כבר יותר מ־20 שנה שהיוצרת והזמרת יעל קראוס תופסת פינה בסצינת המוזיקה המקומית וזוקפת לעצמה, בזו אחר זו, השתתפות בפרויקטים מוזיקליים שונים ומגוונים - החל מהרכבים שבהם הייתה שותפה לאורך השנים ("פרווה חמה", "מטבוחה", "פאנקפלה", "נערות הליווי"), ועד שיתופי פעולה עם אסף אמדורסקי, עברי לידר, להקת "אינפקציה", יוני בלוך ועוד.
"אני אוהבת לעבוד עם אנשים ולשתף פעולה בשלל סגנונות מוזיקליים", מעידה קראוס. "זה מאתגר אותי בכל פעם מחדש ואני לוקחת חלק פעיל, הן בתכנים והן בהפקות המוזיקליות, בכל פרויקט, וטוב לי במקום הזה".
במשך שנים רבות מנהלת קראוס את חייה על הקו ישראל־ארצות הברית, ולאחרונה חזרה לישראל אחרי שהות בת חמש שנים שם - שלטענתה פתחה לה את הראש מבחינה יצירתית. "כשאתה בחו"ל אתה שומע מוזיקה אחרת", היא אומרת. "אנשים שיוצרים מוזיקה ממקום אחר. אחד שר לבד ואף אחד לא שומע אותו; אחד שר בשביל המונים; אחת שרה מכוער, אבל נורא מרגש; אחד שר בקצב שאני לא מבינה. תמיד נסחפתי ללימודים שונים: למדתי בארצות הברית מוזיקה קלאסית מודרנית, מוזיקה בולגרית, מוזיקה ברזילאית, ג'אז ועוד".
ב־2010 החליטה קראוס להקדיש זמן לטיפוח קריירת סולו ושחררה אלבום בכורה, "בוטיק", שלמעט שיר אחד בעברית, כל שיריו היו באנגלית. "במשך הרבה שנים שרתי בעיקר באנגלית, כי זה בא לי בטבעיות", היא אומרת. "התחברתי לשפה ונמשכתי לזה. רק לאחרונה, עם חזרתי לישראל, החלטתי להתאמץ ולהתאים עצמי גם לשפה העברית. אלבום הסולו החדש שלי יהיה כולו בעברית".
"חד־משמעית כן. במופע הזה של 'החלונות הגבוהים', אני מראה ומשמרת את הצד הטוב בגנים המוזיקליים המשפחתיים שלי, ומציגה את הדברים החיוביים ששמוליק עשה".