תופתעו לשמוע איפה נמצא היום יובל דור, שהיה הרבע היצירתי בהרכב “הכל עובר חביבי”. כשיצא באחרונה האלבום הכפול - והמוערך - “אמנים מצדיעים לשושנה דמארי במלאת עשור למותה”, צץ לפתע דור, שזה מכבר זז מיוזמתו ממרכז העניינים בחדשות הבידור, בדואט בלתי צפוי עם רוני גינוסר הצעירה בשיר “מול הר סיני”, מלהיטי העבר של דמארי.

“זאת רק התחלה של שיתוף הפעולה בינינו”, הוא מעיד בראיון בתחנה הנוכחית בחייו, במושב אומץ השלו בעמק חפר. “כששמעתי לראשונה את רוני ב’כוכב נולד’, התרשמתי מאוד מהתום שבשירתה. כעבור זמן נכחתי במופע שירי סשה ארגוב שהיא הגישה עם גון הלוי. היא מצאה חן בעיני עד כדי כך שאמרתי לפזית, בת זוגי, שלזמרת הזאת הייתי רוצה לכתוב שיר”.

משיר אחד שכתב לה הם הגיעו למופע “נשמת הארץ”, שהם מריצים בדרך לאלבום משותף תוך כדי דילוג על פער הגילים ביניהם: גינוסר בת 29 והוא בן 66. “ברוני יש משהו בוגר מכפי גילה, והתקשורת שלי איתה יוצאת מן הכלל, מה גם שהיא שרה המון קלאסיקה ישראלית”, אומר דור.


כשאהוד מנור רתח

דור נולד בחולון. אמו עסקה בחינוך ובתיאטרון וגם ניגנה בפסנתר בעוד אביו היה דוקטור לגנטיקה ופסנתרן חובב. “גדלתי על מוזיקה קלאסית - וגם על הביטלס”, מציין דור. “את הנגינה בגיטרה למדתי מאחי, גיל דור (בן זוגה של אחינועם ניני לצמד המוזיקלי של השניים), הצעיר ממני בשנתיים”.

תחילה ציפו במשפחתו שיצא ממנו רובינשטיין חדש. המורה שלו לפסנתר בחולון, אריה ורדי, הוא כיום פסנתרן ומנצח נודע. “מבחינתי, אריה היה מורה נפלא. הייתי מגיע אליו באופניים”, מספר דור. “אף שהוא החמיא לי, בתיכון נטשתי את הפסנתר לגמרי ורק כשהתחלתי להלחין בתקופת ‘חביבי’, חזרתי אליו לאט-לאט”.

דור התגייס לחיל התותחנים לאחר שהתחיל את לימודי המתמטיקה באוניברסיטה: “אמא שלי, שכנראה לא הייתה להוטה שהבן שלה יהיה פייטר, שכנעה אותי ואמרה שאם שיחקתי בהצגות בית הספר, שרתי וניגנתי - אולי כדאי שאבחן ללהקה צבאית”.

בלהקת התותחנים, שבתוכניתה “לה בומבה” ביצעה יהודית שוורץ את הלהיט הגדול “פרחים בקנה”, פגש דור את קיקי רוטשטיין ואת עמי מנדלמן, ובעודם במדים הם הקימו את שלישיית “אף אוזן גרון”. האם הרגישו שהם בפתחה של שותפות לטווח ארוך? “לא חשבנו כל כך רחוק, אבל מצאנו חוטים מוזיקליים שקישרו בינינו”, אומר דור. “שלושתנו אהבנו לשיר בהרמוניה. לאף אחד מאיתנו לא הייתה אמביציה להופיע בסולן”.

הלהיט בה”א הידיעה של השלישייה היה “שלא ייגמר לי הלילה”. דור אינו יודע דבר על מחבר המילים של השיר, יהודה שביט, אבל את המלחין שלו כולם מכירים. “כבר אז הערצתי את מתי כספי”, טוען דור. בשובם מהדרכה במחנה קיץ בארצות הברית, גילו שבמקביל להם מסר את השיר גם לשלישיית “הנשמות הטהורות”. הביצוע שלה תפס יותר.

בפסטיבל הזמר והפזמון של 1973 קרה משהו חד-פעמי. דור ושני עמיתיו להרכב “אף אוזן גרון” גויסו להשתתף בביצוע לא פחות מארבעה שירים בפסטיבל אחד. הם הצטרפו עם “בנות חוה” (נגה אשד, תמי אשל ועידית חיים) לשלמה ארצי בביצוע “שיר בבוקר ובבוקר” ולגידי גוב בביצוע “יעלה ויבוא”; עם בנות “שוקולד מנטה מסטיק” הם שרו את “נצח ישראל לא ישקר” במקום רותי נבון, שנפצעה בתאונת דרכים - ועם יוצאי להקת הנח”ל ירדנה ארזי, חנן יובל ואפרים שמיר, הם ביצעו את הקלאסיקה “ליל חניה”. “כשמחינו על כך שלא ניתן לנו לבצע שם שיר משלנו, פיתו אותנו שבארבעת השירים תהיה לנו נוכחות גדולה”, מספר דור. “כשהמנחה, רבקה’לה מיכאלי, הכריזה עלינו שוב ושוב, הקהל צחק. אני ניחמתי את עצמי שזה משהו זמני במקביל ללימודי הפסיכולוגיה שלי באוניברסיטת בר-אילן”.

שנה לאחר הפסטיבל ההוא, "פוצו" דור ועמיתיו. השיר שביצעו בפסטיבל שירי הילדים, "שרה שרה שיר שמח", מאת אבינעם קורן ויאיר מילר (ש”אותם אז בכלל לא פגשנו”), זכה במקום הראשון.

כעת אנחנו מגיעים לחיבור הגורלי עם שלומית אהרון.

"אכן, כך קרה. כל מיני מפיקים גילו עניין בהרכב שלנו, כולל בני אמדורסקי, ואז התגלגלנו ב-1975 לאמנון ברנזון, שהציע לנו לחבור למיכל טל במופע המשך ל’השטן ואשת האיכר’, המופע שבו היא שרה כמה שנים קודם לכן את ‘ליושינקה’. היו לנו פגישה או שתיים עם מיכל, ואיכשהו זה לא נדבק. אז אמנון שאל אם נהיה מוכנים לנסות את שלומית (אהרון), שהופיעה אצלו בהצגת הילדים ‘אני פשוש’".

התאמה קולית מופלאה, שלומית אהרון. צילום: אסף קליגרהתאמה קולית מופלאה, שלומית אהרון. צילום: אסף קליגר

ואתם יצאתם מגדרכם?
"עדיין לא. הערכנו את שלומית כזמרת טובה, ששרה שירים כמו ‘יש לי אהוב בסיירת חרוב’ ו’הימים האחרים’, אבל בסגנון מאוד ישראלי, בעוד אנחנו חתרנו למשהו בסגנון אמריקאי. בכל זאת, הסכמנו להיפגש איתה, לראות אם יש התאמה. וכבר במפגש הראשון - איתה ועם המנהל המוזיקלי אלדד שרים - התגלתה התאמה קולית מופלאה בינינו".

"קשה לי להאמין שההרכב המצליח מאוד ‘הכל עובר חביבי’ היה קם אלמלא המעוף, החזון והלהט של אמנון ברנזון, שהאמין בשילוב בינינו ודחף אותו קדימה”, אומר דור. הוא גם מגלה שהבמאי המקורי שלהם היה נדב לויתן המנוח, שביים את “השטן ואשת האיכר”, "כאשר רצינו לשיר שירים כמו אלה ששרו ‘הפלאטרס’, ואיתם הצלחנו בהופעות ‘אף אוזן גרון’".

ברנזון הביא להרכב את צדי צרפתי כבמאי ואת אהוד מנור ככותב - והנס של “הכל עובר חביבי” קרם עור וגידים. “משהו שהיה בנו התאים לחזון שהיה לצדי", מציין דור. "שם ההרכב שלנו, ‘הכל עובר חביבי’, נלקח מתוך שורה מ’חביבי’, מלהיטי שנות ה־40. כמי שלא למדו בשום בית ספר למשחק, צדי היה למעשה בית הספר שלנו".

בתוך כמה זמן מהחיבור עם שלומית הגעתם שניכם לחופה?

"בתוך שנתיים. בהתחלה לי הייתה חברה אחרת ולה חבר אחר. באותו זמן לא היה שום קשר רומנטי בינינו. בנסיעות להופעות היינו יושבים בספסל האחורי של הוואן ומנהלים שיחות רוחניקיות כאלה, זה הכל. היינו רק ידידים טובים. אבל כששנינו נפרדנו מבני הזוג שלנו, השתנה משהו באנרגיה. כנראה מישהו מלמעלה יצר את החיבור בינינו, בפרט שאיזושהי מופנמות קישרה אותנו”.

הם היו נשואים 23 שנה עד שהגיעו למדרגות הרבנות. “זה היה בלתי נמנע”, סבור דור. “בהיותנו מסביב לשעון יחד, זה הביא לפירוד בינינו; כל אחד מאיתנו פנה לכיוון אחר. ילדינו עוסקים באמנות. טליה היא שחקנית ודניאל מתופף”.

"הללויה" היה הפספוס הגדול שלכם.

"אכן כך. לקראת פסטיבל הזמר 1978 באנו לקובי אשרת וביקשנו שילחין שיר בסגנון ‘מנהטן טרנספר’, להקה שאהבנו את ההרמוניה שלה. כך נוצר ‘הללויה’ עם המילים של שמרית אור. מהרגע הראשון היה ברור שמדובר בשיר גדול, אבל השיר לא התקבל לפסטיבל. במקביל השמיעה לנו נורית הירש את ‘אבניבי’ ובכלל לא התחברנו לשיר הזה.

"כשיזהר כהן זכה עם השיר באירוויזיון, לא אכלנו את עצמנו. לא כן לגבי ‘הללויה’, שהתקבל לפסטיבל הבא. בינתיים שלומית התחשמלה בהופעה שלנו בחיפה וכבר ראיתי אותה הולכת מאיתנו. בעקבות אותה טראומה בניגוד לנו, הבנים, היא לא רצתה את ‘הללויה’. ויכוח מר ונוקב שפרץ בינינו לא שינה את דעתה. כבעלה מצאתי את עצמי בין הפטיש ובין הסדן. כל ניסיונות השכנוע מצד גורמים שונים היו לשווא".

"קובי אשרת מצא את עצמו בצרות”, מוסיף דור. “הפסטיבל התקרב, ולא היה לו מבצע לשיר. אז הציעו לו המארגנים את גלי עטרי, וכל השאר היסטוריה -ואילו אנחנו הרגשנו שהחמצנו הזדמנות להגיע לקריירה בינלאומית. מצחיק או עצוב הוא הדבר שאת ‘הללויה’ שרנו הרבה בהופעות שלנו בקהילות היהודיות בחוץ לארץ".

ב-1981, בהיות שלומית בהריון, היא זכתה איתכם בקדם בשיר “הלילה” ויצאה איתכם לאירוויזיון בדבלין.

"זה היה לאחר ששרנו את ‘עודני ילד’, השיר של עדנה פלג ונמרוד טנא, שזכה בפסטיבל הילדים. אריה סבן פגש אותנו שם ואמר שיש לו כמה מנגינות עם פלייבקים שמסר לו שוקי לוי, מלחין ישראלי הפועל בחו”ל. את המנגינה של ‘הלילה’ העברנו לאהוד מנור, שאז ישב בלונדון. עליה הוא כתב שיר שלו קרא ‘זו אהבה’. כששרנו את זה, זה נשמע לנו כמו זוועה. החלטנו לוותר על המילים שלו, ובלילה אחד שלומית ואני כתבנו את מילות ‘הלילה’. כשאהוד שמע על כך, הוא רתח עלינו בטלפון כפי שלא נהג מעולם. את השיר הזה, לפחות, שלומית לא דחתה. באירוויזיון דורגנו במקום השביעי".

איך כתבת עם נעמי שמר את “התחדשות אחרת”?

"ב’חביבי’ שרנו לא מעט משיריה של נעמי, ובהם ‘החגיגה נגמרת’ ו’האורח’. כשהיא שמעה שירים שהלחנתי כמו ‘תלווי אותי’ (למילותיה של רחל שפירא), היא עודדה אותי ליצור ואף עזרה לי בכך לא פעם. יום אחד היא הפתיעה אותי כשסיפרה שכתבה לעפרה חזה את השיר ‘התחדשות’, והיא לא אוהבת את הלחן של עצמה. נעמי שאלה אם אהיה מוכן לכתוב לחן אחר. מחמאה גדולה יותר לא יכולתי לבקש לעצמי. להקת הנח"ל ביצעה שיר של שנינו".

התנסות בסיינטולוגיה

בשלהי שנות ה-80 היה דור לזמן קצר כוכב מחזות זמר והופיע עם שלומית בזה אחר זה ב”עלובי החיים” וב”אחים בדם”. “זה די פגע בפעילות של ‘חביבי’ והאיץ את פירוק הלהקה שלנו”, הוא מודה. “מלחמת המפרץ קטעה את המרוץ של ‘אחים בדם’. שוב לא הופעתי במחזות זמר ומצאתי את עצמי מדבב בסדרות טלוויזיה ובסרטים”.

ב-1992, עשור לאחר ההתנסות הקצרה ומייצרת הכותרות שלו ושל שלומית בסיינטולוגיה (“זה לא היה תחת הכנפיים של הארגון הבינלאומי ובכלל לא היה מה שזה היום”), החל דור בהופעות ה”רוחניקיות” שלו. הכיצד? “במעין משבר גיל ה-40 תהיתי מה אני עושה עם עצמי מלבד בידור ומוזיקה. אז יצאתי לארצות הברית כדי ללמוד לתואר שני בתרפיה בשילוב אמנויות, מה שהוליך אותי כאן למופעים ששילבו הרצאות ומוזיקה, וקראתי להם ‘תקשורת מקרבת’. בכך משתלבת בת הזוג הנוכחית שלי, פזית, שבאה מתחום החינוך”.

ובאשר ל"חביבי"?

"כאן לא אמרתי את המילה האחרונה. לאחר מופעי האיחוד שלנו, יצאתי לי לפסק זמן ארוך מהלהקה כדי להתמסר לענייני, והם מופיעים עם זמר אחר (משה סימן טוב – יב”א). אולי בעתיד נחזור להרכב המקורי".

כאמור, דור חי כיום במושב אומץ, שבו “אני סוגר מעגל במקום שמאפשר לי להיות יצירתי”.

מילה אחרונה על הפזמונים של היום?

"היום יש הרבה כישרונות חדשים, אבל אם העיקר הוא העטיפה, משהו מהעומק המוזיקלי הולך לאיבוד. ספק רב אם משהו ממה שמייצרים כעת יישאר בעתיד".