"מסעודה משדרות השתנתה. רמת החיים שלה עלתה והיא הפכה להיות יותר משוחררת והרבה יותר בררנית. אין ספק שהמשפט שאמרתי במאי 93' כמנכ"ל קשת, שאשדר למסעודה משדרות ולאברמוביץ' מיבנאל, הוכיח את עצמו. מסך כל הרגלי הצפייה שלהם נוצר הפריים טיים. ההישג שלנו היה שהבאנו את רוב הקהל לצפות בשעות השיא בערוץ 2. את ההבקעה אל הפריים טיים הולכתי עם מי שניהל במקביל את רשת, דן שילון, שכמוני היה באמריקה והבין שכטלוויזיה מסחרית אין אפשרות לעשות נסיונות ובני-אדם אינם מעבדה במכון ויצמן".
הדובר, בראיון לפני כ-20 שנה, היה הממציא של מסעודה, אלכס גלעדי, מי שהעלה כמשל על מפת הטלוויזיה את שדרות, בנוסף להיותה בירת להקות הדרום, והלך אמש לעולמו בגיל 79. להלן קטעים מראיון עם מי שהחל את דרכו ככתב ספורט צעיר בעיתון וסיים אותה בצמרת הספורט האולימפי העולמי, כשהוא אפוף בעננה של האשמות בהטרדות מיניות. את הראיון עמי קיים גלעדי מדירתו במרבל ארץ', בלונדון, שמלבדה הייתה לו בין השאר דירת-נופש בקוסטה-בראבה, בספרד, עם סירת-מפרש צמודה.
"מה שקרה בצפייה בטלוויזיה בארץ זו ממש מהפכה, לא דמוי מהפכה", גלעדי קבע נחרצות. "תחילה באו הכבלים ושינו חלק מהרגלי הצפייה. בעקבותיהם בא ערוץ 2 וטרף את כל מערכות הקלפים וסטר לכל מיני אצילי-נפש על הפנים ועם זאת הוליד גם הרבה שרלטנים. אחריו בא הלוויין והעצים את תופעת ריבוי הערוצים. על הרקע הזה הנסיונות האומללים - בין אם של השלטון, בין אם של אילי-הון - להכתיב את התכנים, הם פתטיים. מנקודת המבט שלי, הגעתו של ערוץ 2, עם כל המגבלות והחולאים שלו, שינתה את כל המפה".
"הרכבת של ערוץ 2 דוהרת על המסילה אפילו מעצמה. שעשועונים היו תמיד בטלוויזיה וימשיכו להיות, כשאני רואה בהם כלי-נשק לגיטימי ביותר במאבק על הצופה. המסקנה היא שמה שמדברים יפי הנפש ומה שצריך לעשות, לא תמיד חופף". כששאלתיו אם משאבת הרייטינג, "הפומפה", עובדת כבעבר, השיב: "המשאבה עובדת, אבל כמויות הכסף כבר אינן. מי שחושב שערוץ 2 זה מכרה של כסף, טועה טעות מרה מאוד".
בתשובה לשאלה אם הוא נוטר טינה על הרחקתו מעמדת-שליטה בקשת, טען: "ההדחה נכשלה. מה יצא? - אמנם הוציאו אותי מהתמונה, אבל השאירו את כל מה שעשיתי. ההדחה שלי הייתה סטירה שלהם בפרצופם-הם".
"גלעדי, עם המיליונים הצמודים לחזה, אינו מזיל דמעות-תנין על אכזבת קשת שלו", כתבתי אז. "אני סגן נשיא בכיר באן.בי.סי, רשת הטלוויזיה הגדולה והחשובה ביותר בעולם, שבה חגגתי לפני יומיים 22 שנות פעילות. עם הצלחה לא מתווכחים. זאת אימפריה, המגלגלת בין שמונה לתשעה מיליארד דולר בשנה ואני מופקד על כל שידורי הספורט של רשת הענק מחוץ לארצות הברית ובראשם שידורי האולימפיאדות".
בתשובה לשאלה מה היו השגיאות שלו בקריירה טלוויזיונית של למעלה מ-30 שנה עד אז, אמר: "אין ספק, שבמרוצת עשייה של שנים כה רבות יש לי בטח יותר שגיאות ממה שאני רוצה לזכור והרבה יותר ממה שהיה צריך. אבל כמי שכבר היו לו הישגים שידוריים, כמו שידור ביקור סאדאת בארץ, אירוויזיון 78' ומבצע ההתרמה הענק למען ילדי קמבודיה, ובעולם מחקתי את 'איי.בי.סי', שהייתה הרשת השלטת בעולם הספורט הבינלאומי וגם הבאתי כאן את ערוץ 2 לאן שהבאתי, אז מה כבר יש לדבר על שגיאות? מה שחשוב שהמזל היה לצידי כל הזמן. מזל, מזל, מזל!"
לבסוף, במסגרת שכותרתה הייתה "הנבחרת של אלכס", הוא, בעל שלושה פרסי "אמי" אמריקאיים באמתחתו, פרס ששום ישראלי לא זכה בו ומי שהביא אל הנצח את קריאתו הפטריוטית של טל ברודי עם הזכייה בגביע אירופה, "אנחנו במפה!", ניאות גלעדי להציג את חמישיית שדרי הטלוויזיה שלו: דודו טופז, דן שילון, ארז טל, יגאל שילון ורפי גינת. לדבריו, היה בוחר את יאיר לפיד כשחקן ה...שישי. מי חלם שיגיע לאן שהגיע. בחמישיית הבמאים והמפיקים שלו הוא מנה את עמי אמיר ואריק ברנשטיין ("החמישייה הקאמרית" ו"הבורגנים"), האחים אורי ובני ברבש, ערן ריקליס, מוטי רייף ומעל כולם - ארז טל כמפיק.
בנבחרת שדרי הספורט שלו הוא הציב את יורם ארבל, נסים קיוויתי בשידורי האתלטיקה והשחייה, דן שילון ("כשאהב לשדר ספורט"), רמי וייץ וצמד הפרשנים שגיא כהן ופיני גרשון. כשהערתי לו על פליטות הפה של גרשון, הגיב: "זה מה שקורה כשאין בארץ מפיק שמכוון את השידור והשליטה עליו היא בידי האוחזים במיקרופון. כך לא עובדים!"