"חתונמי במוסד סגור": הרומנטיקה והאלימות החזירו את "האח הגדול" לימי הזוהר

בדקנו עם חוקרי טלוויזיה ותקשורת מה היה בעונה הנוכחית שהחזיר את הפורמט הוותיק להיות רלוונטי מתמיד.

לא התנהגו בהתאם

נראה כי העונה האחרונה של "האח הגדול" העלתה את רף האלימות, וגם בהפקה מיאנו להוציא מהבית מתמודדים שנהגו באגרסיביות. "אלימות לרוב מילולית ופה ושם גבול פיזית (ד"ש לוואזה) כנראה מושכת צפייה וזה מתרחש בכמה רבדים, מצד אחד האלימות מלבה הרבה יצרים גם בחוץ וככל שיש שיח לוהט ברשתות החברתיות הצפייה רק מרוויחה מזה", מוסיפה ברנשטיין.

"זאת אומרת דווקא המחאה נגד האלימות באופן פרדוקסלי כנראה מובילה לצפייה יותר מסורה ומעורבת רגשית. האלימות המילולית בוודאי יותר קיצונית בעונה הנוכחית וזה כנראה מעורר עניין וכאמור גם אם חלק מהשיח הוא ביקורת על האלימות היא מעוררת עניין. לפעמים אפילו נראה שב'אח הגדול' אולי מזהירים את הדיירים מלהיות אלימים אבל מייצרים עבורם מצבים שמלבים אותה כי כשיש תכנים כאלה יש צפייה. כל האמריות שהיו בחלק מהדיונים שצריך להחרים את 'האח' בגלל האלימות ממש לא השיגו מטרה כזו. כאמור, אפילו להפך", אמרה.

"רשת 13 ניסו לשמור על הפורמט חי בכל מחיר", מוסיפה מזרחי. "בתכניות הריאליטי של ארה"ב כבר מזמן נפרצו הגבולות בכל הקשור לאלימות, מין ומוסר. אך נראה שבישראל עוד היו גבולות שלא רצינו שיחצו וכעת אין דרך להשיב את הנעשה. קהל הצופים לא איחר למחות על כך ברשתות החברתיות".

היא הוסיפה: "הצופים הזדעזעו מרמת האלימות המילולית והפיזית ומאידך תכנית עם כל כך הרבה כוח וכסף הבינה שככל שאנשים דווקא יתרעמו על המצב היא תרוויח מזה רק יותר. וכך נוצר מצב שהצופים הזועמים שירתו את המצב וציפו שמשהו ישתנה על המסך אך בעצם העצימו רק יותר ויותר את מכונת הרייטינג הזאת. וגם מנהלי התכנית והערוץ ראו כנראה שהם רק צוברים כח ולא משנה עד כמה חמור יהיה מה שישודר לצופים אין שום דרך לעצור את זה. אז למה להם בעצם?".

"העונה לימדה אותנו שגם מדברים רעים שמשודרים על המסך ניתן ללמוד על ערכי מוסר ולהעלות שיח חברתי רחב וראוי, אך תמיד יהיו גם אלה מהצד השני שבהם טמונים כבר זרעי האלימות ורק מוצאים בכך סיבה לגיטימית לנהוג באלימות שעד כה היתה קוד חברתי פסול", מוסיפה מזרחי. "ישנם כאלה שאפילו מהללים רגע לפני הגמר דמויות שהיו מאוד אלימות בבית ומוצאים סיבות בטיעונים כאלה ואחרים שיש בהם גם הרבה אנושיות. אך אנחנו לא רוצים לקבל אנושיות כתירוץ להתנהגות אלימה".

"האח הגדול הפך השנה עונה אלימה ללגיטימית. כל אדם יכול למצוא בעצמו רגעי כעס ושפל ומכאן יש גם קהל שמזדהה עם רגעים כאלה", מסכמת מזרחי. "אך האם במינון כזה זה אכן לגיטימי והאם ילמדו את הלקח לעונה הבאה, או שמא ישתמשו בכוח הזה להעצמת מכונת הרייטינג ודריסת הקודים החברתיים הקיימים. נחיה ונראה".

"בנוסף אני חושבת שהעונה במתכוון או לא במתכוון הצליחה לגעת באוכלוסיה יותר רחבה כאשר הנושא המדובר הוא בריונות ואלימות בשנים האחרונות זה נהיה הרבה יותר נפוץ ונפיץ וכולם מרגישים נגיעה לדבר כזה, להבדיל מעונות עם אג'נדות שלא כולם מתחברים ואתה צריך לעשות ליהוק כל כך נכון כדי להגיע לכל הצופים כדי שכל אחד ימצא עצמו במישהו. בעונה כזאת שיש תמיד חלש מול חזק באופן כל כך מובהק זה שיח שכולם מתחברים אליו. וברגע שההפקה טעמה מפרי עץ הדעת, היא השתכרה מההצלחה שהגיעה גם אליה כנראה בהפתעה", הוסיפה מזרחי.

אהבה בשביל המצלמה

מנגד, נראה שהעונת 2022 הביאה למסך גם מנה גדושה של רומנטיקה, כשחלקים גדולים במיוחד מהפרקים הוקדשו לאהבות שנרקמו בבית. "קווי עלילה רומנטיים אלה כנראה מושכים מאוד את הצופים והעונה היו כאלה בשפע", אומרת ברנשטיין.

"נראה היה ש'האח הגדול' לפרקים הופך להיות 'חתומני' בבית הסגור (שלא לומר במוסד הסגור)", מוסיפה ברנשטיין. "זה אמנם מעניין שככל שהריאליטי הופך להיות שקוף יותר לחלק ניכר מהצופים וככל שהמשתתפים בו מודעים מאוד למה מצופה מהם ולכן אולי מייצרים קווי עלילה רומנטיים, לפעמים לא ממש צפויים, לא לגמרי אותנטיים עדיין נראה שזה מעניין את הצופים".

המוכר והאהוב

"האח הגדול לכאורה לא שינה דבר בפורמט שלו", אומר ד"ר מתן אהרוני, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. "אותן משימות שהן פרסומות, אותם משחקי קבוצה מביישים ולוחצים, תקציבי מזון מאתגרים, אותן דמויות על פי אותה סכמה של אתניות, מיניות ומגדר ומעמד, ואותן אינטריגות של ריבים מטופשים על עניינים זניחים, שמתרחשים בסיר לחץ המורכב משעמום מוחץ בבית סגור. אז מה כן מביא את התוכנית להצלחה מבחינת אחוזי צפייה? כאן טמון האקס פקטור, שלא בטוח אם המפיקים עצמם יודעים אם ממש פיצחו".

"לדעתי ראשון הגורמים הוא בדיוק זה - בשל ההיכרות המוקדמת עם אותן משימות", מוסיף אהרוני. "עם מחלוקות צפויות ודמויות מוכרות, שמייצגות משהו חברתי ותרבותי ידוע מראש, הצופים מרגישים בטוחים ושולטים בתכנים הכה מוכרים. כלומר, אין פה מקום שיכול לבלבל או לאתגר את הצופים, אלא שוב מכניסים את הגלדיאטורים לכלוב ונותנים להם להילחם אחד בשני. הצופים כבר מכירים היטב את המשחק".

"וכאן נכנס מרכיב שני של ההצלחה: המלחמות האלה עוסקות בעניינים חברתיים ותרבותיים הרלוונטיים לחיים גם של הצופים", הוא ממשיך. "הם ממשיכים להעסיק את הצופים גם אחרי שנגמר הפרק - הוא מוביל לשיחות בין חברים ובני משפחה על שקרה: על הפרעות אכילה, על בגידות, על אכזבות, על קנאה וגם על חברות ותמיכה. כלומר, זו לא תוכנית שבה רק שרים או מבשלים, אלא היא רלוונטית ונוגעת בכל היבטי החיים. כבר היו חוקרים שציינו שמדובר בטלנובלה רק עם פחות טקסטים כתובים מראש, וכידוע, הרבה ישראלים אוהבים טלנובלות של החיים".

"ויש עוד משתנה שלישי שמוביל להצלחה - למרות שהדמויות כבר צפויות, הפעם, לתחושתי, הסטריאוטיפים אתגרו את המקובל והביאו רוח חדשה בדמויות - דמויות של מיעוטים לאומיים, כמו ריוואה וקאזם, לא שיחקו ממש לסטריאוטיפ של הקורבן או עסקו בעניינים פוליטיים. הדוגמנית לא הייתה שקטה ונעימה" מסכם אהרוני. "לעומתה, ה'עממית' הייתה ממש שקטה, חביבה ונעימה (וזאת בניגוד לדמות ה'ערסית' שאוהבים לבקר, כמו הכלה החשופה שרקדה לצד עומר אדם בחתונתה וזכתה לביקורות ברשת). אלה הם המרכיבים שאיתם עושים עניין לצופים".

נראה כי בזכיינית "רשת 13" בהחלט יכולים לרשום הצלחה עם סיומה של עונה נצפית במיוחד, ואפילו מלהקי התוכנית לא יוכלו בהכרח להסביר מה עבד השנה בשיקוי האנושי שנמזג לבית בנווה אילן - והפך פורמט עייף לתוכנית הכי מדוברת על המסך. בבתי הספר לתקשורת אולי לא ממהרים להקדיש קורס מיוחד ל"עונת 2022 של 'האח הגדול'", אך בהחלט נראה שמשהו השתנה כאן, דברים הפכו לקיצוניים מתמיד, ונותר רק לחכות לעונת 2023 כדי לראות האם מדובר בהימור חד פעמי שהצליח או בחזרה רשמית של "האח" לראש טבלאות הרייטינג ולמעמד של מוביל שיח חברתי.