עצב בעולם התרבות הישראלי: שחקן התיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה יוסי גרבר הלך היום (שישי) לעולמו והוא בן 82. גרבר אושפז באמצע השבוע בבית החולים "אסף הרופא" במצב קשה מאוד לאחר שלקה באירוע מוחי חריף. מהמרכז הרפואי נמסר: "אנו מודיעים בצער רב על פטירתו של השחקן המוכשר יוסי גרבר ומשתתפים בצער המשפחה". ביום ראשון יוצב ארונו של גרבר, שהיה מאבני היסוד של התאטרון הישראלי, על בימת הקאמרי בתל אביב. 

גרבר פונה כבר ביום שלישי לבית החולים איכילוב, הוא עבר צנתור וקיבל טיפול בתרופה ממיסת קרישי דם. הטיפול לא צלח, וגרבר הועבר, כאמור, ל"אסף הרופא", שם ישנה יחידת צנתורי מוח המטפלת במקרים ייחודיים מסוג זה. הוא היה במשך מספר ימים מורדם ומונשם ביחידה לטיפול נמרץ, עד שכאמור נקבע מותו.

לפני יותר משנתיים, בראיון למעריב לרגל הגיעו לגבורות, חזר גרבר עבור מעריב אל תחנות חייו

קריירת המשחק העשירה של גרבר החלה עוד בהיותו ילד, כששיחק בתאטרון הילדים "במתנו" והשתתף בתסכיתי רדיו בקול ישראל. במלך שירותו הצבאי בחיל המודיעין, למד משחק אצל ניסן נתיב.

לאחר שחרורו מהצבא, בשנת 1953, הצטרף יוסי גרבר לתאטרון הקאמרי. לאחר מכן עבר לשחק בתאטראות "הבימה", "האהל" ו"המטאטא", אך פוטר מכולם. בעקבות אי הצלחתו להשתלב בתאטרון הישראלי, נסע גרבר לאנגליה ללמוד משחק באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה בלונדון, שם עבד כקריין במחלקה העברית של ה-BBC. 

הדייל מאל על שחזר לשחק בדרום אפריקה

לאחר שסיים את לימודיו בהצטיינות, חזר לארץ ושיחק במשך כשנה בקאמרי, עד שפוטר בעקבות מרד שחקנים כנגד יוסף מילוא. בעקבות פיטוריו מן הקאמרי, עבד במשך כארבע שנים כדייל אוויר בחברת התעופה "אל על". כששמע על כך מנהל מנהל האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה, הוא כעס מאוד שגרבר לא משחק, והוא סידר לו פגישה עם במאי תאטרון אנגלי בדרום אפריקה, ובעקבות כך עזב את אל-על ושיחק בתאטרון האנגלי של דרום אפריקה במשך שנתיים. 

שחקן השנה. יוסי גרבר ב"מר גרין". צילום: יח"צשחקן השנה. יוסי גרבר ב"מר גרין". צילום: יח"צ


בשנת 1964 חזר לישראל וקיבל תפקידים מרכזיים בתאטרון חיפה. ב-1965 שיחק שוב במשך שנה בקאמרי ומשם עבר לתאטרון גיורא גודיק, שם גילם את המלך בהצגה "המלך ואני" (התחיל לגלם תפקיד זה בתור מחליף של אריק לביא) וגילם את ד"ר קארסקו בהצגה "איש לאמנשה". ב-1967 שיחק במשך שנה בתאטרון חיפה, ובשנת 1968 חזר לקאמרי. ב-1973 לקח חופשה והקים יחד עם אריק סמית את תיאטרון הבובות "בובות העץ של אריק", והשניים נסעו עם התיאטרון לדרום אפריקה למשך שנה. מאז חזר לקאמרי ושם הוא שיחק עד הרגע האחרון.

למרות שהוא מזוהה עם התיאטרון הקאמרי, גרבר השתתף בהצגות של תיאטראות נוספים. בין היתר שיחק בתיאטרון האהל בהצגה "בפרברי ניו יורק" מאת אלמר רייס שביים משה הלוי. וגילם את התפקיד הראשי בהצגה "טופז" מאת מרסל פניול שביים ניסן נתיב. בתיאטרון הבימה שיחק בהצגה "המלך ליר" מאת שייקספיר.

בתיאטרון חיפה גילם את אוברון בהצגה "חלום ליל קיץ" מאת שייקספיר שביים יוסף מילוא, ושיחק בהצגה "פרנק החמישי" מאת פרידריך דירנמאט. ב-1965 גילם את דונלד מקלרן בהצגה "ערב מאושר בפארק אווניו" מאת יגאל מוסינזון ופיטר דאנוויר שביים דוד לוין. ב-1967 גילם את האל, התפקיד הראשי בהצגה "המצוד המלכותי של השמש" מאת פיטר שאפר שביים פירס האגארט; וגילם את התפקיד הראשי בהצגה "חכמים הזהרו בטפשותכם" מאת ניקולאי אוסטרובסקי שביים יוסי יזרעאלי.


בתיאטרון גיורא גודיק גילם את המלך בהצגה "המלך ואני" (התחיל לגלם תפקיד זה בתור מחליף של אריק לביא) ואת ד"ר קארסקו בהצגה "איש למנשה" - מחזמר על פי ספרו של מיגל דה סרוואנטס "דון קישוט".

ב-1997 שיחק במחזמר "פינוקיו" שכתב פיני עדן (ע"פ קרלו קולודי) וביימה דניאלה מיכאלי. הפקה זו הועלתה בהפקה פרטית בבית החייל בתל אביב. וב-1998 גילם את ג'ק סמית במחזמר "חסמבה" שכתבו בן ואסף לוין (על פי סדרת ספרי חסמבה מאת יגאל מוסינזון) שגם ביים, שעלה בהיכל התרבות תל אביב בהפקת טבת סרטים, טורנר, וטדי הפקות.

ב-1965 גילם בתיאטרון הקאמרי את פרופסור טלר בהצגה "פרשת אופנהיימר" וגילם את גולדברג בהצגה "מסיבת יום הולדת" מאת הרולד פינטר שביים לאונרד שך. ב-1970 שיחק ברביו הסאטירי "מלכת אמבטיה" מאת חנוך לוין שביים דוד לוין.

ב-1982 שיחק בהצגה "טוב" מאת ססיל פיליפ טיילור שביים אילן רונן. ב-1984 שיחק בהצגה "שקרים" מאת יו וויטמור שביים אילן רונן. ב-1985 שיחק בהצגה "קידוש" שכתב וביים שמואל הספרי. ב-1986 שיחק בהצגה "יאקיש ופופצ'ה" שכתב וביים חנוך לוין. ב-1988 שיחק בהצגה "נוצות" שכתב וביים שמואל הספרי (על פי ספרו של חיים באר). ב-1989 שיחק בהצגה "אחרי החגים" שכתב שמואל הספרי (ע"פ ספר בעל אותו שם מאת יהושע קנז) וביים אהרון אלמוג.

ב-1990 שיחק בהצגה "הכיסאות" מאת אז'ן יונסקו‎ שביימה רנה ירושלמי, ובהצגה "ראש משוגע" שעיבד וביים דן רונן. ב-1992 שיחק בהצגה "מפעל חייו" שכתבה שולמית לפיד וביים אורי פסטר. ב-1993 שיחק בהצגה "מלאכים באמריקה" שכתב טוני קושנר וביים שמואל הספרי. ב-1993 שיחק בהצגה "מבקר המדינה" שכתב אילן חצור (ע"פ רביזור מאת גוגול) שביים אילן רונן. ב-1994 גילם את שיילוק בהצגה "הסוחר מוונציה" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן. ב-1995 גילם את הרפגון בהצגה "הקמצן" מאת מולייר שביים גאבור ז'אמבקי, ושיחק בהצגה "פולארד" מאת מוטי לרנר שביים אילן רונן. ב-1996 שיחק בהצגה "תיקון חצות" שכתבו אמנון לוי ורמי דנון שגם ביים. ב-1997 שיחק בהצגה "אדון וולף" שכתב הלל מיטלפונקט (על פי "וולפונה" מאת בן ג'ונסון וביים אילן רונן. ב-1999 שיחק בהצגה "המפקח" מאת ג'ון בוינטון פריסטלי שעיבד וביים שמואל הספרי.

יוסי גרבר בהצגה "אופרה בגרוש" בתיאטרון הקאמרי. צילום: דניאל קמינסקייוסי גרבר בהצגה "אופרה בגרוש" בתיאטרון הקאמרי. צילום: דניאל קמינסקי

ב-2001 החל לגלם במשך שש שנים את מר גרין בהצגה "מר גרין" מאת ג'ף ברון בבימויו של אלון אופיר שנבחרה להצגת השנה לשנת 2001 בטקס פרס התיאטרון הישראלי. על משחקו בהצגה זו זכה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקן השנה. ב-2003 שיחק בהצגה "האישה בשחור" שכתבו סטיבן מאלאטראט וסוזן היל וביים ארתור קוגן. ב-2004 שיחק בהצגה "הצמה של אבא" שכתבו אמנון לוי ורמי דנון שגם ביים. ב-2005 שיחק בהצגת היחיד "לנסקי" שכתבו ריצ'רד קרוולין וג'ון בולוניה וביים יואל זילברג. ב-2006 שיחק בהצגה "הבן הטוב" שכתבו יוסי מלמן ורמי דנון שגם ביים, ובהצגה "אנטיגונה" מאת סופוקלס שעיבד וביים חנן שניר בשיתוף עם תיאטרון הבימה. ב-2007 שיחק בהצגה "היה או לא היה" מאת עדנה מזי"א שביים עמרי ניצן. ב-2009 גילם את מורי בהצגה "ימי שלישי עם מורי" מאת ג'פרי הטשר ומיטש אלבום שביים משה נאור, וגילם את אליק בהצגה "משפחה חמה" מאת ענת גוב שביימה עדנה מזי"א.

ב-2010 גילם את דב בר בהצגה "מכולת" שכתב וביים הלל מיטלפונקט בשיתוף תיאטרון בית ליסין. ב-2012 גילם את שיחק בהצגה "ריצ'רד השני" ובהצגה "ריצ'רד השלישי" - שתיהן מאת שייקספיר שביים ארתור קוגן. ב-2013 שיחק בהצגה "איש קטן מה עכשיו?" מאת הנס פאלאדה שביים איתי טיראן. ב-2014 שיחק בהצגה "כולם רוצים לחיות" מאת חנוך לוין שביים אודי בן משה. ב-2015 שיחק בהצגה "אופרה בגרוש" מאת ברטולט ברכט שביים גלעד קמחי.


"הצריף של תמרי" ומשה דיין


לגרבר היתה קריירה עשירה בקולנוע ובטלוויזיה. ב-1967 שיחק בסרט "הוא הלך בשדות" שכתב וביים יוסף מילוא. ב-1970 גילם את תמרי בסדרת הטלוויזיה "הצריף של תמרי" שכתב אריק סמית וביים חגי מאוטנר. ב-1971 גילם את מנהל הבנק בסרט "חסמבה ונערי ההפקר", את האמרגן יוצא הקיבוץ מישקה חודורוב בסדרת הטלוויזיה "חדווה ושלומיק" ןמנהל בנק בסרט "בלומפילד".



ב-1973 גילם את יאנוש הסנדלר בסרט "קזבלן" וב-1977 גילם את יעקב רביב בסרט "מבצע יונתן" ואת מר קלוצמן בסרט "בדרנית בחצות". ב-1980 גילם את אבא של סוזי (דליה שימקו) בסרט "פצעי בגרות 80". ב-1987 גילם רופא בסרט "חימו מלך ירושלים" ואת ראש העבריינים (לצד אשר צרפתי ואלברט אילוז) בסרט "בובה". ב-1987 גילם את צדקיהו בסדרה "מאש"ה", המספרת על משרד ממשלתי לשיפור תדמיתי (משרד איחוי שברי העם). ב-1989 הופיע כנמתח בסרט המתיחות "על הפנים" שביימו הדסה דגני ודליה חוברס, וגילם את זינס בסרט "ברלין ירושלים" שכתב וביים עמוס גיתאי.

ב-1990 גילם מנהל תיאטרון בתוכנית הטלוויזיה לילדים "מסיבת גן" שביים שוקי לרר. ב-1991 גילם את רפפורט בסרט "מעבר לים". ב-1998 גילם את ענוגה זעפני, המורה המרושעת בסדרת הנוער "זבנג!", שהתבססה על הקומיקס המיתולוגי של אורי פינק. בין השנים 1996–1999 גילם עורך דין חלקלק בסדרת הטלוויזיה "כסף קטלני". ב-1998 גילם את הסבא בסדרה "בעקבות הסיפורים הקסומים". ב-1999 גילם את שפילמן בסדרה "מנדל וגורנשטיין חקירות בע"מ".

יוסי גרבר (במרכז) כענוגה זעפני ב"זבנג". צילום: יוני המנחם, שידורי קשתיוסי גרבר (במרכז) כענוגה זעפני ב"זבנג". צילום: יוני המנחם, שידורי קשת


בשנת 2000 גילם את "ד"ר שוץ" בסדרת הטלוויזיה "שמש", וגילם את אלי בסדרה "ארבעה בעקבות החג". ב-2002 גילם את מנהל בית החולים בסדרה "טיפול נמרץ". ב-2005 גילם את מר אלוני בסרט "איזה מקום נפלא". ב-2013 גילם את ג'ק סמית - החיפושית האדומה בסדרת הטלוויזיה "חסמבה דור 3", ושיחק בסרט "החיים בינתיים". ב-2014 שיחק בסרט "הורה 79" שכתב וביים אלי כהן.

גרבר גם הופיע בהפקות קולנוע זרות. לדוגמה, גילם את משה דיין בסרט הטלוויזיה "אישה ושמה גולדה" (1982) וסרטי הקולנוע לילדים "היפה והחיה" (1987), "החתול במגפיים" (1988) והמומיה. הוא דיבב במספר סדרות טלוויזיה מצוירות כגון "נילס הולגרסון" ו"מסיפורי המלך בבר".

גרבר גם זכה בפרסים רבים, בהם שחקן השנה בתיאטרון ב-2002 על ההצגה "מר גרין". ב-2012 קיבל פרס מפעל חיים בטקס פרסי התיאטרון.