מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר שיפורסם היום אחר הצהריים צפוי לעלות ב־0.4% - כך מעריכים מרבית האנליסטים. הסיבות העיקריות לכך הן העלייה העונתית במחיר ההלבשה וכן המשך עליית מחירי השכירות הכלולים במדד. מדד ספטמבר עלה ב־0.2% ושיקף אינפלציה של 4.6% לשנה. הנתון המעניין ביותר במדד אוקטובר הוא מחירי הדיור שעלו בשנה האחרונה ב־19%.

השאלה המסקרנת היא אם קצב עליית מחירי הדיור יתמתן בעקבות ההאטה בשוק הבנייה. אנליסטים, כמו אורי גרינפלד מבית ההשקעות פסגות, סבורים כי האינפלציה תעלה לאחר פרסום המדד מרמה של 4.6% לשנה (כפי שהיה במדד האחרון) ל־5% לשנה. כלכלני בית ההשקעות לידר גורסים כי ייסוף השקל שהיה בימים האחרונים עשוי למתן את האינפלציה.

אורי גרינפלד (צילום: רמי זרגנר)
אורי גרינפלד (צילום: רמי זרגנר)

בבנק לאומי סבורים כי צפויה התמתנות באינפלציה - מה שעשוי לשכנע את הנגיד האמריקאי למתן את העלאות הריבית. במבט צופה פני עתיד מעריכים שהממשלה החדשה עשויה להקפיא את מחירי החשמל והמים ב־2023 וכן את מחיר הבנזין עד סוף נובמבר. כמו כן, צפוי ביטול המס על כלים חד־פעמיים ועל משקאות קלים. ארנונה וחינוך חינם לגילי 0־3 בעייתיים יותר.

גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, מעריך ששני גורמים יקשו על הירידה באינפלציה בישראל בהשוואה לארה"ב. הראשון הוא שוק הדיור שסובל באופן תמידי ממחסור בדירות. לדבריו, העלאות הריבית הביאו ללא ספק לשינוי כיוון בשוק. עם זאת, בעוד בארה"ב נוצר עודף היצע שיביא כנראה לירידה מתמשכת במחירי הדירות ובשכירות, בישראל ירידה כזו תהיה מתונה מאוד וקצרת טווח. נוסף על כך, המשקל הגבוה של ענף הטכנולוגיה שסובל ממחסור תמידי בעובדים בשוק העבודה לא ימתן את קצב עליית השכר הכללי, ובניגוד לארה"ב לא ישפיע על הירידה באינפלציה.

גרינפלד מסכם את דבריו: "הירידה בקצב האינפלציה בהשוואה לארה"ב תהיה מתונה יותר ותקשה על בנק ישראל לשנות כיוון מבחינת מדיניות הריבית. סביר להניח שריבית בנק ישראל תוותר ברמה גבוהה למשך זמן ארוך יותר מאשר בארה"ב". החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל תתקבל ב־21 באוקטובר. לפי מיטב ההערכות, הריבית בחודש זה תעלה ב־0.5%, כך שריבית בנק ישראל תגיע ל־3.25% לשנה וריבית הפריים תעמוד על 4.75%. ההנחה היא שעד תחילת 2023 תהיה לפחות העלאת ריבית אחת נוספת.