המחקר עקב אחר שיעור ההידרדרות במצב החולים, עד למצב קשה, בקרב נדבקים לא מחוסנים במשך כשבועיים ממועד ההדבקה בנגיף. המחקר כלל השוואה בין נדבקים בחודשים אוקטובר-דצמבר 2020, טרם תחילת מבצע החיסונים, לבין נדבקים מחודשים ינואר-פברואר 2021 , אשר הצהירו כי לא התחסנו בטרם אובחנו חיוביים למחלה.
על פי התוצאות, בקרב הקבוצה הראשונה שיעור החולים קשה היה דומה לשיעור החולים קשה לכל אורך המגפה, אך בקרב הקבוצה השנייה, נצפה שיעור גבוה משמעותית של הידרדרות למצב קשה. בתקופת הסגר השלישי הפכה המוטציה הבריטית לזן הדומיננטי ביותר של הקורונה בישראל.
המוטציה, שנצפתה במדינה כבר בחודש דצמבר 2020, השתלטה על התחלואה בישראל תוך פחות מחודשיים. על פי מחקרים מן העולם, זן זה ידוע כמדבק יותר. ממספר דיווחים ראשוניים מאנגליה, עלה כי זן זה עשוי לגרום גם לתחלואה קשה ותמותה ניכרת יותר, אולם לא היו נתונים מישראל המתייחסים לתופעה אפשרית זו.
"הנתונים שלנו מספקים הסבר אפשרי מדוע בשבועות הראשונים של השנה לא נצפתה ירידה חדה כמצופה במספר החולים הקשים החדשים מדי יום, למרות העמקת מבצע החיסון והיעילות הרבה של החיסונים", אמר פרופסור רן בליצר, מנהל מכון המחקר של כללית. לדבריו, התוצאות מלמדות כי מאז תחילת השנה השתנו מאפייניה הקליניים של המחלה והסיכון לתחלואה קשה התגבר משמעותית בקרב הלא מחוסנים ולכן ניתן לשער כי המוטציה לא רק מדביקה יותר, אלא היא מסוכנת יותר.
"יצאנו מהסגר למציאות חדשה ולא מוכרת, של זן מדבק ואלים יותר. גם מי שהתחסן, ובוודאי מי שלא עשה זאת עדיין – זה הזמן להתנהל במתינות ובזהירות ולהקפיד על הנחיות משרד הבריאות. וכמובן - זה הזמן למי שטרם התחסן לעשות זאת כעת", כתב פרופ' בליצר.
התרעות פיקוד העורף