כבר בראשית הקריירה שלו, לפני כ־20 שנה, הושווה אייל גולן לזוהר ארגוב ואף הוכתר כיורשו. מאז עברו שנים רבות, ועכשיו גולן סוגר מעגל עם אלבום מחווה לארגוב, "נכון לתמיד", בו הוא מחדש את שיריו של ארגוב. אבל לא רק מחדש. באלבום, גולן מחזיר לחיים את ארגוב ומבצע איתו את להיטיו הגדולים בדואט.

האלבום אומנם הוקלט כמחווה יצירתית לציון 30 שנה למותו הטרגי של המלך, אבל מה שאמור היה להיות יוזמה מבורכת, הפתיע לרעה. הביצועים של גולן, בעיבודים מחודשים של יעקב למאי, טכניים, משעממים וחסרי נשמה.

הקולות של השניים לא לגמרי משתלבים: מכיוון שאת קולו של ארגוב אי אפשר לשנות, גולן היה צריך לדייק יותר את קולו ולהתאימו לדואט.

נקודה נוספת שנזקפת לרעת האלבום היא העובדה הפשוטה שמרבית השירים בו, בהם "ים של דמעות", "בלילה", "נכון להיום", "עד מתי אלוהיי" ו"להיות אדם", כבר זכו לאינספור קאברים, לעתים מצוינים, על ידי מיטב האמנים, כולל גולן עצמו. כך שבמרבית המקרים הקאברים של גולן, גם אם הם דואטים עם המבצע המקורי, כבר לא מצליחים לייצר עניין חדש. למעשה, צריך לומר שלמרות שעל פניו היוזמה נשמעת מקורית, האלבום לא מספק למאזינים כמעט ושום חידוש.

למרות ההערכה הגדולה לגולן כזמר, שאני אף נמנה עם מעריציו, התוצאה המאולצת של המחווה המבורכת נשמעת כאלבום קאברים חסר חשיבות במקרה הטוב וכגימיק במקרה הרע. כך או כך, האלבום לגמרי חוטא למטרה.