רשות המסים פרסמה אתמול את סקירת ההכנסות ממיסוי מקרקעין ומעסקאות נדל"ן, ומהם מתברר כיצד הפך מיסוי הנדל"ן לפרה החולבת של מערכת המיסוי בישראל. רשות המסים מנוהלת על ידי ערן יעקב, העושה מלאכתו נאמנה, ולמרות היותו כפוף לחוקי המיסוי, הוא שותף לרפורמות הנעשות בתחום.
גולת הכותרת בדוח הייתה סכום ההכנסות ממיסוי מקרקעין נטו, שהסתכמו בינואר־אוקטובר 2022 ב־21.7 מיליארד. סכום זה הינו גבוה מההכנסות ב־2021 כולה, שהסתכמו ב־20.8 מיליארד שקל. מדובר בגידול של 41% בהכנסות ממס רכישה ו־22% בהכנסות מס שבח בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות נרשם בתחילת 2022. במהלך השנה הגידול התמתן כאשר בחודשים ספטמבר־אוקטובר 2022 ירדו ההכנסות ממס רכישה ב־27% וממס שבח ב־7%, לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן.
עוד עולה מהנתונים כי במחצית הראשונה של 2022 הסתכמה הגבייה החודשית הממוצעת של מס הרכישה על דירות להשקעה ב־290 מיליון שקל, עם 1,695 רכישות דירות השקעה בממוצע לחודש. זאת לעומת 382 מיליון שקל עם 2,610 עסקאות בתקופה המקבילה ב־2021.
הנתונים מוכיחים כי לאחר העלאת מס הרכישה, ירדה הגבייה ממס רכישה על דירות השקעה בשיעור של 24% כתוצאה מירידה של 35% בעסקאות והמשקיעים משוק הדיור צמצמו את פעילותם. 52% מההכנסות ממס רכישה נגבו מרכישת דירות, מתוכן 31% מדירות להשקעה.
המקור העיקרי לגביית מס שבח נבע ממכירת קרקעות לדיור: 6.7 מיליארד שקל בשנת 2021, שמהווים 53% מסך הגבייה. מכירת בניינים מסחריים שהיוותה עוד 22% מהגבייה (2.8 מיליארד שקל), ו־15% נוספים נגבו ממכירת דירות מגורים.
נתוני רשות המסים מוכיחים כי הגיעה העת לנתב לפחות חלק מעודפי הכנסות המדינה (הגבוהים מהנחות העבודה בתקציב) לטובת הזוגות הצעירים. כפי שנחשף אתמול ב"מעריב", ברשות מקרקעי ישראל בוחנים את האפשרות להעמיס על הקבלנים רק חלק מעלויות הקרקע ואת היתרה לפרוס בתשלומים. במקביל, נבחנות יוזמות נדל"ן חדשות שנועדו להוריד את מחירי הדיור לזוגות צעירים ולקבוצות אוכלוסייה מוחלשות.