"יש לי בעיה עם חולשות של נשים", מודה השחקנית, המחזאית והתסריטאית ענת ברזילי. "אני תמיד זו שדוחפת אותן להתעמת איתן". המשפט הזה יכול להסביר מה הניע את ברזילי, אחת היוצרות של סדרת הדרמה המדוברת "הרמון", שמשודרת בימים אלה ברשת 13, לעסוק בחייהן של נשים החברות בכת סביב גבר דומיננטי, בהשראת סיפורו של גואל רצון.

עבור ברזילי הכל החל כאשר נדדה בעולם עם הצגה, ואז התגלגל לידיה ספרה האוטוביוגרפי של מעיין סמדר, מנשותיו של גואל רצון. ברזילי, שגם משחקת בסדרה בתפקיד אבישג, אחת מנשותיו של הגורו שבתאי צדיק (אותו מגלם אלון אבוטבול), קראה את הספר, הזדעזעה והחליטה, יחד עם שותפיה לכתיבה הדר גלרון וגדי טאוב, להעלות את הסיפור על המסך הקטן. שש שנים עברו עד שהם הצליחו למכור את הרעיון לסדרה. "הבמאי גל זייד אמר שזה נס שהפקה כל כך יקרה מצאה בית, ואני ממש שמחה שלא התפשרו איתנו", אומרת ברזילי. "זה עולם נוראי, וקשה מאוד למכור סדרה גם כשהיא כל כך מעניינת".

מה היה בספר שהוציא אותך לדרך?
"לא יכולתי לעמוד בקריאה שלו. ידעתי שאני רוצה לעשות סדרה שתראה את המצוקה וחוסר האונים שיש להורים כשהילד שלהם נכנס לכת או חוזר בתשובה".

בעינייך דת וכת זה היינו הך?
"הדת היהודית היא כמו כת. לא רק היהודית, דת זו כת שהצליחה. ברגע שאני שומעת על נידה, אני נזעקת. עכשיו יש המצאות חדשות כמו 'כל כבודה בת מלך פנימה'. בעיני אלו משפטים שנועדו לעצור את הנשיות. הדור החדש נורא משעמם. אני קוראת כתבות על שחקנים שמניחים תפילין ולא מבינה מדוע זה נהיה בון טון. אם הילד שלי היה חוזר בתשובה, זה היה לי מאוד טראומטי כי יהיה פתאום לילדים שלי משהו יותר חשוב מהחיים שלהם".

מה שאת אומרת עלול לקומם לא מעט אנשים.
"אין לי בעיה עם דתיים, אלא עם שלטון הדת; אנשים שמנצלים את הדת בשביל לשלוט באחרים".

נראה שהסדרה לא רק שואבת השראה מסיפורו של גואל רצון, כפי שמצוין בכתובית בהתחלה, אלא ממש מספרת את סיפורו.
"הגורואים דומים זה לזה. כולם שואבים מהדת כדי לתפוס. בהתחלה רצינו בכלל ליצור מהסיפורים מחזה שמתמקד בנשים, אבל נפגשנו עם אבא של מעיין סמדר ושמענו איך ניסה להוציא את הבת שלו מכת, כולל שימוש באדם שזה המקצוע שלו - לשלוף אנשים בכוח. הבנו שכלום לא מצליח, אלא רק כשבא מישהו מבפנים ומגלה את החרא בעצמו".

מה גיליתם בתחקיר של הסדרה?
"גילינו שכשנותנים לאדם כוח - הוא מגביר את הליבידו ואת הרכושנות. הוא מחזק את התאוותנות, ואתה צריך להיות אדם עם המון כוח פנימי כדי לא ליפול. בתחקיר מצאנו שכל אחת מהנשים מספרת דברים אחרים על הסקס עם גואל, אבל הסדרה היא בפריים־טיים ולא יכולנו להראות דברים כאלה. בהחלט היו לו נשים מועדפות והוא גם נתן עונשים".

הצלחת להבין איך נשים מגיעות לסיטואציה הזו?
"גבר בן 50 נטפל לנשים צעירות בדיוק בשלב שבו הן מורדות בהורים, והוא פתאום נורא מבין אותן, עוזר להן. בכל הכתות הכל מתחיל תמיד באופוריה, כמו באגדה. אנשים מרגישים שהם מצאו משהו טוב, ואז זה הולך לסקס ולכסף, והיחס מתחיל להידרדר. נשים הן מאוד חשופות כי הן רוחניות יותר, וקל למשוך אותן דרך המקום הרגיש".


הרמון. צלם : טל גבעוני הרמון. צלם : טל גבעוני


סוף החברות
ברזילי ("הגיל זה נושא כאוב. אני לעולם לא אומרת, גם לא בוויקיפדיה") מספרת שבילדותה הייתה "ילדה פלספנית שחושבת המון". אביה אברהם ברזילי היה סוכן מוסד. "בעיתון קראו לו הסוכן האגדי", היא מספרת. "היום הוא בן 92 והוא עוד עובד, אבל אני לא יודעת מה הוא עושה ואף פעם לא ידעתי".

מגיל 15 חיה בפריז, כשהייתה עם הוריה בשליחות, ולדבריה, "למדה להקיא אחרי כל ארוחה מאחת הנערות הצרפתיות". כשהייתה בת 18, חזרה לארץ כדי להתגייס וגרה אצל סבתה. בתקופה ההיא החלה, לטענתה, להגיע למפגשים ולהרצאות של תנועת האימן, תנועה רוחנית פילוסופית שבעבר הוגדרה על ידי משטרת ישראל כ"כת היררכית". "פתאום הם אמרו שצריך להחליף את השם", מספרת ברזילי. "היה לי ברור שזה הגבול בשבילי, ובאותו הרגע עזבתי. אני לא יכולה לסבול שמישהו יגיד לי מה לעשות או יגביל אותי. אז המדינה פעלה יותר נגד כתות, אבל היום זה יותר פרוץ".

ענת ברזילאי. צלם : אריאל בשורענת ברזילאי. צלם : אריאל בשור


לדברי ברזילי, שחקנית היא לא רצתה להיות, אבל הצורך שלה להצחיק גבר עליה. לאורך השנים היא שיחקה בשלל הצגות (הקומדיה המצליחה "החשפנית" לצד גילת אנקורי; "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת"; וההצגה "סמירה", מונולוג של מחבלת מתאבדת, שהייתה מועמדת לפרס זכויות האדם של אמנסטי) וסדרות טלוויזיה ("החיים זה לא הכל", "מעורב ירושלמי") ואף רצה עם כמה מופעי סטנד־אפ. אחת מנקודות המפנה המשמעותיות בקריירה שלה הייתה בשנת 1999, כשברזילי הקימה בית ספר למשחק, שאותו היא מנהלת ובו היא מלמדת. תחילה ניהלה ברזילי את בית הספר יחד עם השחקנית עפרה ויינגרטן ועופר אבני, בעלה דאז של ויינגרטן, אך ב־2002 פרץ סכסוך בין השלושה לאחר שברזילי חשדה שאבני ווינגרטן מועלים בכספי בית הספר. ב־2007 ברזילי זכתה בתביעה שהגישה נגדם, ובית המשפט חייב את אבני ווינגרטן לפצותה.

"למרבה האירוניה, הפכנו לחברות בהצגה 'כסף קל', שבה היא ובעלה שיחקו זוג נוכלים שמוצאים כסף ברכבת", אומרת כעת ברזילי על הפרשה. "היינו חברות מאוד טובות. אני אדם של חברות. זה ערך נשגב בעיניי, וזה היה כזה שוק שאיבדתי המון במשקל. המקרה הזה ממש עשה לי טראומה. ממש עורר אצלי חרדה קיומית".

את בעלה רון זמיר הכירה בהצגה "מצא אישה מצא טוב". "הוא למד הנדסה והתחרט, כלכלה והתחרט ומנהל עסקים והתחרט", היא מספרת. "אחר כך התחיל למכור את ההצגה שלי, והיום הוא לומד להיות עורך דין, כמו אביו השופט".

הרמון. צלם : טל גבעוני הרמון. צלם : טל גבעוני


כבר לא עדינות
ב־2012 עלתה ברזילי לכותרות כאשר ליהקה את השחקן המורשע באונס חנן גולדבלט לאחד הפרקים בסדרת הרשת שלה, "פנויה מדי", בתור מורה למשחק שתלמידתו מתאהבת בו. בעקבות הביקורת הרבה על המהלך, בעיקר לנוכח העובדה שגולדבלט גילם תפקיד שהזכיר את העבירה שבה הורשע, החליטה ברזילי לבטל את העלאת הפרק בכיכובו. "כמעט הרגו אותי ולא הבינו את הבדיחה", היא אומרת כעת. "אני האדם הכי פמיניסטי שאני מכירה. כל החיים אני כותבת על נשים, ופתאום התקשורת הפכה אותי לשונאת נשים. זו הייתה יציאה הומוריסטית על אישה נואשת, שיוצאת לדייטים מעל גיל 50 וצריכה להסתפק במה שיש. היא כל כך רוצה גבר, שלא אכפת לה מה הוא עושה וחושבת שתוכל לתקן אותו. אמא שלי אומרת שבגיל 80 הדרישות מצטמצמות לכך שהוא יהיה נקי מספיק".

אמרו שפגעת בנשים שהוטרדו.
"לכן הסרתי את הסדרה מהרשת. אני הכי בעד חוזק נשי, ומשם נולדה הסדרה. אני לא מעריצה גברים, אני אישה של נשים. אם לא היה דוחה אותי סקס עם נשים, הייתי בזוגיות עם אישה".

חנן גולדבלט. צלם : ראובן קסטרוחנן גולדבלט. צלם : ראובן קסטרו


איך את חווה את קמפיין MeToo#?
“אני נורא מקנאת בשחקניות מהדור הצעיר שלא צריכות להתמודד עם הטרדות כמו שאנחנו עברנו. כל הדור הזה של פעם היה דור נוראי. היינו מוטרדות תמידית, וזה היה חלק מהחיים. את באה לצבא ואת מוקפת במיליון פוסטרים של נשים עירומות, משתתפת בישיבה ותמיד בכוננות ספיגה להערה שתהפוך אותך לקטנה יותר. היה לי מפקד בחיל האוויר שממש פחדתי להיכנס אליו לחדר, אבל אין שום סיכוי שהייתי אומרת משהו. מי שהייתה אומרת תמיד יצאה הפסיכית. מצד שני, כשמישהי טוענת שלפני 254 שנה דסטין הופמן שם לה יד על הרגל, זה לא פייר. ובכלל אני חושבת שזה מבאס לגברים, שבזמנם זה היה חלק מהתרבות להיות דון ז'ואן, ועכשיו המהפכה היא על גבם".

בתור שחקנית גם את הוטרדת?
"הייתי באודישן עם אחד הבמאים שהיה עושה סרטי בורקס כאלה. לא מישהו שהגיע לגדולות. הוא טען שכדי לדעת אם אני מתאימה לתפקיד הוא צריך לראות את החזה שלי. התווכחתי איתו, ואפילו הסכמתי להראות לו את החריץ. אבל זה עורר בי כזאת בחילה שלא רציתי להשתתף בסרט שלו ופרשתי. הייתה הצגה שבה נדרשתי לשבת על ברכיו של אחד השחקנים שכבר אינו בין החיים, והוא היה שולח ידיים. כאישה את נדרשת להתעלם מזה, אפילו לא להזיז לו את היד, כדי לא לעשות עניין, כדי לא להביך אותו. זו הבעיה הגדולה ביותר".

ענת ברזילאי. צלם : אריאל בשורענת ברזילאי. צלם : אריאל בשור


מה מפחיד אותך כיום?
"הפחד הכי גדול שלי הוא להזדקן. אני שמה לב שאנשים לא מטרידים אותי ברחוב. בתחילה חשבתי שהערסים נהיו נורא מנומסים עד שתפסתי שהתבגרתי".

מה הפרויקט הבא שלך?
"יש לי סדרה חדשה, שהיא מעין ריאליטי מבוים על נשים שמשתתפות בריאליטי, שתכליתו העצמה בטבע. אני ויוני להב, שיוצר יחד איתי, קראנו לזה 'מחפשות נשמה ושלווה בטבע' ובקיצור, 'מנוש בטבע'. זה כל כך מצחיק, ואנחנו בתהליכים למכור את הפורמט לאחת הזכייניות, שיכולות להרוויח המון צופות. היו נשים שאמרו עליהן שהן וולגריות, כמו חנה לסלאו שפרצה את הדרך לסטנדאפיסטיות כמו תום יער. ציפו שנשים יצחיקו בעדינות, וסוף־סוף אנחנו מרשות לעצמנו לעשות דמויות גסות ומכוערות. עולם הקומדיות כיום, בכל העולם וזה מתחיל לקרות גם כאן, שייך לנשים"