יוסף גולנד / דודה הגידי לנו כן (1933)

(מילים: עמנואל הרוסי. לחן: משה וילנסקי)
זהו לא רק שיר הבכורה של השחקן־זמר יוסף גולנד, מהכוכבים הגדולים של התיאטרון העברי בשנות ה־30, אלא גם השיר העברי הראשון שהוקלט וגם להיט הפופ העברי הראשון מהתקליט העברי הראשון. 
גולנד נבחר על ידי חברת התקליטים הראשונה בארץ אחוה להקליט את השיר שנכתב לתיאטרון המטאטא כפרודיה על התיאטרון היידי. מכיוון שלא היו אולפני הקלטות בארץ, הוא הקליט בברלין את אלבומו הראשון, שמנה 30 שירים, ביום אחד בלבד. 

שושנה דמארי / כלניות (1945)

(מילים: נתן אלתרמן. לחן: משה וילנסקי)
ב־1945 הצטרפה שושנה דמארי, זמרת אלמונית בת 22, לתיאטרון הסאטירי לי לה לו. מנהל התיאטרון משה ואלין, שרצה לתת לה שיר סולו ראשון, ביקש מנתן אלתרמן ומשה וילנסקי שיכתבו שיר במיוחד עבורה. בתוך 24 שעות כתבו השניים את “כלניות". כשהשמיעו אותו לדמארי, היא סירבה לבצעו בתואנה שאינה מתחברת למילים. 

ואלין התעקש ודמארי נאלצה לבצעו, וכבר בהופעת הבכורה בתיאטרון - מחיאות הכפיים של הקהל הוכיחו לה שטעתה. השיר, שהיה גם הראשון שדמארי הקליטה והמזוהה איתה ביותר, נאסר להשמעה, שכן נתפס כשיר מחאה נגד הבריטים - משום שצנחני הצבא הבריטי חבשו כומתות אדומות וכונו בלעג “כלניות". 

שושנה דמארי (צילום: מקסים סלומון)
שושנה דמארי (צילום: מקסים סלומון)

צמד הדודאים / ערב של שושנים (1957)

(מילים: משה דור. לחן: יוסף הדר)
לאחר שבני אמדורסקי וישראל גוריון עברו לתל אביב והחלו להופיע כ"צמד הדודאים", הם חיפשו שירים ראשונים להקליט. תחילה פנו ליוחנן זראי, אך זה היה עסוק מדי והפנה אותם למלחין יוסף הדר, שהביא להם את שני השירים הראשונים: “ערב של שושנים" ו"תפוח חינני".
אומנם “ערב של שושנים" בוצע קודם לכן בפי הזמרות מרים אביגל ויפה ירקוני, אך גרסת הדודאים, שהיא גם השיר הראשון שלהם שיצא לרדיו, היא שהפכה אותו ללהיט ענק.

רביעיית מועדון התיאטרון / אין כמו יפו בלילות (1958)

(מילים: חיים חפר. לחן: כריסטיאן ורז'ה)
שיר הבכורה של רביעיית מועדון התיאטרון (שמעון בר, יענקל'ה בן סירא, גדעון זינגר וראובן שפר) ששוגר לרדיו, היה גרסת כיסוי לשיר הצרפתי “Totor tetu" (“טוטור העקשן") של רביעיית הפרר ז'אק. השיר תפס מהרגע הראשון והפך את הרביעייה, ששילבה בין סאטירה לזמר - להצלחה מיידית. 

התרנגולים / שיר השוק (1961)

(מילים ולחן: נעמי שמר)
שיר הבכורה של להקת התרנגולים, שהורכבה מיוצאי להקות צבאיות (בהם יהורם גאון, שייקה לוי, ישראל פוליאקוב וחנן גולדבלט), הובא ללהקה על ידי שייקה לוי, שביצע אותו בלהקת השעות הקטנות בצפת ב־1960. לבקשת נעמי פולני זה היה הסינגל הראשון ששוחרר לרדיו והפך את התרנגולים ללהקה הפופולרית במדינה.

אבי טולדנו / זוהי יפו (1966)

(מילים: יוסי גמזו. לחן: משה וילנסקי)
בשנת 1966 צילם הבמאי ברוך דינר סרט תיירותי על העיר יפו. הוא פנה לכותב יוסי גמזו ולמלחין משה וילנסקי שיכתבו שיר שילווה את הסרט. הזמר הראשון שאליו פנו לבצע את “זוהי יפו" היה יהורם גאון, שוויתר עליו כי שהה באותה עת בסיבוב הופעות בחו"ל. הישועה הגיעה מווילנסקי, שהאזין לתוכנית “תשואות ראשונות" לחייל בן 18 בשם אבי טולדנו, עולה חדש ממרוקו, שביצע שני שירים בצרפתית. וילנסקי הזמין את טולדנו להקליט את השיר, ומכיוון שלא ידע אז עברית - הטקסט נכתב עבורו באותיות לטיניות. עד היום נחשב “זוהי יפו" לאחד השירים הידועים של טולדנו.

שולי נתן / ירושלים של זהב (1967)

(מילים ולחן: נעמי שמר) 
שיר הדגל של שולי נתן, שזכה למעמד המנוני, נכתב על ידי נעמי שמר לבקשת ראש עיריית ירושלים טדי קולק לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון שנערך ב־67'. שם השיר מבוסס על שמו של תכשיט, שצורת העיר ירושלים הייתה חקוקה עליו. 
שולי נתן הייתה מורה חיילת בת 20, ששרה שירי עם לועזיים וליוותה עצמה בגיטרה. כשללי, בתה של שמר, נחשפה לקולה בתוכנית הכישרונות הצעירים “תשואות ראשונות", היא המליצה עליה לאמה, שהתלהבה והחליטה כי הזמרת האלמונית תהיה המבצעת של השיר, על אף ואולי בגלל חוסר ניסיונה. 

מאיר אריאל / ירושלים של ברזל (1967)

(מילים: מאיר אריאל. לחן: נעמי שמר) 
עם פרוץ מלחמת ששת הימים, שירת מאיר אריאל בחטיבה 55 של הצנחנים ולחם בקרב על ירושלים. לאחר הפריצה לעיר העתיקה, כששמע את “ירושלים של זהב" של נעמי שמר, שרבט בספונטניות מילות מחאה משלו על הקרב וביצע את גרסתו, שלה בחר לקרוא בשם “ירושלים של ברזל". הוא שר את השיר בכינוס של החטיבה בתום המלחמה. 

רבקה מיכאלי, שהנחתה את הערב, הקליטה את הביצוע ושידרה אותו ברדיו, ולאריאל הודבק התואר “הצנחן המזמר". לאור ההצלחה, בני אמדורסקי הפיק את תקליטון הבכורה של אריאל והוציא את השיר כסינגל. בתחילה נעמי שמר זעמה על הגרסה, אך לאחר שפגשה את אריאל שינתה דעתה. 

מאיר אריאל (צילום: ללא קרדיט)
מאיר אריאל (צילום: ללא קרדיט)

בעז שרעבי / פמלה (1971)

(מילים: חנה בן ארי ניניו. לחן: בעז שרעבי)
ישנן לא מעט גרסאות לגבי זהותה של פמלה כוכבת השיר. לפי גרסה אחת, מדובר בפמלה צ'אנג קונג, בתו של שגריר סין בצרפת בתחילת שנות ה־70, שאותה הכיר שרעבי במהלך הופעתו בפריז. לפי הגרסה של יגאל חרד, מעבד השיר ושותפו של שרעבי ליצירה באותה עת, פמלה הייתה שחקנית בהפקת המחזמר “הלו דולי". לדבריו, כששניהם ישבו בחדרם לאחר הופעה באולם האולימפיה בפריז, שרעבי נתקל בתמונתה של פמלה שהייתה מונחת על השידה והציע שיכתבו יחד שיר על שמה. שרעבי, שהקליט את השיר לראשונה באנגלית, לא מאשר ולא מכחיש.  

בועז שרעבי (צילום: שמואל רחמני)
בועז שרעבי (צילום: שמואל רחמני)

גלי עטרי / יש לך שמש (1971)

(מילים: שמרית אור. לחן: דוד קריבושי ומוטי המר)
בעודם יושבים בקפה פינתי, הפצירה יונה עטרי בחברה הטוב המוזיקאי דוד קריבושי לשמוע את אחותה הקטנה בת ה־17, גלי. “הלכנו למשרד של פשנל בדיזנגוף, שמעתי אותה והתלהבתי", הוא אומר. “מיד לקחתי אותה לשיר בפרסומת ובמקביל הפקתי את שיר הבכורה, ‘יש לך שמש' שהפך ללהיט הפריצה שלה".

עם השיר יצאה עטרי לייצג את ישראל בפסטיבל טוקיו, תחרות הזמר של יפן, וקצרה שבחים. השיר בגרסתו העברית צעד בצמרת מצעדי הפזמונים בישראל ובגרסתו היפנית בראש המצעד היפני. 

צביקה פיק / שני תפוחים (1972)

(מילים: אהוד מנור. לחן: צביקה פיק)
לאחר שהיה קלידן בלהקות קצב וקיבל תפקיד ראשי במחזמר “שיער", זכה צביקה פיק בן ה־22 בחוזה להקלטת שירים. הסינגל הראשון ששחרר לרדיו היה “שני תפוחים", שכתב אהוד מנור ושאותו הכיר עוד בימי “שיער". במקור מנור תכנן את השיר כבלדה, והתאכזב כשפיק לקח אותו לכיוון הפופ־רוק, אך כשהשיר הפך ללהיט שינה דעתו. 

צביקה פיק (צילום: שמואל רחמני)
צביקה פיק (צילום: שמואל רחמני)

אבנר גדסי / נפרדנו כך (1972)

(מילים: סמדר שיר. לחן: אבנר גדסי)
כשהיה בן 16 כתב אבנר גדסי לחן, וכעבור ארבע שנים הוא הוקלט ויצא בשם “הלכת לים". היה זה תקליטון הבכורה של גדסי, אך הוא נגנז עוד לפני שהופץ מסחרית בין היתר בשל התעלמות הרדיו ממנו. 

“לא הייתי מרוצה מהתוצאה", אומר גדסי. “פניתי למעבד אלדד שרים, שהפנה אותי לסמדר שיר, ילדה בת 15 שהוא הכיר ואמר שהיא יודעת לכתוב יפה. הוא שלח לה את ההקלטה, היא כתבה את הטקסט". הטקסט עוסק בפרידתה מבחור המבוגר ממנה בעשור. דודו טופז שמו. 

אבנר גדסי (צילום: שמואל רחמני)
אבנר גדסי (צילום: שמואל רחמני)

גבי שושן / בראשית (1973)

(מילים: אהוד מנור. לחן: צביקה נוי)
כשגבי שושן חיפש חומרים להקלטת אלבום הבכורה שלו, הוא נחשף ל"תנו ללכת", שיר שהלחין חברו המתופף צביקה נוי עבור להקת המטרונומס, שבה היה חבר. השיר נכשל, אבל שושן נדלק על המנגינה. הוא זמזם אותה לאהוד מנור, שחיבר טקסט חדש בשם “בראשית". 
בפברואר 1973 שוחרר “בראשית" כסינגל הבכורה של שושן, אך לא הצליח. “רק עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים השיר התחיל לזנק במצעדים. בשלהי המלחמה כבר כל חייל ידע אותו בעל פה", סיפר שושן בעבר. 

שימי תבורי / הלנה (1976)

(מילים: אורי אסף. לחן: אלי קניאל)
כיום “הלנה" נחשב לאחד משירי הדגל של שימי תבורי, אך בשנת 76', כשיצא לרדיו, הוא נכשל. “הייתי זמר מועדונים אז", אומר תבורי. “כשמצאתי משקיע להפקת תקליטון שלי, הייתי צריך למצוא שיר. דפדפתי ב'דפי זהב' ומצאתי את שמו של אלי קניאל. נפגשנו בביתו וכשהוא ניגן על פסנתר את ‘הלנה', ידעתי שזה השיר בשבילי. הוא רומנטי כמו שאני אוהב". רק לאחר שתבורי התפרסם עם אלבום הבכורה שלו, שבו נכלל השיר, הוא הפך ללהיט גדול.  

שימי תבורי (צילום: אלבום פרטי)
שימי תבורי (צילום: אלבום פרטי)

תמוז / הולך בטל (1975)

(מילים: מאיר אריאל. לחן: אריאל זילבר)
בשנת 1974 הקליט מאיר אריאל את “הולך בטל", שיר שכתב והלחין בעצמו ולא זכה להצלחה. כעבור שנה הקליטה אותו להקת תמוז בלחן של אריאל זילבר. הגרסה הזו הייתה לשיר הבכורה של הסופר־גרופ של הרוק הישראלי בראשותם של שלום חנוך וזילבר, וללהיט הראשון של הלהקה. 

יהודית רביץ / סליחות (1977)

(מילים: לאה גולדברג. לחן: עודד לרר)  
בשנת 1977 ניצבה צעירה ביישנית עם גיטרה על במת פסטיבל הזמר והפזמון, וביצעה את השיר “סליחות", שכתבה לאה גולדברג בשנת 38' (לאהובה או לאביה, הדעות חלוקות). אומנם השיר הגיע בפסטיבל למקום השביעי, אך במצעי הפזמונים הוא זינק למקום הראשון והפך את הזמרת יהודית רביץ לכוכבת. 

“באתי לפסטיבל אנונימית לגמרי, ולמחרת בבוקר אנשים אמרו לי במכולת: ‘שלום, גברת יהודית'", סיפרה רביץ. “השיר יצר שינוי מאוד משמעותי בחיים שלי, בזכותו התחלתי להגשים את המאוויים האומנותיים שהיו לי מגיל צעיר".

אריק סיני / שיר פרידה (1977)

(מילים ולחן: שלמה ארצי)
בשנת 77' הקריירה של שלמה ארצי, אליל נוער לשעבר, הייתה בשפל המדרגה: אלבומיו נכשלו, חברת התקליטים רצתה לסיים עמו את החוזה, והקהל לא בא להופעותיו. יום אחד ניגש אליו בחור מתולתל ומזוקן שבחוצפה שאל אותו: “אתה יכול לכתוב לי שיר?". ארצי, שלא הכיר את הבחור ולא האמין שבשלב זה של הקריירה מישהו רוצה ממנו שיר, אמר לו שהוא בדרך לבריכת גורדון. אם תגיע, הבטיח, אכתוב לך שיר. הבחור, אריק סיני שמו, הגיע ועוד איך הגיע, ו"שיר פרידה", סינגל הבכורה שלו, היה ללהיט הראשון שפרץ לו את הדרך.

מיסטר הרי / אל תשכחי אותנו (1979)

(מילים ולחן: יוסי הרי)
יוסי הרי, הידוע בשם הבמה “מיסטר הרי", הוא מז'אנר “זמרי להיט אחד". הוא כותב ומלחין שירים יותר מ־40 שנה, אך שיר הבכורה שלו “אל תשכחי אותנו", שהוקלט במסגרת פרויקט הכישרונות הצעירים “סולו ראשון" של המפיק סולו יורמן ויצא לאור בדצמבר 79', הוא גם השיר היחיד שעלה לתודעה. 

השיר העפיל לראש מצעד הפזמונים ב־80' והפך את הרי לכוכב לרגע. לימים השיר זכה לעדנה מחודשת כשבוצע בפי יהודה סעדו ב"כוכב נולד".

תיסלם / תנו לי רוק'נרול (1980)

(מילים: יאיר ניצני. לחן: יזהר אשדות)
בשנת 79' כתבו יאיר ניצני ויזהר אשדות, אז טכנאי שידור בגלי צה"ל, שיר לאומן חדש בשם דני בסן, יוצא צוות הווי חיל האוויר. שיר המחאה נגד גל שירי הדיסקו ששטף את העולם, הוקלט באולפן התחנה הצבאית ללא ידיעת מפקדי התחנה והוביל את השלושה להקים הרכב בשם “תיסלם".

ב־80' יצא השיר במסגרת תקליט שדרים, עדיין תחת השם של בסן, והפך ללהיט ענק. עד מהרה הקליטה תיסלם שירים נוספים והוציאה את אלבום הבכורה “רדיו חזק", שהפך אותה לאחת מלהקות הרוק המצליחות בכל הזמנים.

תיסלם (צילום: נאור רהב)
תיסלם (צילום: נאור רהב)

בנזין / חופשי זה לגמרי לבד (1982)

(מילים: יעקב גלעד. לחן: יהודה פוליקר) 
להקת הרוק המצליחה של יהודה פוליקר וחבריו הוציאה ב־1982 את אלבומה הראשון “24 שעות". מתוכו יצא שיר הבכורה “חופשי זה לגמרי לבד", שזכה להצלחה פנומנלית בזכות הרוק הבועט, בווליום גבוה בעברית, נגינת הגיטרה הווירטואוזית של פוליקר והאנרגיות של חברי הלהקה. במקור פוליקר הלחין אותו למילים באנגלית, אך הטקסט בעברית של גלעד הוא שסידר את השיר לאוזן המקומית. 

בנזין (צילום: שעיה סגל)
בנזין (צילום: שעיה סגל)

מאיר בנאי / אביתר (1982)

(מילים ולחן: מאיר בנאי)
ב־1981 זכה מאיר בנאי, אז בן 20, לחשיפה ראשונה בתוכנית הטלוויזיה “זה הזמן", כשהוזמן לבצע שיר שכתב על אביתר, אחיו בן ה־8. לאור התגובות החיוביות, הקליט בנאי את השיר והוציא אותו במימון עצמי בתקליט השדרים הראשון שלו שיצא כעבור שנה. השיר הפך ללהיט ענק ובהמשך אביתר הפך לזמר מצליח בזכות עצמו.

מאיר בנאי (צילום: עדי אבישי)
מאיר בנאי (צילום: עדי אבישי)

כמו צועני / כמו צועני (1985)

(מילים ולחן: עוזי חיטמן) 
בשנת 85' כתב והלחין עוזי חיטמן לקדם־אירוויזיון את השיר “כמו צועני", ופנה לחברו יגאל בשן בבקשה שיבצעו. בשן, שכבר חוה אכזבה בקדם־אירוויזיון, הסכים לבצע אותו בתנאי שחיטמן יצטרף לביצוע, במחשבה שאם תהיה פשלה הם יחלקו בה יחד. את השיר כתב חיטמן לאחר שפגש בכנר יונתן מילר בפסטיבל שירי חנוכה, וחיטמן ובשן החליטו לצרף אותו לביצועו. 
השלישייה, שהוקמה אך ורק בשביל הקדם ונקראה בשם השיר, הגיעה למקום השני וזכתה להצלחה מסחררת. בהמשך הקליטה עוד להיטי ענק, שינתה את שמה ל"הופה היי" וחבריה הפכו לכוכבי ילדים.

ריטה / בגידה (1985)

(מילים: יעל טבת. לחן: רמי קלינשטיין)  
ב־83' גילה המפיק רוני בראון את ריטה ובן זוגה רמי קלינשטיין בהופעה בקריית שמונה. בראון התאהב, לקח את השניים תחת חסותו והחל לעבוד עם ריטה על אלבומה הראשון. מתוכו יצא בנובמבר 85' סינגל הבכורה “בגידה", שחשף את קולה ועוצמתה והפך אותה לכוכבת. כעבור שנתיים הקליטה גרסה לועזית לשיר (“Moment Of Truth") באלבומה הבינלאומי הראשון.

ריטה (צילום: יעקב סער, לע''מ)
ריטה (צילום: יעקב סער, לע''מ)

משינה / אופטיקאי מדופלם (1985)

(מילים ולחן: שלומי ברכה) 
שיר הבכורה של משינה, שיצא לרדיו ביוני 85' בהפקה עצמאית, נקרא במקור “קשיים בחקלאות". הוא נכתב על ידי שלומי ברכה במהלך שירותו הצבאי, לאחר שנתקל בשלט בחלון ראווה עם הכיתוב “אופטיקאי מדופלם". לאחר צאתו לרדיו כבש את המצעדים והביא לפרסומה של הלהקה.

משינה (צילום: ראובן קסטרו)
משינה (צילום: ראובן קסטרו)

מרגלית צנעני / נערי שובה אליי (1986)

(מילים ולחן: דני שושן)
לאחר שעברה מסלול ארוך שכלל השתתפות במחזמר “שיער", הופעה בלהקת חתונות והתנסות בשלל סגנונות מוזיקליים - הקליטה מרגלית צנעני, מרגול, אז בת 36, את שירה הראשון “נערי שובה אליי". השיר, במקצב חפלה ים־תיכונית, בוצע בבכורה בתוכנית הטלוויזיה “סיבה למסיבה" והפך ללהיט של מרגול, המלווה אותה עד היום.

מרגלית צנעני (צילום: ראובן קסטרו)
מרגלית צנעני (צילום: ראובן קסטרו)

אלי לוזון / איזו מדינה (1987)

(מילים: יוני רועה. לחן: אלי לוזון) 
את שיר המחאה שהזניק את הקריירה של אלי לוזון, הוא כתב עם חברו יוני רועה על מפית בבית קפה בכיכר אתרים בתל אביב. כשלוזון פנה להקליט את השיר, המפיקים אמרו לו שהשיר נועז מדי כי הוא מותח ביקורת חריפה נגד הממשלה. “הייתי אנונימי, אז לא חשבתי שיש לי מה להפסיד", אומר לוזון. “האופציה היחידה היא לטפס, ואם זה לא יצליח? לא נורא. זה שיר ראשון שלי. ביום הראשון שהשמיעו את השיר ברדיו, התקיימה ההלוויה של זהר ארגוב ז"ל, והשיר תפס כאש בשדה קוצים. גם היום הוא עדיין רלוונטי ואקטואלי".

אלי לוזון (צילום: שלומי בוצ'צ'ו)
אלי לוזון (צילום: שלומי בוצ'צ'ו)

שירים ראשונים: לקריאת חלק ב' של הפרויקט