בעקבות המלצתה בשבוע שעבר של ועדת המומחים המייעצת ל־FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) לאשר את מתן חיסוני הקורונה לילדים בני 5־11, גם בישראל נערכים לאישורו הצפוי של החיסון הזה, וראש הממשלה נפתלי בנט כבר ערך בשבוע שעבר דיון בסוגיה, בהשתתפות שר הבריאות וגורמי המקצוע במשרדו. אלא שגם אם תתקבל ההחלטה על אישור החיסון לילדים, התחזית היא שהורים לא מעטים, גם כאלה שמחוסנים בעצמם בשלוש מנות, יתחבטו אם לאפשר לילדיהם להתחסן.
"לפי הסקרים שנערכים, כ־30% מההורים אומרים שברגע שהחיסון יאושר אז הם יחסנו, ועוד 30% מעריכים שאולי לא יחסנו בגל הראשון, אלא אחר כך", אומר פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר איגוד רופאי הילדים בישראל. "כמובן יהיו כאלה שזה יהיה מאתגר עבורם, ולא יהיה לנו פשוט לשכנע אותם. בסופו של דבר, אני מעריך ש־50%־60% יחסנו את ילדיהם בגלים הראשונים, וזה מספר לא רע בכלל. זה יהיה תהליך, ולרופאי הילדים יהיה תפקיד קריטי בתהליך הזה. הדרך הנכונה תהיה להסביר קודם כל להורים - ואת זה יעשו רופאי הילדים - מה מסוגלת לעשות קורונה לילדים, ולמה בעצם אנחנו רוצים לחסן. בנוסף, צריך להסביר להם מדוע אנו חושבים שהחיסון הוא בטוח למרות החששות. חלק מהחששות מתפשטים, אבל אין להם הצדקה. לכן אם נסביר את שני הדברים האלה - מדוע הקורונה לא טובה לילדים ומדוע החיסון הוא בטוח - אז נצליח לשכנע. אנחנו חושבים שרופאי הילדים, שמכירים את עולם החיסונים, יודעים לעשות זאת הכי טוב מכולם, והם יהיו בחזית ההסברה".
גם ד"ר מיקי שטיין, מומחה ברפואת ילדים של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי, מאמין שרופאי הילדים צריכים לעמוד בחזית. "רופאי ילדים צריכים להתגייס ולהסביר להורים את חשיבות נושא ההגנה על הילדים ועל כל המשפחה", הוא אומר. "אני עצמי מתכוון להכין פלייר וחומר כתוב בנושא לחלוקה להורים, כדי שיוכלו לקרוא על כך גם בבית".
ד"ר ארז גרטי, אימונולוג ממכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, תומך בטענה שאנשי מקצוע צריכים לעמוד בחזית ההסברה. "אנשים שיש להם את הידע ושחיים את העולם הזה ומעודכנים בספרות המדעית הם אלו שצריכים גם לתווך את המידע", הוא אומר.
לא לעמוד בתחנה
ד"ר שטיין כבר החל לקבל טלפונים בנושא מהורים מוטרדים. "הורים לילדים בגילים הרלוונטיים כבר שואלים שאלות, וההמלצה שלי היא לחסן כי החיסון נותן הגנה לילד", הוא אומר. "נכון שאין מחלקות קורונה לילדים כמו מחלקות מבוגרים, ומספר הילדים המגיע לטיפול נמרץ בשל סיבוכי קורונה הוא יחסית קטן, אבל זה קיים".
ד"ר שטיין מעריך שיהיו לא מעט הורים שיבחרו לחכות ולבחון את מצבם של ילדים אחרים שכן יתחסנו. "אני מבין אותם, כי הרשת מוצפת בכל מיני תיאוריות ובכל מיני סיפורים", הוא אומר. "באינטרנט כל אחד יכול לקרוא לעצמו פרופסור או ידען, ואנשים לא בודקים מי כתב ומה כתב. אבל כל מי שלא מתחסן עלול להידבק בקורונה, וזה לא נעים".
"הורים רבים שאלו ושואלים אותי שאלות על חיסונים לגילי 12 ומעלה, וברור שככל שהילד יותר קטן החששות יותר גדולים. אבל זה נכון גם לקורונה, לא רק לחיסון. בצד השני נמצאת מחלה שאנחנו יודעים שהיא פוגעת בילדים, אומנם בשכיחות נמוכה יותר אבל פוגעת, וגם לא יודעים מהן ההשלכות שלה לטווח הארוך", אומר ד"ר מאיר עזרא־אליה, מומחה לרפואת ילדים במכבי שירותי בריאות ויו"ר עמותת מחוסגן (הפועלת לשיפור בריאות הציבור, בין היתר על ידי יצירת סביבה חיסונית מקסימלית בגני הילדים). "לכן צריך להסביר למה החיסון בכלל נחוץ, שהתועלת מהחיסון עולה בהרבה על הסיכונים, ועד כמה החיסון אפקטיבי".
"הסיפור הזה של הפריון הוא המצאה שנתקלתי בה בפעם הראשונה לפני למעלה משנה, כשרק דיברו על החיסונים, כשלא היה ברור בכלל איזה חיסון יהיה ואם יהיה בכלל", מוסיף ד"ר גרטי. "כבר אז המציאו את הדבר הזה שזה יגרום לבעיות פוריות ומאז זה תפס ומסתובב. אין לכך שום אחיזה במציאות. פורסמו כבר כמה מחקרים שבדקו פוריות אצל נשים שעוברות טיפולי פוריות. ראו שלא היה הבדל בין מחוסנות ללא מחוסנות, לא נצפתה עלייה בהפלות אצל נשים בהריון ולא נצפו בעיות פוריות אצל גברים. גם אין מנגנון ביולוגי סביר שיכול לגרום לזה. השמועה הזאת נפוצה בעיקר מכל מיני מקורות שמנסים לערער את האמון במדע, אבל אין לזה שום ביסוס רפואי, וכל ארגוני הבריאות בעולם פחות או יותר אומרים את זה".
התמונה המלאה
חששות ההורים פוגשים את רופאי הילדים כהורים לילדים בעצמם. "גם אני הורה וגם אני חושש, זה לא שאני אומר 'איזה יופי, יצא חיסון' וישר שולח את הילד, ממש לא", אומר ד"ר גרטי. "לדעתי הדרך הנכונה לתווך זאת להורים תהיה להסביר את התמונה המלאה: לחיסון יש תופעות לוואי, יש לו סיכונים נדירים, אבל הם קיימים. חשוב לא להסתיר אותם. מצד שני, חשוב גם להסביר מהי האלטרנטיבה. האלטרנטיבה היא וירוס מאוד מידבק שמסתובב. עכשיו אנחנו אומנם בשפל של תחלואה, אבל כיום יש עוד הרבה אנשים שהווירוס הזה יכול להדביק אותם, ובסופו של דבר כולנו ניחשף לווירוס בצורה זו או אחרת בגלים הבאים. השאלה היא איפה הסיכון נמוך יותר? בחשיפה לווירוס עם חיסון או בלי החיסון? חד־משמעית, בלי חיסון הסיכון הוא הרבה יותר גבוה - גם לילדים".
"ההורים הם איתי באותו צד של השולחן", מוסיף ד"ר עזרא־אליה. "בסופו של יום גם אני אבא ויש לי שתי בנות: בנות 9 וחצי ו־6, ועוד בן בגיל שנה. בן אדם בלי דילמה הוא בן אדם שלא חושב. כמובן שגם לי יש דילמה, אבל לי כרופא יותר קל לראות את המידע הרפואי ולקבל החלטה פחות רגשית ויותר שכלתנית. בדיוק כמו שאני שואל הורי כל ילד אם הוא מחוסן בחיסוני שגרה, אז אני גם שואל כיום לגבי חיסוני קורונה למי שרלוונטי בגיל. החששות הם לגיטימיים".
"אני חושב שההיענות לחיסוני הילדים תחל לאט כמו שהיה עם חיסוני הנוער", מסכם ד"ר גרטי. "בהתחלה יהיה קשה להניע אנשים להתחסן וזה לגיטימי, אבל עם הזמן אני מאמין שיותר ויותר יראו שהחיסון עובד, שהוא בטוח ויעיל, ושלא קרה שום דבר רע. יכול להיות שיהיה גם זרז כמו גל נוסף שיעודד אנשים להתחסן. בסופו של דבר, אם הקורונה תנשוף יותר מדי בעורף ויראו שהתחלואה עולה, יותר אנשים יחסנו את ילדיהם. אבל עד שאנשים יגיעו לתובנה הזאת המחיר יהיה שחלק מהילדים יידבקו".
התרעות פיקוד העורף