"כיום אין חשש ליציבות בנקים בישראל, אבל זה לא מובן מאליו. הבנקים נמצאים במבחן אמיתי מול אירוע ענק. גם לאחר העלייה בהפסדי אשראי והפגיעה ברווחיות הבנקים היציבות תישמר, אבל אני יכולה לגלות שבשיא המשבר שאלת היציבות עמדה על הפרק", אומרת בר.
"התחזיות המקרו־כלכליות השחורות והנתונים בבורסה היו כל כך דרמטיים, שפנו אליי עיתונאים ואנליסטים ושאלו אותי אם יש חשש לנפילת בנק ואם הבנקים יוכלו לעמוד במשבר", מספרת בר על ימי התפרצות נגיף הקורונה. "בשבת, 14 במרץ, נקראתי למשרד האוצר ויחד עם שר האוצר ובכירי המשרד עמדה על הפרק השאלה אם לסגור את המשק. התקבלו הודעות שהציבור מתחיל להתקהל ליד כספומטים.
"במקביל, עיתונאי פנה אליי ושאל אם צריך למשוך כסף לנוכח ההתנפלות שראינו על הסופרמרקטים", נזכרת המפקחת. "הגענו לרגע שממנו המפקח על הבנקים חושש יותר מכל: שיתערער האמון בבנקים, מה שייצור חשש ליציבות הבנק - גם אם אין לכך סיבה". על ההיערכות למשבר מספרת בר: "עשינו את כל הניתוחים הכלכליים מהרגע שהחל המשבר כדי להעריך אם הבנקים יציבים. התשובה הייתה חד־משמעית שכן, אבל כשהאמון עלול להיפגע, זה יוצר סיכון אמיתי".
לפי ההערכות המופיעות בדוח הפיקוח, ברבעון הראשון של 2020 יירשם זינוק בהפסדי האשראי. אם ערב המשבר עמד שיעור ההפרשות על 0.3% מהתיק (13.2 מיליארד שקל), ברבעון הבא הסכום עלול להיות כפול, אבל תהיה שונות בין הבנקים. הפסדי האשראי לצד ירידות השערים בבורסה ישפיעו משמעותית על השורה התחתונה של דוחות הרווח וההפסד. ארבעה בנקים אמריקאיים שכבר פרסמו דוחות רבעוניים מעידים על הצפוי: בנק אוף אמריקה, ג'יי.פי מורגן, וולס פארגו וסיטי בנק הציגו ירידה של 40%־100% בתשואה ויחסי הלימות ההון ירדו בין 0.4% ל־0.9%.
הראיון המלא יפורסם מחר במדור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע"