ט"ו בשבט ניצב בפתח, והוא מביא עמו את פריחת השקדיות הלבנות ואת שמחת הפירות היבשים. לרגל ראש השנה לאילנות, השבוע אני מביאה במדור מתכון לעוגת פירות יבשים מצוינת וקלה להכנה. יש הגורסים כי מטרתו של ט"ו בשבט הנה לתת ביטוי לקשר שבין האדם לאדמה ולקשר שבין היהודי לאדמת ארץ ישראל. משמעותו של החג התחזקה על רקע הניתוק הפיזי של עם ישראל מארץ ישראל. מכאן נולד גם השימוש בפירות יבשים, שהובאו לגולה מהארץ. אלא שעכשיו, כשאנו בארץ, לדאבוני אנו צורכים פירות יבשים בעיקר מארצות הנכר במקום להשתמש בפירות טריים מהארץ.

עוגת הפירות היבשים שעומדת על הפרק היא הזדמנות לתת ביטוי לזיקה העמוקה שלנו לאדמתנו. אחרי אפיית העוגה, מצננים ופורסים אותה לפרוסות דקיקות מאוד, החושפות את הטקסטורה היפהפייה של הפירות היבשים. אם הצלחתם לא לחסל אותה מיד, העוגה יכולה להישמר במקרר עד כחודש.

עוגת פירות יבשים

החומרים:

(לתבנית אינגליש קייק באורך 30 ס"מ)

150 גרם אגוזי מלך או פקאן, לוז, פיסטוקים או שקדים מולבנים – אפשר לבחור ולשלב מה שרוצים

200 גרם פירות יבשים – תערובת של משמשים, חמוציות, צימוקים, פפאיה, אננס, אגסים ועוד

5 כפות סוכר דמררה

7 כפות קמח תופח רגיל או קמח מלא מנופה

2 ביצים גדולות

לעיטור:

1 כף גדושה גרגירי שומשום

2 כפות גרעיני חמנייה קלופים

אופן ההכנה:

1. מניחים בקערה רחבה את כל החומרים ומערבבים לקבלת עיסה אחידה (לא להיבהל אם נדמה שהביצים לא מספיקות. המשיכו לערבב ובסוף תתקבל עיסה).

2. מעבירים את העיסה לתבנית משומנת היטב ומשטחים. מפזרים על העיסה גרגירי שומשום וגרעיני חמנייה. מניחים את התבנית במדף האמצעי בתנור. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני של 180 מעלות במשך כ־35־40 דקות, עד שהעוגה מזהיבה.

3. מצננים את העוגה היטב. בעזרת סכין משוננת פורסים פרוסות דקיקות.




טיפסקל

צורתה ומרקמה של העוגה משתנים בהתאם לסוג הפירות והאגוזים שבהם משתמשים והיחס בין המינונים ביניהם.

אם מעוניינים שהעוגה תישמר זמן רב, חשוב להקפיד על מספר אגוזים רב יותר ממספר הפירות היבשים, וכמובן לשמור בקירור. היחס המומלץ הוא: 100 גרם שקדים + 100 גרם אגוזי מלך + 100 גרם פקאן ופיסטוק + 50 גרם משמש ושזיפים.

אם תגדילו את מספר הפירות היבשים, תתקבל עוגה עשירה, אך לחה ורכה מדי.