אם לדעתכם יש קשר בין ההצגה המוזיקלית הנוסטלגית "איש חסיד היה" לסרט הפרובוקטיבי והנוסטלגי "אסקימו לימון"? מתברר שהיה קשר בין שתי ההפקות המצליחות, שיצאו בהפרש של עשר שנים בדיוק. "את התפקיד של נילי בסרט שגילה אותי לקהל אני חייבת לשלמה ניצן, האיש המזוהה ביותר עם 'איש חסיד היה', חושפת ענת עצמון, המככבת עכשיו בתיאטרון יידישפיל בגרסה היידית ללהיט החסידי.

"הכל התחיל משלמה, שאני בגיל 10, אולי מעט יותר, ראיתי אותו עם הוריי בגרסה המקורית של 'איש חסיד היה'", היא מספרת. "כשהוא הגיע ערב אחד לקבלת הפנים שנערכה אצלנו לבמאי מחו"ל, וראה אותי שם, בו בערב הוא צלצל לבועז דוידזון, במאי 'אסקימו לימון', ובישר לו: 'מצאתי לך את נילי'. כל השאר היסטוריה.

"היום נראה לי משונה איך כילדה כל כך אהבתי את ההצגה, שהועלתה בתיאטרון 'בימות' והתפעלתי ממנה", אומרת עצמון. "מאז נשאתי בתוכי כל חיי את החוויה שחוויתי שם. כשהגעתי כעת לחזרות, בבימויו של שוקי וגנר, החומר היה מוכר לי לגמרי, כאילו שהיה חלק מהדנ"א שלי".

אסקימו לימון. מתוך הסרטאסקימו לימון. מתוך הסרט


מה כל כך הקסים אותך ב"איש חסיד היה"?
"הוקסמתי מהיכולת להביא את הסיפורים והשירים מפעם בהפקה עכשווית בג'ינס. החיבור בין אז לעכשיו, שבינתיים נהיה אחרי 50 שנה לחלק מהעבר, שבה אותי".

עצמון (59) התאהבה ביידיש בהצתה מאוחרת. "זה קרה לי בגיל 31, כשאבא שלי, שמוליק עצמון, קרא לי ב־89' לשחק בהצגה 'שיינע מיידלע' ("ילדה יפה") בתיאטרון יידישפיל, שהקים לא הרבה זמן לפני כן", היא משחזרת. "עד אז די התנכרתי ליידיש שהתנגנה אצלנו בבית. זה נשמע לי כמו להרבה צברים אחרים כמשהו משם, עם ארומה גלותית מובהקת, שאפילו הוריי, שלימים נהיו מנושאי דגל תרבות היידיש, התנכרו לה בצעירותם מתוך רצון להיות צברים כמו החבר'ה סביבם. הם אפילו לא לימדו אותי את השפה, כך שלא יכולתי להתענג עליה".

"בתחילה, כשאבא הזמין אותי בפעם הראשונה לשחק בתיאטרון שלו, הייתי מזועזעת", מודה עצמון. "מה לי ולזה, בשפה שלא ידעתי לדבר בה? עם השנים נסחפתי לתוכה, וכך אני מגיעה כיום להצגה 'איש חסיד היה' עם הרבה יותר ידע וניסיון, כשיש לי הרגשה טובה של חזרה למקור בהצגה שהבמאי שלה, שוקי וגנר, הלך בה חזק על הצד הסיפורי. הוא ניסה לעשות את השפה קלה ומעט צינית, בהשוואה לגרסה המקורית".

"כיף גדול לביים שחקנית מנוסה כמו ענת, שמביאה מהבית ניחוח מאוד עמוק ומאוד יפה", אומר וגנר ומספר על ההצגה שבבימויו: "ניסיתי לשמור על רוח ההפקה הראשונית של 'איש חסיד היה' מ־68', כולל היתר מדהים שקיבלנו מהתפאורן ההצגה דאז, דני קרוון, להשתמש בתמונה המקורית של התפאורה. אני מקרין אותה מאחור על מסך ענק, מה שמעורר נוסטלגיה להפקה ההיא".

ענת עצמון - איש חסיד היה. צלם : ז'ראר אלוןענת עצמון - איש חסיד היה. צלם : ז'ראר אלון

בימים אלה מופיעה עצמון בשתי הפקות נוספות של היידישפיל: "ביי מיר ביסטו שיין" (אצלי את יפה), מופע משירי האחיות ברי, שהיא חולקת עם מוניקה ורדימון ועופר גולן. היא אף מופיעה עם דורי אנגל ב"יידישע באנדיטן" ("פושעים יהודים"), קברט מוזיקלי המוקדש לעולם התחתון היהודי שהיה במזרח אירופה. בנוסף היא מריצה מופע יחיד די ותיק בעברית, "פנים לאהבה", על חיי האהבה של סופרים ומשוררים גדולים, ומופע לכל המשפחה עם יואל לרנר ומוטי דיכנה.

איך המרגש כשכל ההצגה על כתפייך?
"אני לא מסכימה עם השאלה שלך. ההצגה היא בעיקר עבודת צוות ואנחנו ממש להקה, לאחר ששנים אני עובדת עם השחקנים אנדריי קשקר, מירי רגנדורפר, יונתן רוזן, ניב שפיר והילית דייטש־שני. אליהם הצטרפו רותם מלר ודותן עמרני, ואנחנו מכניסים אותם לעניינים. בצוות שלנו העמידו אותי בראש הפירמידה מפאת גילי המופלג (בנובמבר עצמון תחגוג 60 - יב"א) והשם היותר מפורסם שלי".

האם היידישפיל, התיאטרון שאביך ייסד, מקבל את המקום הראוי לו?
"לחלוטין לא. אם לא יימצא בתל אביב בית קבוע לתיאטרון הזה, שהוא נקודת אור תרבותית, אני מאוד חוששת לגורלו. מרוב שקשה לו, היידישפיל מדמם, מה שעלול להוליך אותו לאבדון". 

"איש חסיד היה", תיאטרון יידישפיל, הערב (ראשון) ב־20:00, היכל התרבות ראשון לציון