בימים האחרונים חוטפים הדיירים עינויים על גבי עינויים באינקוויזיציה של האח הגדול, שמנסה בכל דרך אפשרית לבדוק היכן נקודת השבירה שלהם, בזמן שאנו צופים בהם נאנקים ומתבוססים בדמם.
השבוע הם חטפו, כאשר הם כבר לגמרי מותשים גופנית ומנטאלית ממאבק ארוך ומתמשך עם הבלתי נודע ומהניתוק מהעולם החיצון, ושמעו קולות מן העבר של חברים שהתמזל מזלם ויצאו מעבדות לחרות. והקולות לא תמיד נעמו לאוזניהם.
מייקי בחר בעומרי כלא ראוי לנצח בגמר כי הוא זגזג בין אור לשי חי. עומרי חזר וטען בעקשנות: "אין לך מושג בכלל, כי לא ראית את הפרקים". אמנם האח השתגע קצת לאחרונה, אבל לא זכור לי שהוא אפשר לדיירים לצפות ביחד איתנו בפרקים. אלא אם כן, האח מוחמא שעומרי קורא לו "אחונה", והוא מראה רק לו את ערוץ 26 בחדר המשימות ואפילו מתייעץ איתו בענייני עריכה, כי עומרי נהיה מומחה לטלוויזיה והוא יודע מה מתאים להראות בשידור ומה לא.
מייקי שאוהב להציק בשקט, המשיך בלחץ מתון והציג את עומרי כאסטרטג. עומרי שלף מתיק עורך הדין שלו, ראייה מוצקה שאם הוא היה אסטרטג, הוא לא היה מעמיד את עצמו להדחה במקום חבריו.
ואני שואלת את עצמי, מה רע באסטרטגיה? למה אף אחד מהפחדנים שם לא קם פעם אחת ולתמיד ומכריז: אני אסטרטג גאה! לא מוצא חן בעיניכם? לכו להכין קובות, או...וואטאבר.
עכשיו, כשאני חושבת על זה, השבוע החולף בבית האח לא היה כזה משעמם. בעצם, אפילו מצחיק בטירוף. אתם מתארים לעצמכם שכרסנטי, עם התאטרליות הווירטואוזית שלו מגיע לבית האח, מצויד עם תיק שמתוכו הוא מוציא שקית מלח, שופך על קסניה בשביל חמסה חמסה וצועק בקול גדול כמו אלוהים מתוך הסנה: כנים, שחין, ארבה, וכל שאר הירקות והחיות. ואז מתפרצים לחדר קרנפים זועמים והוא חוטף את התיק ובורח כל עוד נפשו בו החוצה, כשבלוריתו מתנופפת ברוח, וכל אנשי ההפקה רצים אחריו, עם יורם זק בראשם, ומתיזים לעברו ספריי נגד ג'וקים.
כמובן שבכל הסיפור הביזארי הזה, נשארה חידה לא פתורה. למה השאיר האח הגדול את הדלת פתוחה כאשר כרסנטי הוזמן לבית להמליך או להפיל שניים מהדיירים?
ארז וקורין הבטיחו שבשבת נראה את כל הסצנה הזאת. אולם לא משנה איך יערכו אותה, זאת הייתה חוויה טראומטית, אחרת למה שכרסנטי, שגם ככה ירד במשקל לאחרונה מכל הריאליטי הזה, יחליט לעשות ג'וגינג ולרוץ כל הדרך מנווה אילן ליישוב אחר בדרך, בשביל למצוא תחנת משטרה ולהתלונן על אלימות?
ואז הגיעה אור לבית וגם היא בחרה בעומרי לבלתי ראוי לזכות כשהיא משתמשת בטקטיקה הידועה שלה: "תסתכל לי בעיניים", וכל פעם שהיא אומרת את זה אני נזכרת בנחש קא מספר הג'ונגל שאמר למוגלי את אותו משפט, בשביל להפנט אותו שיירדם ואז יכיש ויאכל אותו.
עומרי ואור התווכחו מי היה אחראי על עזיבתו של שי חי מהבית, וכל אחד לקח את הקרדיט לעצמו כאילו שמינימום הם סילקו את המצרים בסיני במלחמת ששת הימים. כמובן שעצם הוויכוח על מי היה גיבור גדול יותר והצליח לגרום לסילוקו של תלמיד מבי"ס, מוכיח שהיה שם איזשהו חרם.
גם ארבל הגיעה ונכנסה באימ-אימא שלהם ושוב החבר'ה האשימו את שי חי. כמו תמיד, שי חי אשם בכול, בהתחממות הגלובלית, במתווה הגז שלא אושר, ובגלל שי חי נצטרך מהיום לשלם עבור שקיות ניילון בסופר.
הצופים השבוע נחלו אכזבה קשה כי ציפו ששי חי יגיע ויגיד להם את האמת בפרצוף, כמו שרק הוא יודע לעשות. גם האח ציפה, אך שי חי לא רצה. ולמה שבעצם יהיה צבוע וימליך אנשים שבעיניו אף אחד מהם לא ראוי לנצח? שי חי ממשיך להיות נאמן לאמת שלו וטוב שכך.
בסופו של יום, אף אחד מהדיירים שהוזמנו לבית לא בחר בעומרי למלוכה. אני, בניגוד אליהם החלטתי שלמרות הכול, ולמרות שלאהבה שלו לקסושה יש טעם תפל כמו לקפה שלי הבוקר, עומרי הוא ברירת המחדל שלי לניצחון. לטוב או לרע, הוא לפחות נתן עבודה, בניגוד לבת זוגו שלדעתי ההגעה שלה לנווה אילן הייתה לגמרי בטעות, כי היא בכלל התכוונה להגיע למנזר השתקנים בלטרון.
עומרי ידע רגעים יפים בבית, הוביל מהלכים והראה שאפילו בתנאים של לחץ ותחת התקפה מאסיבית של צרחות אימים מעבר לגבעה, אפשר לשמור על קור רוח ונועם. בסך הכול, הוא בחור טוב מבית טוב, שלא כמו כמה מחבריו המקללים והמטנפים המהוללים, שכמויות הרפש שנשפכו מפיהם, הרסו לטעמי את הסיכוי שלהם לנצח.