"בנס אני חי היום. אני זוכר איך ברגעי האוויר המעטים, לפני שהרדימו אותי, כבר אמרתי לבן שלי שאני עומד למות ואמרתי לו: 'תשמרו על אמא'. ביקשתי ממנו שימנה עצמו לאפוטרופוס רפואי שלי כי הייתי בטוח שזה הסוף, והוא באמת עשה זאת בבית המשפט. אלו היו המילים האחרונות שלי. מאותו רגע הרדימו אותי בטיפול נמרץ, והייתי מונשם ומורדם במשך 40 יום. כבר הייתי בעולם הבא. הרגשתי ככה. היו לי חזיונות ודמיונות של אנשים מוזרים, כמו מלאכים. בזמן הזה המשפחה הלכה לרבנים, שאמרו שאצא מזה, אבל זה ייקח זמן.
“לאחר שהתחזקתי העבירו אותי לשיקום נשימתי בתל השומר, ולאחר מכן לשלושה חודשי שיקום במרכז השיקומי 'רעות'. שם קרו נסים. בתחילה שכבתי ללא יכולת לזוז, לא יכולתי לעמוד. ממש שיתוק כללי. הצוות המעולה שם הרים אותי ולימד אותי ללכת מההתחלה. קיבלתי חמצן כל הזמן. המון חמצן. הסתובבתי עם עגלה. היום אני הולך רגיל, אבל יש תופעות. הריאה שורפת לי, אני מתאמץ לנשום. יש לי כאבים חזקים ברגליים ויש כאבי שרירים.