להתמלא באנרגיה
כשהאינתיפאדה השנייה פרצה בישראל בשנת 2000, שפירו הייתה פעוטה בת 3 במדינת ויקטוריה באוסטרליה. “גדלתי עם שלושה אחים גדולים ממני, שאני אוהבת ומעריצה", היא מספרת. “אנחנו די קרובים בגיל, שנתיים בין אח לאח, אז הייתי בת מזל. עשינו ביחד הרבה ספורט, בעיקר כדורסל. אמא שלי עזרה לפתוח קבוצת כדורסל מקומית בבית הספר היסודי שלנו. הורינו עודדו אותנו להיות עצמנו, ולכן הילדות שלי היא משהו שאני מסתכלת עליו בהודיה. יש לנו משק משפחתי קטן בחווה, כך שמגיל צעיר למדנו לגדל ירקות, לרכוב על אופנועים ולטפל בחיות. זה היה די אידילי. החווה היא מקום שאני מרגישה בו מאושרת והולכת אליו כדי להתמלא באנרגיה".
בילדותה היא חלמה להיות רקדנית מפורסמת, אך בעקבות פציעה פנתה לאהבתה השנייה - משחק - ולמדה בבית ספר למשחק במלבורן. “למדתי בלט, ג’אז, ריקוד מודרני", היא מספרת. “אהבתי את כל הסגנונות, אבל מודרני היה האהוב עליי כי הוא עורר הרבה יצירתיות. זה היה בהחלט משהו שחשבתי עליו כקריירה. אהבתי כוריאוגרפיה בפרט, כנראה כי היה בזה רכיב גדול של לספר סיפור. בהמשך פיתחתי פציעה באגן".
"אין לי באמת ‘מתג כיבוי’ לדברים שאני אוהבת. זו ברכה וקללה, במיוחד כשמדובר בלרקוד. המשכתי לדחוף את הגוף שלי אפילו כשזה היה כרוך בלהפעיל מאמץ בצורה לא בריאה. זה בסופו של דבר הוביל לפגיעה. קיבלתי מהרופאים אולטימטום: או ניתוח בירכיים או לעצור את האימונים האינטנסיביים של 50 שעות שבועיות. זה מה שגרם לי ללכת למשחק. כיום, למרות שאני כבר לא רוקדת באופן מקצועי, זה עדיין משהו שהנשמה שלי זקוקה לו. זו בהחלט צורה של מדיטציה בשבילי".
הדרך תיפתח
לאחרונה הצטלמה שפירו לעוד תפקיד גדול בפיילוט עבור FX Productions, שצולם במקסיקו ומוגדר כ"סאגה אפית שחושפת את האמיתות האפלות על מלחמת 50 השנים הכושלת של אמריקה בסמים". שפירו מגלמת בו את נורה היידן, מתבגרת עייפה שהופכת לשפחת מין. “אני מאוד אסירת תודה על ההזדמנויות השונות שאני נחשפת אליהן לחיות ולגור בתרבויות שונות", היא אומרת.
התרעות פיקוד העורף