לא הרחק ממוקדי ההתרחשויות החדשותיות הסוערות בירושלים, בשוק הסיטונאי בגבעת שאול שבמערב העיר, עסוקים בשקט בשקט בהצלת מזון.

מדובר בארגון "מצילות המזון" שייסדו דניאלה זלצר ואיתי פלד, ואיתם חבורה של אזרחים ואזרחיות, רבים מהם מתנדבים הפועלים להצלתו של מזון איכותי שאיבד את חינו אצל הסוחרים והקונים, אם בגלל פגם כלשהו, או לאחר שעמד בשמש ולא נמכר בסופו של היום.

דניאלה זלצר ואיתי פלד (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)דניאלה זלצר ואיתי פלד (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)

לסוחרים קל וזול יותר היה להשליכו לאשפה, מאשר להעסיק עובדים במיון התוצרת. כאן נכנסות לתמונה "מצילות המזון", שחלק מהמזון המוצל משמש אותם לאירוח הקולינרי שמפעיל הארגון.

מחר, יום שלישי, ה-7.6, יארחו "מצילות המזון" את השפית רחל אררה במסיבה קולינרית "עלגג"  שתתקיים על הגג של "אברהם הוסטל", כחלק מפסטיבל "גג עדן".  (עוד פרטים בהמשך הכתבה).

"מצילות המזון" החלה את פעילותה לפני כשלוש שנים. "קבוצה אנשים מתחמי הקיימות, איכות הסביבה ואנשי חינוך שביקשה לייצר שינוי באופן בו אנחנו מתייחסים לאוכל ולצרכנות, ולייצר מערכת מזון בת קיימא והוגנת תוך העלאת המודעות לבזבוז המזון" מסבירה דניאלה זלצר.

בתחילת הדרך, כשהרעיון רק החל להתבשל, זלצר וחבריה ערכו בשוק מחנה יהודה, ארוחות המבוססות על עודפי מזון שזרקו הסוחרים. "כשהסתובבתי בשוק וביקשתי מהסוחרים לקבל את הירקות והפירות, לחם ושאר מוצרים אותם הם התכוונו לזרוק, הם אמנם היו אדיבים אבל כמי שהורגלו לפגוש  אנשים נזקקים בקרב אספני המזון,  הם הופתעו למראה חבורת צעירים שאוספים שאריות מתוצרת המזון. היו בשוק גם אנשים שהטיחו בי אמירות כמו "תתביישי" ו"מה בעלך יחשוב עליך?". 

שוק שכונתי (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)שוק שכונתי (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)

אני מצידי הייתי מזועזעת מכמויות המזון הגדולות שהיו מיועדות לאשפה ולגריסה. ראיתי בפחים 40-50 ליטר חלב, עדיין היה קר ושתוקפו לא פג. משטחי יוגורט, ירקות ופירות, לחם, קמח, ומה לא? מכל זה אפשר היה להכין ארוחות מפוארות אבל הכל נזרק" היא נזכרת.

סדנאות לשימור מזון (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)סדנאות לשימור מזון (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)

בהמשך הדרך ערכו "מצילות המזון" ארוחות קהילתיות גדולות המבוססות  על תוצרת מזון שהצילו, ובישלו במטבחי פופ אפ להגברת המודעות, ואליהן הגיעו עשרות ומאות אנשים. אבל אז הגיעה הקורונה, והעשיה  של "מצילות המזון" העטופה באידאולוגיה של הצלת מזון ואיכות הסביבה, הוסבה לחלוקת סלי מזון ברחבי ירושלים המערבית והמזרחית. מדי שבוע חולקו כשתשעה טון פירות וירקות לאלף משפחות. "כידוע, דבר ראשון שאוכלוסיות במצוקה מוציאות מרשימת הקניות זו תוצרת טריה. מחירי הירקות והפירות מאד יקרים" מסבירה זלצר.

ירקות (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)ירקות (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)

 גם כיום הארגון ממשיך לחלק תוצרת טריה שהוצלה לכ-450 משפחות.

ואולם בתקופת הקורונה נראה היה שחלוקת המזון למשפחות מוחקת את הפעילות הקהילתית האידאולוגית של מצילות המזון. "במקום להיות עסוקות בשינוי תודעתי ביחס למזון, נקלענו למצב בו אנחנו נותנים אוכל, ובכך בעצם משחזרים את יחסי הכוחות של מערכת הרווחה, מול אנשים נזקקים המקבלים סלי אוכל ומותירים אותם במקום פאסיבי של קבלה ללא דיאלוג עם צרכיהם" אומרת זלצר.

מאז עשו "מצילות המזון" כברת דרך וכיום פעילות הארגון מתקיימת מתוך מבנה בשוק הסיטונאי בשכונה החרדית גבעת שאול. המבנה שניתן להם מ"תנובה" ועבר שיפוץ לראווה ("כל השיפוץ עשינו מחומרים ממוחזרים, משטחים, כסאות ודלתות שקיבלנו מבעל קייטרינג שערך שיפוץ במסעדה. צבענו וריפדנו את הכסאות והספות, העמדנו קירות גבס. הכל מחומרים ממוחזרים, אפילו הסינרים שלנו עשויים מג'ינסים, פרי יוזמה של נשים בקהילה שאספו מכנסי ג'ינס קרועים, ויצרו מהם 60 סינרים יפהפיים").

הבניין של ארגון ''מצילות המזון'' (צילום: דניאל רחמים)הבניין של ארגון ''מצילות המזון'' (צילום: דניאל רחמים)


לכאן הם מקבלים ישירות מסוחרי שוק הסיטונאי משטחים עם תוצרת חקלאית ואחרת שנועדו להיזרק, כמו גם מחנויות ברחבי העיר ומחוות באיזור ירושלים ובעזרת מתנדבים בני 15-78 ממיינים את התוצרת על פי קריטריונים שונים.

לדוגמא, מהתוצרת הרכה של ירקות ופירות הם מכינים מרקים ורטבים, הירקות והפירות הטריים מיועדים לסלט ולחלוקה בקהילות, כשחלק מהם מוקצה לאירוח הקולינרי של "מצילות המזון" בהובלתו של איתי פלד.

לאחרונה פועלת במתחם גם "מעבדת שימור" בניהולה של עתר שמיל,  "לעתים מגיעים משטחי ארגזים עם לימונים, רימונים, מלפפונים ועוד מהם מכינים רכז רימונים, קטשופ, ביטר למון, צנצנות חמוצים, קליפות פומלה מסוכרות, ועוד. זוהי עוד דרך להתחבר לאנשים" מוסיפה זלצר.

משטחי ארגזים עם ירקות (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)משטחי ארגזים עם ירקות (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)

במקום פועל מרכז מבקרים ומבקרות, שעד כה אירח 6,500 מבקרים. הם  עורכים סדנאות, ופעילות חינוכית בבתי ספר, ועוד.

כדי להבין לאשורה את חשיבות הפעילות של "מצילות המזון" - שבשלוש שנות קיומו הציל כ-310 טון של פירות וירקות והעניק להם חיים שניים - כדאי להכיר כמה מהנתונים אודות בזבוז המזון בישראל.

מדפי צנצנות של טכניקות שימור (צילום: דניאל רחמים)מדפי צנצנות של טכניקות שימור (צילום: דניאל רחמים)

בכל שנה נזרקים במדינת ישראל 2.5 מיליון טון של מזון שאפשר היה להציל.

צנצנות חמוצים (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)צנצנות חמוצים (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)

מדי יום נזרקים 8-12 טון של פירות וירקות בשוק הסיטונאי של ירושלים, נתון שאינו כולל את בזבוז המזון בשווקים אחרים, בסופרמרקטים, רשתות השיווק, מכולות, מאפיות, מסעדות, קייטרינג, ועד הצהרונים ברחבי ירושלים.

סחורה של פירות וירקות (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)סחורה של פירות וירקות (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)

זריקת הסחורה מוערכת בכ-20 מיליון שקלים בשנה. היינו בזבוז של 3,200 שקלים לשנה לכל משק בית. 50% מהמזון שנזרק ראוי למאכל. וחלקו האחר מתאים לעיבוד.

ישראל מדורגת במקום השני בבזבוז מזון בין מדינות ה-OECD, ומייצרת מדי שנה 2.5 מיליון טון פסולת מזון. 

30% משטחי הקרקע לגידול מזון בעולם מעובדים לריק. שכן יחד עם המזון נזרקים לפח שעות עבודה, מים, חומרי הדברה הפוגעים בקרקע ונשטפים לאוקינוסים.

8% מפליטות גזי החממה הן תוצאה של הטמנת מזון עודף.

"משהו רקוב במבנה של מערכת המזון שלנו, בסדרי העדיפויות של העיריה והמדינה" מאשימה דניאלה זלצר. לדבריה השאיפה של "מצילות המזון", להגיע למצב של אפס פסולת מזון, לייצר קומפוסט משאריות המזון או להעבירו למאכל חיות.

להקים שווקי איכרים בשכונות, המבוססים על עודפי תוצרת.

לבנות סופרמרקטים קהילתיים למוצרי חלב ומוצרים נוספים שנזרקים בגלל פגות תוקף. ליצור שיתופי פעולה חינוכיים במוסדות החינוך למעורבות מחנכים ילדים והורים. "להשפיע על הדורות הבאים".

דניאלה זלצר, בת 30 מירושלים. כשהיתה בת 10 עברה עם משפחתה לקנדה בעקבות עבודת האב כמדען חוקר באוניברסיטת טורונטו. האם אדריכלית. "אצלי בבית לא זרקו אוכל. סבתא היתה ניצולת שואה ולא היה שפע כמו שיש היום. לא זלזלו באוכל ולא היתה לגיטימציה לזרוק מזון" היא נזכרת.  

סדנאות לשימור מזון עם נשים חרדיות (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)סדנאות לשימור מזון עם נשים חרדיות (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)

בלימודיה לתואר ראשון לצדק חברתי ומעורבות קהילתית  בטורנטו, היא הפנימה את היכולת להניע תהליכים באמצעות אוכל. היתה שותפה לתנועת מחאה "אוכל במקום פצצות" לאיסוף מזון לפני זריקה. ריכזה מטבחים קהילתיים בקנדה, ובשובה לארץ ריכזה את היחידה הקולינרית של עמותת "קלאב האוס" בירושלים. ב-2015 לאחר נדודים בין ארה"ב ואירופה שבה לירושלים. "כששואלים אותי למה חזרתי אני אומרת שאני סקרנית לגור פה. ה'חרא' של ישראל הוא ה'חרא' שלי ועם זה אני רוצה להתמודד" היא אומרת.

סדנאות לשימור מזון עם קבוצות שונות (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)סדנאות לשימור מזון עם קבוצות שונות (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)

שותפה ל"מצילות המזון" הוא איתי פלד, ירושלמי בחמש השנים האחרונות, בוגר לימודי פיסיקה ומדעי הסביבה באוניברסיטה העברית.  בבית ילדותו בכפר ביאליק נחשף  פלד לחשיבה על הסביבה, כשאביו היה בין החקלאים האורגנים הראשונים בארץ. "היתה לנו גם חנות אורגנית שבה נמכרה התוצרת שאבי גידל וקנה. המזון שלנו בבית התבסס על סחורה שנחשבה סוג ב' ולא נמכרה, איתה בישלנו את הארוחות המשפחתיות. וכשהצטרפתי ל'מצילות המזון' זה עורר בי את הזיכרון מהבית".

סדנאות לשימור מזון (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)סדנאות לשימור מזון (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)

פלד האחראי והמוביל של התחום הקולינרי ומרכז את האירוח של "מצילות המזון", עסק חברתי (קייטרינג) המבשל ארוחות לאירועים שונים. בעבר עבד פלד במסעדות בירושלים ולמד בפועל את עבודת המטבח.

"הסחורה הנאספת היא זו שמכתיבה את תנאי הפתיחה. אנחנו מכינים מנות צמחוניות בלבד, כשההחלטה מה לבשל מתקבלת במקום על פי מה שמגיע למטבחים, אם זה שלושה ארגזי סלק או שני ארגזי גזר, אז הם יהיו המרכיב הדומיננטי במנות שנכין" הוא אומר.

מנות צמחוניות (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)מנות צמחוניות (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)

"היצירתיות והחשיבה המחודשת בשימוש במזון הקיים לפני שקונים חדש, הם ערכים שאני מאמין בהם ופועל לפיהם. ויש לזה כוח השפעה על אנשים" הוא מעיד. בשבוע שעבר פלד ניצח על הקייטרינג לאירוע ההשקה של התערוכה "שוטטות" במוזיאון ישראל.

ביום שלישי, "מצילות המזון" יפקידו את שרביט הבישול בידיה של השפית רחל אררה שתפליא בהכנת מאכלים לתפריט שיורכב רובו ככולו מהשפע הקיים של תוצרת טריה ומוצלת מהשוק הסיטונאי ומעסקים נוספים בירושלים. "התפריט יהיה מבוסס על חומרי הגלם שהם בבחינת הפתעה, כמעט עד הרגע האחרון בהתאם לסחורה שתוצל בשוק באותו יום" מבהיר פלד.

תוצרת מוצלת מהשוק הסיטונאי (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)תוצרת מוצלת מהשוק הסיטונאי (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)

המסיבה הקולינרית של "מצילות המזון" והשפית רחל אררה היא חלק מפסטיבל "גגעדן" של עמותת מוסללה ופרוייקט "ברוטינה" של רשת צעירי ירושלים, תתקיים על הגג של "אברם הוסטל" בבירה.

פסטיבל "גג עדן", שזו השנה השניה לקיומו, ייערך במהלך השבוע (6-9 ביוני) על עשרות גגות ברחבי ירושלים וברחבי הארץ במטרה להגביר את השימוש בגגות פרטיים וציבורים לפעילות תרבותית וקהילתית. 

ארוחות על הגג (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)ארוחות על הגג (צילום: דניאלה זלצר ואיתי פלד)

לפן הקולינרי יתווסף צד אמנותי, כשלשפית רחל אררה יצטרפו הדיג'יות מיה B  ושיר ירושלמי, עם אמנית הוידאו ארט  Mejadra eyes שיחדיו יבשלו ערב על גג העולם.

האירוע פתוח לקהל הרחב. מחירי המנות נעים בין 15-40 שקלים.

עלגג" מסיבה וחוויה קולינרית של ארגון "מצילות המזון"

עם השפית רחל אררה
יום שלישי 7 ביוני מ-19:00-23:00
אברהם הוסטל, הנביאים 67 ירושלים
פסטיבל "גג עדן".