים היציבות תישמר, אבל אני יכולה לגלות שבשיא המשבר שאלת היציבות עמדה על הפרק", אומרת בר.

"התחזיות המקרו־כלכליות השחורות והנתונים בבורסה היו כל כך דרמטיים, שפנו אליי עיתונאים ואנליסטים ושאלו אותי אם יש חשש לנפילת בנק ואם הבנקים יוכלו לעמוד במשבר", מספרת בר על ימי התפרצות נגיף הקורונה. "בשבת, 14 במרץ, נקראתי למשרד האוצר ויחד עם שר האוצר ובכירי המשרד עמדה על הפרק השאלה אם לסגור את המשק. התקבלו הודעות שהציבור מתחיל להתקהל ליד כספומטים.

"במקביל, עיתונאי פנה אליי ושאל אם צריך למשוך כסף לנוכח ההתנפלות שראינו על הסופרמרקטים", נזכרת המפקחת. "הגענו לרגע שממנו המפקח על הבנקים חושש יותר מכל: שיתערער האמון בבנקים, מה שייצור חשש ליציבות הבנק - גם אם אין לכך סיבה". על ההיערכות למשבר מספרת בר: "עשינו את כל הניתוחים הכלכליים מהרגע שהחל המשבר כדי להעריך אם הבנקים יציבים. התשובה הייתה חד־משמעית שכן, אבל כשהאמון עלול להיפגע, זה יוצר סיכון אמיתי".

מה עושים במצב כזה?
באותה שבת העברנו מסר לכל העיתונאים שאין חשש מבעיות נזילות ושיש שטרות כסף בהיקפים שמספיקים לשנים רבות. במקביל צלצלתי למנכ"ל ברינקס ולמנכ"ל בנק מזרחי טפחות וביקשתי למלא במהירות כל כספומט שמתרוקן, כדי שלא יהיה חשש בציבור לאיזה קושי. עשינו המון שיחות כדי להרגיע. יום אחד צלצלה אליי כתבת ואמרה שהנפילות במחירי מניות הבנקים מגלמות סיכון לנפילת בנק".

איך הגבת?
"הסברנו מיד שיש לבנקים את כל הכריות. האמון במערכת הבנקאית חזר בהדרגה, ויותר מכך: בהמשך ראינו נהירה של לקוחות המעבירים כספים לבנקים, ובחודש הראשון היקף פיקדונות העו"ש גדל ב־40 מיליארד שקל. זה בא על חשבון כסף שיצא מהבורסה".

חדוה בר מוסיפה ומספרת: "כשעבדתי בלונדון ב־2007 אני זוכרת בדרך לעבודה תמונה של לקוחות הצובאים על פתח בנק המשכנתאות הגדול נורת'רן רוק, שפשט את הרגל. מדובר היה באחד הבנקים היציבים באנגליה ותמונת הלקוחות המחישה לי את משמעות הביטוי 'ראן און דה בנק'.
"מאז ולאורך כל הקדנציה שלי שיננתי לעצמי שצריך לזכור את התמונה הזאת, ושיציבות זה לא דבר מובן מאליו. חייבים להתכונן ולזהות סיכונים. ואכן, חודש לפני שעמדתי לפרוש ניתנה לי הזכות לנהל את המשבר העצום הזה. היציבות של הבנקאות היא קריטית ותנאי הכרחי לשוק מתפקד".

לפי ההערכות המופיעות בדוח הפיקוח, ברבעון הראשון של 2020 יירשם זינוק בהפסדי האשראי. אם ערב המשבר עמד שיעור ההפרשות על 0.3% מהתיק (13.2 מיליארד שקל), ברבעון הבא הסכום עלול להיות כפול, אבל תהיה שונות בין הבנקים. הפסדי האשראי לצד ירידות השערים בבורסה ישפיעו משמעותית על השורה התחתונה של דוחות הרווח וההפסד. ארבעה בנקים אמריקאיים שכבר פרסמו דוחות רבעוניים מעידים על הצפוי: בנק אוף אמריקה, ג'יי.פי מורגן, וולס פארגו וסיטי בנק הציגו ירידה של 40%־100% בתשואה ויחסי הלימות ההון ירדו בין 0.4% ל־0.9%.

מדוע הבנקים לא פרסמו אזהרת רווח?
"הבנקים אינם מסוגלים לצפות בשלב זה את ההשפעות לגבי העתיד, ועדיין מתלבטים כיצד להציג את תמונת המצב. זהו אחד האתגרים בזווית הראייה הבנקאית. המערכת ביצעה סוג של הנשמה למשקי בית לעסקים קטנים ועדיין לא רואים פשיטות רגל. "הבנקים דוחים תשלומי אשראי, מעניקים אשראי מהקרנות, מצמצמים הוצאות ודוחים משכנתאות", היא מסכמת. "ייקח עוד זמן עד שהמשק ירגיש את מלוא אפקט הקורונה, ולכן הבנקים עדיין מתקשים לומר כמה פירמות יפשטו את הרגל או כמה משקי בית יישארו מובטלים".

הראיון המלא יפורסם מחר במדור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע"