אתמול פורסם ב"מעריב" סיפורה של רינה, אם יחידנית לשלושה ילדים קטנים שאיבדה את זכאותה לרכוש דירה ציבורית שבה היא מתגוררת חמש שנים כפי שקבע החוק. זאת משום שחסרו לה רק שלושה חודשים להשלמת מכסת חמש השנים עד אתמול, יום פקיעת החוק.
אם לא די בכך, בחר גולדקנופף להודיע כי לא יאריך את תוקף החוק ואימץ את עמדת משרד האוצר, שלפיה מכירת הדירות הציבוריות דלדלה את מאגר הדיור הפנוי. זאת בשעה שבניגוד לחוק, האוצר מעולם לא ייחד את רווחי מכירת הדירות מהשנים האחרונות להשקעה ברכישה, בבנייה או בשיפור מאגר הדירות הישנות והמוזנחות עבור החלשים ביותר בישראל.
לזימי שתקדם בשבוע הבא לקריאה טרומית בכנסת הצעת חוק משלה להארכת הזכאות, אומרת ל"מעריב": "אני מסרבת להאמין שהחברים החברתיים בקואליציה יתנגדו בהצבעה ואני יודעת שח"כ ינון אזולאי מש"ס מאוד היה רוצה לקדם הצעת חוק דומה שלו".
בדיון אמרה: "פניתי בעצמי לגולדקנופף ואמרתי לו שאם הוא יבטל את החוק, זה יהיה כתם על כהונתו. זאת ההזדמנות היחידה שלנו לנתק הנצחת העוני מדור לדור".
דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, אומר ל"מעריב": "בושה שמי שמתיימרים לייצג את ישראל השנייה מאמצים מהלך שפוגע בכ־53 אלף משפחות שהחוק הזה הוא הסיכוי היחידי שלהן אי־פעם לרכוש דירה".