בבית המשפט המחוזי בתל אביב מתקיים היום (רביעי) דיון בעתירה שהגיש הפורום לחירות וכבוד האדם, נגד עיריית תל אביב, שמתנגדת להצבת מחיצות והפרדה מגדרית במרחב הציבורי בתפילה בדיזינגוף. הדיון מתנהל ברשותה של השופטת הדס עובדיה.
ינון מגל מחריף את הטון: "אתם לא ליברליים, אתם פאשיסטיים"
מפגינים חסמו רב בת"א; גוטליב: "ליל הבדולח נוסח פעילי השמאל"
כזכור, עתירה מנהלית הוגשה ביום שני האחרון נגד החלטת עיריית תל אביב לאסור על הצבת מחיצות בתפילת "נעילה", המתוכננת להתקיים השנה, כבשנים עברו, בכיכר דיזנגוף. בפתח העתירה, אשר הוגשה על ידי עו"ד צפנת נורדמן בשם עמותת "פורום חירות וכבוד האדם בישראל" ושלושה תושבי העיר תל אביב, נטען כי מדובר בהחלטה חסרת תקדים, "ההחלטה מושא העתירה דנן מסמנת שפל חדש בדברי ימי המשיבה, בדברי ימי המדינה. מאז שלטון המנדט הבריטי והפרעות ביישוב היהודי לא נשמע בארץ ישראל איסור על אביזרי תפילה יהודית, על מחיצה – עד עתה. עד שקמה עיריית תל אביב, שקמה עיר בישראל".
עורכת הדין צפנת נורדמן המייצגת את העותרים, מסרה: "אנחנו מבקשים בית המשפט יתערב וייתן צעד טריוויאלי למען החירות ולמען הליברליזם, למען זכויות הפרט, אולי זכויות המיעוט. בכל מקרה, צעד ליברלי מאין כמותו. קשה לשער פסק דין שישאיר את המצב הזה על כנו ואנחנו מחכים בציפייה לדבר השופטת".
אורי קידר, מנכ"ל ישראל חופשית, מסר: "אנחנו מקווים שבית המשפט יפסיק את התהליך המיותר שמתקיים פה, ויאפשר לכולם להתפלל ולהיות במרחב הציבורי, ויבין שבישראל לא מקימים מחיצות סתם ככה. אפשר להתפלל, זה מצוין, מי שבא לו שיהיה לו בהצלחה, במרחב הציבורי - לא מקימים מחיצות. אנשים יכולים לעבור איפה שהם רוצים, הכל בסדק גמור, מחיצות לא צריכות להיות במרחב הציבורי".
חיים גורן, יו"ר סיעת מאמינים וסגן ראש עיריית תל אביב, מסר: "באתי לכאן, לבית המשפט, כדי לראות כיצד מערכת המשפט בישראל שומרת על זכותם של יהודים, מסורתיים ודתיים, להתפלל כפי אמונתם, במרחב הציבורי בעיר תל אביב-יפו. לא ייתכן שכל אירוע, ממרתון, מצעד גאווה וכל הדברים האלה יתאפשרו במרחב הציבורי בעיר, ואילו תפילות, שהן הבסיס של הזהות היהודית, עליה הוקמה העיר, הוא דבר שלא ניתן יהיה לקיים. אני שומע אמירות של 'כנסו לתוך בתי הכנסת, תסגרו את הדלת ותעשו שם את התפילות', כאילו אנחנו צריכים להתבייש בזה שאנחנו יהודים מאמינים, בזה שמותר לקיים במרחב הציבורי גם פעילות יהודית, דתית. זה דבר בלתי נסבל, בלתי מתקבל על הדעת. הגעתי כדי לוודא שהזכות שלהם נשמרת".
בעתירה לבית המשפט, נכתב כי "מוטב היה להחלטה המבישה מושא עתירה זו שלא היתה באה לעולם. העותרים מצטערים על הצורך לפנות
לבית המשפט הנכבד כדי לאפשר תפילה יהודית במדינת היהודים, כאילו תיתכן הווה אמינא".
