נתון מדהים מתלווה לזמר לידור יוספי. לפיו מאז שהוציא את אלבום הבכורה שלו “ראש בראש” ב־97’ הוא הוציא שבעה אלבומים נוספים תוך עשור בעוד שמאז 2008, היינו 15 שנה, לא הוציא אלבום נוסף. מה קרה לנסיך הזמר הים־תיכוני, שבראשית דרכו נחשב למתחרה של איל גולן, מי שהוציא חודשים לפניו את אלבום הבכורה שלו?
איפה הם היום: זה מה שעושה היום כתבת הערוץ הראשון לשעבר, יעל עינב
ציפי זרנקין חוגגת 70: “משמח אותי שלשם שלי מתלווה תג של איכות"
“היו לכך סיבות אישיות”, הוא מפענח את התעלומה. “בתקופה הזאת התחתנתי בנישואי פרק ב’ עם תהילה, עפולאית צעירה, והבאנו לעולם את בתנו, הדרה, כיום בת 11 וחצי. כך בניתי את עצמי מחדש לאחר אובדן ילדי מנישואיי הקודמים תוך חיפוש אחר מרגוע לנפש. במקביל אף פעם לא עזבתי את המוזיקה, רק התרחקתי מהפרסום ומהכותרות. באשר לאלבומים, אני סוף־סוף עובד על אלבום חדש ואם כך אממש את הייעוד שלי כזמר, אני בוטח בהשם שההצלחה תחזור”.
“בהשם”, אומר יוספי, 49, ששמירת המצוות שלו איננה מותנית בכיפה על ראשו. “יותר משחזרתי בתשובה, שבתי למקורות כמי שבא ממשפחה תימנית מראש העין, בן לחזן בבית הכנסת, שגם אם רצה שאלך לפייטנות, תמיד נתן לי להגשים את עצמי בכיוון של מוזיקה, שמבחינתי היא דרך חיים”.
במה זה התבטא?
“בין השאר זה התבטא בכך שהייתי בורח לא פעם מבית הספר ולאחר שאמי הייתה יוצאת לעבודה, הייתי מתגנב הביתה כדי לנגן באורגן שקנו לי בגיל 12. זה התבטא גם בלימודי שירה, משחק ותנועה בסטודיו בפתח תקוה של מירון מינסטר ועופר שפריר לצד לימודים במגמת אלקטרוניקה בתיכון המקיף בראש העין. הם גם הבטיחו לי שיגייסו אותי ללהקה צבאית, אבל החמצתי אותה בגלל הצעה מפתה לנסוע ללונדון”.
לפני שהתפרסם כזמר, הוא, אח בכור לשלוש אחיות, ליווה זמרים אחרים וגם כתב להם שירים, שעליהם חתם בשמו המקורי דורון יוסף. היה זה המפיק יוסי בן־דוד שבהבלחה של רגע העניק לו את שם הבמה לידור יוספי והוא אימץ אותו כשמו הרשמי. “השם החדש מסחרי יותר”, טען המפיק.
בגיל 20 וחצי הוא מצא את עצמו מתחת לחופה לאחר ששמע שחברתו דאז בהריון. בנם, שליו, התגלה כבעל חוש מוזיקלי והיה שר עם אביו את שיריו, שנכללו באלבום הבכורה שלו שיצא במאי 97’. באותה שנה נספה בנו בדליקה שפרצה בביתם והוא אך בן 3.
כשנספה, הוריו כבר חיו בנפרד ויוספי גר אצל הוריו. בערב ניגש כאילו מתוך צו פנימי אל ילדו האהוב. “שעתיים ביליתי איתו לפני יציאה להופעה”, הוא משחזר. “הפעם, יותר מתמיד, שליו לא היה מוכן שאעזוב אותו וגם ההבטחה שמהכסף שאביא מההופעה אקנה לו אופנוע צעצוע, לא עזרה. הוא החזיק בי ולא נתן לי לזוז סנטימטר. ‘אבא, אם תלך, לא תחזור’, אמר בבכי. זה קרע אותי. עד היום אני מתייסר על שלא חזרתי הביתה, מה שאולי היה מונע את האסון”.
זה קרה למחרת לפני הצהריים. כשרעייתו הייתה במקלחת, בנו הפעוט השתעשע במצית והעלה באש את עצמו ואת הדירה הקטנה בראש העין. כשיוספי הובהל לשם, כבר לא היה מה להציל. “אז למדתי עד כמה החיים גדולים עלינו”, הוא מעיר. “בגילי דאז כאילו הייתי ילד. כשבני גילי היו מבלים, הייתי הולך לבית העלמין, להיות קרוב לבן שנלקח ממני. הייתי יוצא משם עם בלק־אאוט, לא רוצה לראות כלום. חייתי אז בעולם שבו לא היה לי בשביל מה לקום ובו בזמן נאלצתי להמשיך לחייך לקהל שבידרתי אותו בהופעות”.
“הרגשתי מחויבות לקהל”, הוא מעיד. “זה מה שהחזיק אותי בתקופה הקשה. חודש אחרי האסון הייתי אמור לתת לא פחות מתשע הופעות ביום העצמאות. כשיוסי בן־דוד שאל אם לוותר עליהן, התעקשתי. ידעתי שזה מה שנשאר לי בחיים. יום לאחר השלושים עליתי לבמה, כשבקהל הוריי עם דמעות בעיניים. רק מהכוח שקיבלתי מבורא עולם יכולתי אז להופיע”.
תוך חודשים, כבר ב־98’, הופיע “ילד, אתה עולם”, אלבומו השני, שנקרא כשם שיר הנושא שבו. אם היו שחשבו שהשיר שהפך ללהיט נכתב על בנו, חשוב ליוספי להעמיד דברים על דיוקם: “מחבר השיר, מיקי מדר, כתב למעשה את השיר לבנו, ואחרי שקרה לי מה שקרה, ביקשתי ממיקי שייתן לי לבצע אותו עם שינויים מסוימים”.
"מצאתי את מקומי"
במהלך הקריירה שלו ביצע יוספי דואטים עם כמה מעמיתיו, ביניהם יואב יצחק, חיים משה, נתי לוי, חיים צינוביץ’ ועופר לוי. בשנת 2000 הוא הפתיע בדואט “שני עולמות ביחד”, שאותו שר עם מיכל אמדורסקי. “הרעיון היה לחבר בין הזמר הים־תיכוני ובין הזמר הישראלי הכללי”, הוא מסביר.
בעקבות תהילה, רעייתו הנוכחית, התמקם יוספי בעפולה, עירה. “זאת לא עיר של זמרים, אבל הרבה זמרים עוברים דרכה בדרך להופעות בצפון”, הוא אומר. “מצאתי את מקומי בשקט שבה, אבל לא אמרתי את המילה האחרונה לגבי אפשרות שאחזור למרכז”.
“היהדות היא בשבילי הכל”, אמר לא פעם יוספי, שתוך חודשים מהאסון התגרש מאשתו הראשונה. לדבריו, גם אם לא חזר בתשובה על מלא, התחזק באמונתו ו”זה מה שמחזיק אותי מתוך אמונה שיש העולם הבא”.
“כוס ישועות”, כך נקרא שיר הקאמבק שלו, שאותו חיבר עם גלעד (גילי) מסמי, מחבר הלהיט “בלבלי אותו” וחברו מראש העין, שחזר בתשובה; שיר שיש בו כדי לרמוז על כיוון האלבום שבדרך, אפוף ההודיה לבורא עולם למרות הטרגדיה הקשה שחווה.
לבסוף, כמי שהושווה בשנות ה־90 לאיל גולן, האם אחרי ככלות הכל אתה מרגיש החמצה מסוימת?
“אומנם אני מרגיש איזה פספוס. לא אגיד שלא, אבל לא נראה לי שהפספוס הזה אמור למנוע ממני לפרוץ מחדש ואני, כמי שנשאר אותו לידור יוספי, מאמין בקהל שיקבל אותי כמו אז”.